"הערכתי שהמערכה תארך עד שבועיים"

עמיר פרץ אמר בעדותו בפני ועדת וינוגרד, כי "היחסים ביני לבין הרמטכ"ל היו תקינים, מסודרים, והתנהלו לדעתי בצורה של הגדרת סמכויות ברורה לחלוטין. מעולם לא ראיתי את עצמי גולש לתפקיד של רמטכ"ל-על. אני מקפיד שכל נהלי העבודה יעשו על-פי הנהלים".

* אולמרט, בעדותו - חלוץ אמר לי: נמלא את המשימות לעילא ולעילא
* חלוץ: פרץ היה פחות קשוב לבעיותינו

"אני קבעתי והנחתי את הרמטכ"ל שמבחינתי חשוב לי מאוד כשהעמדה של צה"ל כשהיא מוצגת, תהיה כעמדת הרמטכ"ל שהוא מציג אותה, אבל במידה שיש עמדות אחרות שהן שונות לחלוטין, הייתי מאוד רוצה שגם העמדות האלה יבואו לידי ביטוי".

פרץ אמר לוועדה, כי "סך הכל אני חושב שמערכת יחסי העבודה ביני לבין הרמטכ"ל היתה מערכת יחסים טובה בהחלט ומערכת יחסים של הזנה הדדית ושל עמידה בכללים הנדרשים".

על העובדה שהרמטכ"ל העדיף להתפטר על-ידי הודעה לראש הממשלה והתקשורת תוך דילוג על שר הביטחון, אמר פרץ, כי "אני לא מכוון לשים את בטחון המדינה על מזבח הוויכוחים האין סופיים של אגו זה או אחר". פרץ הוסיף, כי "זה ברור לי שזה לא כל כך נעים לקום בבוקר ולשמוע שהרמטכ"ל לא סופר אותך".

על היחסים בינו לראש הממשלה אמר פרץ, כי "היו לנו יחסי עבודה מסודרים, בכל הקשור לנושאים הביטחוניים. ישנה פגישה בכל יום חמישי. וישנו נוהל הפעלת מזכ"צים. אני הנחתי את המזכיר הצבאי שלי לעדכן את ראש הממשלה על כל דבר הכי קטן, ולו הקטן ביותר".

על חוסר ניסיונו הביטחוני אמר פרץ, "אני לא חושב שנתחיל עכשיו לחפש אם היה לי ידע או לא היה לי ידע. הייתי חבר ועדת חוץ וביטחון וגם בתפקידי האחרונים היה לי ממשק עם נושאים ביטחוניים. אבל אני לא חושב שיש לזה איזושהי משמעות. אני חושב שהעובדה שהגעתי נקי לחלוטין, בלתי מחוייב למערכות, דווקא גרמה לי לשאול שאלות ולתחקר כל דבר".

עוד אמר פרץ, כי "אני חושב שהתרומה של ביטחון שהוא אינו מתוך המסגרת הקבועה היא תרומה אדירה מכיוון שסביב שולחן הממשלה יושבים מומחים צבאיים מכל הסוגים. בהחלט צריך מישהו עם אוטוריטה שיש לו גם את האומץ לומר הבטים נוספים וגם להטיל אותם אל תוך שולחן הדיונים ולדרוש שהם יהיו חלק ממערך השיקולים הכולל, לכן אני ניסיתי לבוא או לנסות ולהוכיח עד כמה יש לי יתרון על מישהו בתחומים הצבאיים".

פרץ נשאל על החפיפה שערך עם קודמו לתפקיד, שאול מופז. "כנראה שזה מה שמקובל", אמר פרץ, "אני בפעם הראשונה מכהן כשר. אבל החפיפה בינינו היתה חפיפה קצרה מאוד בפגישה אחת. את כל הכניסה שלי למשרד הביטחון עשיתי יחד עם המזכיר הצבאי, ראש המטה, וכמובן הגורמים החשובים".

על מוכנות מערכת הביטחון למלחמה אמר פרץ, כי "לא הוצג בפני מצב שבו הצבא אמר שהמוכנות שלנו מבחינת האימונים היא מוכנות חסרה, היא מוכנות שיש בה בעיה, בשום שלב, אבל אני מבקש כבוד השופט, אין לי שום עניין, חלילה, ליצור מצב של כאילו ניסיון של חלוקת אחריות".

פרץ האשים את הקיצוץ במשרדו כאחראי לפגיעה במוכנות צה"ל. לדבריו, "בדיון על תקציב המדינה, שהיה שבועיים לאחר הקמת הממשלה, שבה באו והציעו במהלך מחצית השנה לקצץ 510 מיליון שקל מתקציב משרד הביטחון, אני עמדתי ואמרתי כי אני חושב שאנחנו נוהגים פה במעשה שהוא מעשה חסר אחריות כי אני כשר ביטחון לא קיבלתי את ההזדמנות לבחון מה המשמעויות, מה ההשלכות, איפה אנחנו הולכים לפגוע בזמן הקיצוץ הזה. אני ידעתי שלמחרת אני סופג כותרות ראשיות: 'איך זה יתכן שהמנהיג החברתי, לא הוא היוזם להעביר תקציבים ממשרד הביטחון לנושאים האחרים".

"שאלתי: למה הפיתולים האלה?"

צילום: האווירה היתה שצריך לנקוט בפעולה חריפה. ישיבת ממשלה

שר הביטחון פרץ אמר לחברי הוועדה בנוגע למטרות המלחמה: "ראיתי מטרה מרכזית אחת - לשנות את משוואת התגובה מול החיזבאללה ולהיות במצב שבו החיזבאללה לא יעז, בתום התגובה שעליה נחליט, לחזור למצב שבו הוא תוקף שוב ופוגע בריבונותה של ישראל".

בנושא התמודדות חיל האוויר עם איום הרקטות בימי המלחמה, לפני שהוחלט על פעולה קרקעית, אמר פרץ כי "תמכתי בעובדה שגם אם צריכים לעבור פגיעה בעורף, עצם העובדה שאנחנו משדרים לאויב שאנחנו מסוגלים לעמוד גם בפגיעה בעורף אם נצטרך, היא חלק משבירת אותה משוואה".

פרץ סיפר לחברי הוועדה, כאשר התייחס לטיפול בעורף, כי "כשביקשתי שיביאו לי מפה של מצב מיוחד בעורף, אז ראיתי שהמפה שמציגים לי, יש לה כל מיני פיתולים כאלה", סיפר השר. "שאלתי: 'למה הפיתולים האלה? הרי אם החלטתם שהקטיושות נופלות בטווח מסוים, תמתחו קו ישר'. מה הסתבר לי? אני לא אומר שזה מכוון, אבל כל מיני יישובים, יישובים ערביים יוצאים מאותו קו מפותל. אמרתי: 'אני מבקש, דורש, זה שאנחנו במצב שכל קו העימות נמצא במצב של חדרי ביטחון, ודווקא ביישובים של מיעוטים... זה מבחינתי כשל בתפישה. אתם יוצאים מנקודת הנחה שהחיזבאללה לא יירה ליישובים ערביים. זאת נקודת הנחה שלא מקובלת עליי'. אזרח הוא אזרח, וצריך לנהוג במקרה הזה בשוויון מוחלט".

שר הביטחון נשאל על-ידי חברי הוועדה בנוגע לישיבת הממשלה שהתקיימה ב-12 ביולי בשעות הערב, ואמר כי חברי הממשלה סברו פה אחד כי יש לפתוח במערכה. לדברי פרץ בפני הוועדה, "האווירה בתוך הממשלה הייתה שיש תמימות דעים שאכן צריך לנקוט בפעולה חריפה ובתגובה חד-משמעית. הייתי שלם לחלוטין עם התכלית האסטרטגית, כפי שהגדרנו למלחמה בממשלה".

שר הביטחון אמר כי לא העריך כי המערכה הצבאית תמשך שלושים ושלושה ימים. "הערכתי שהמערכה תיקח בין עשרה ימים לשבועיים", אמר. עוד אמר פרץ כי "הערכתי שהקהילה הבינלאומית לא תיתן לנו חלון זמן גדול יותר".

בנוגע ליחסו למלחמה ולהערכתו של פרץ האם המלחמה הצליחה או נכשלה, השיב, "קודם כל, אני לא אומר שלא היו כשלים. אני חושב שמדובר באחת המלחמות שככל שבוחנים אותה, נותנת הזדמנות לישראל לבחון את עצמה, להיערך מחדש, לשדרג מערכות... אבל בלי ספק, אם היה מצב שבו נניח שהחטופים היו חוזרים עם הפסקת האש, אני מניח שזה היה משנה דרמטית את מצב הרוח הלאומי. מצב הרוח מושפע מכך שכוחות המילואים הם העם, וכשהם הגיעו לשטח והרגישו שהם לא מקבלים הוראות מספיק מדויקות, או הרגישו שיש חסרים בהצטיידות, אני חושב שכל הדברים הצטברו ביחד".