אולמרט: חלוץ הבטיח נצחון לעילא ולעילא

לאחר חודשים של עימותים משפטיים מסרה ועדת וינוגרד לפרסום פומבי את תמלילי עדותם של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ, והרמטכ"ל היוצא דן חלוץ. תמלילי העדויות עברו צינזור כפול: הן של צוות מיוחד הכולל את אנשי הצנזורה הצבאית הראשית; והן מצד חברי הוועדה עצמם, בראשות השופט (בדימ.) אליהו וינוגרד. נוכח הצינזור נמסרו למעשה לפרסום רק חלק מעדויות הבכירים.

* פרץ: "הערכתי שהמערכה תארך עד שבועיים"
* חלוץ: פרץ היה פחות קשוב לבעיותינו

ועדת וינוגרד שמעה 74 עדים. עד כה מסרה דוח חלקי. מתוך כל רשימת העדים, הותרו עד כה לפרסום, נוסף לשלושת הבכירים דלעיל, עדויות של שלושה בכירים: המשנה לראש הממשלה שמעון פרס, ר' מל"ח ארנון בן-עמי, ואלוף (במיל.) עמוס מלכא. בשבועות הקרובים תפרסם הוועדה עדויות של אישים נוספים. נודע, כי בכוונת הוועדה לשלול לחלוטין פרסום של חלק עדויות חלק מהאישים. המדובר במיוחד בעדויות של קצינים בצה"ל, וגורמים נוספים במערכת הביטחון, ובמיוחד קצינים מהמוסד ומהשב"כ.

חברי הוועדה: השופט (בדימ.) ד"ר אליהו וינוגרד - יושב-ראש הוועדה, פרופ' רות גביזון, פרופ' יחזקאל דרור, אלוף (מיל.), ד"ר חיים נדל. אלוף (מיל.) מנחם עינן. בעדותו של אולמרט היתה גביזון הדומיננטית ביותר. השופט וינוגרד הציג שאלות קצרות ודרש מאולמרט להיות ממוקד בתשובותיו. עדותו של אולמרט מחזיקה 89 עמודים.

בפתח עדותו אמר אולמרט, כי הוא אינו מתנער מאחריות להחלטות שקיבל ולתוצאות. לדבריו, שר הביטחון ושרת החוץ אחראים לכל ההחלטות הביטחוניות שהתקבלו. אולמרט אישר כי שרת החוץ, ציפי לבני, לא היתה שותפה להתייעצויות הביטחוניות המוקדמות, ואף-על-פי-כן - לגישתו, היא אחראית להחלטות הביטחוניות.

באשר לעמיר פרץ אמר אולמרט, כי מינויו היה נכון בשעתו. "מדינת ישראל צריכה להיות גאה בו", אמר. מדובר באיש שדרות שהגיע חסר כל, התמודד מול בכירי העבודה וניצח. אולמרט ציין, כי במהלך המלחמה היתה זרימה טובה בינו לבין פרץ והיה שיתוף פעולה מלא.

אולמרט נמנע מהטלת אחריות על פרץ. "אני לא סנגור שלו", אמר. "זה לא סוד שהוא יריב פוליטי שלי. הוא עומד בראש מפלגה אחרת והתמודד כדי להיות ראש ממשלה". אולמרט הדגיש ואמר, כי כשהוא שואל את עצמו ביושר, "האם היה איזה שהוא אירוע מכונן [אירוע חריג שפגע בישראל, י.י.] בגלל עמיר פרץ - אני לא יכול לומר זאת".

אולמרט ציין בעדותו, כי בעת המלחמה הבין מה פירוש הדברים שלמד בכל 61 שנותיו. לדבריו, הוא התייעץ עם אחרים, אבל הוא - כראש ממשלה, היה האיש שצריך לקבל החלטות. זו תחושה של בדידות, אמר. אולמרט ציין, כי עם היציאה למלחמה "הערכנו שהמלחמה תימשך שבועיים".

אולמרט: צפיתי שמצפון תיפתח הרעה

אולמרט: תיכננתי מכה צבאית אם יחטפו חיילים (AP)

בעדותו אומר אולמרט כי זמן קצר לאחר שקיבל לידיו את רשות הממשלה, מיד עם התמוטטות ראש הממשלה אריאל שרון, הוא התכונן לכך שתיפתח הרעה מצפון: "אני מקבל את האחריות ב-4 בינואר, כל הדרמה שנלווית לעניין, עם כל הסערה, עם כל הטלטלה הפוליטית, עם כל חוסר ההפתעה שהייתה בדבר, מהיום להיום צריך לקחת את העניינים, ותוך חודשיים וחצי יש בחירות ואתה עומד בראש מפלגה, ואתה צריך להקים מפלגה ופה לא ברור, כן יחזור, לא יחזור, כן יבריא, לא יבריא - ובתוך כל המהומה הזאת, אני כל הזמן עוסק בנושא אחד: צפון הארץ. הפיקודים האחרים הם די סוערים, פיקוד דרום, כפי שאחרי זה ראינו ב-25 ביוני, פיקוד מרכז. אני אומר: קחו אותי לפיקוד צפון, אני מרגיש שמשם תיפתח רעה. ואני נפגש עם פיקוד צפון, ואני מקבל הסברים, ואני מסייר בשטח. מקבל את כל הנתונים.

"היה לי ברור דבר אחד: שבמידה ויתרחש מתאר האיום הזה, שהיה נראה לנו ודאי, דיברנו עליו בוודאות שאין גדולה ממנה. המתכונת להתמודד איתה היא לא להיות מקובע באיזשהן תפיסות עבר שהעיקר זה תפיסת שטח, והעיקר זה מכה, אלא העיקר זה למצוא דרך נכונה לשלב בה נושאים צבאיים עם הנושאים המדיניים, כדי להביא לתוצאות בשטח". בהמשך דבריו בסוגייה זו אומר אולמרט כי הוא קיים פגישה בחודש מרס עם אנשי הצבא ואמר להם: "אני רוצה שתראו לי את התוכניות, אני לא רוצה לבוא לאירוע כדי להחליט אז. אני רוצה לבוא לאירוע... עם מקסימום של נתונים, ידיעה, הבנה, על כל הדברים כדי להיות מגובש בתפיסה ולדעת שאני מסוגל להוביל את התפיסה הזאת ולא להיות לחוץ On the spot לקבל החלטה".גם מגדי שמני.

אולמרט: מכה צבאית חריפה ותהליך מדיני

השופט וינוגרד כותב את דבריו של אולמרט ומבקש למקד את השיחה עוד בשלבים המוקדמים. "נגיד ל-12 ביוני", אמר והציג שאלה: "אתה מקבל את הידיעה על החפיפה בזמן שאתה יושב עם משפחת שליט".

אולמרט הגיב בהערה משלו: "אבל ברשותך, כבודו, האם אני יכול עוד איזו מילה לומר על מה שקדם? אני אומר, לכן, מה שהטריד אותי מלכתחילה, אני לא אומר בדיעבד, בדיעבד שאלתם אותי, כולנו יותר חכמים. אבל מלכתחילה מה שהטריד אותי, שאלתי את עצמי: נו, נניח שנלך על תוכנית..., וגם היא מעבר למסה אדירה, מעבר למחיר שאפשר היה לשער אותו, והוויכוח היה אם זה... וימשיך ירי הקטיושות ונמשיך לרוץ...-אני בדמיוני ראיתי איך הביצה הלבנונית החדשה סוגרת עלינו כמו על הישנה. רציתי שאנחנו לא נהיה ממולכדים בתוך המהלכים של עצמנו... כמו שאמר, דרך אגב, ב-12 ביולי, הרמטכ"ל, כשהוא נשאל על-ידי שרת החוץ ציפי לבני, נדמה לי, מה זה ניצחון. כלומר, אין פה נוקאאוטים. יש פה שילוב של מכה צבאית חריפה והפעלת מנגנון, תהליך מדיני להתערבות בזמן הנכון כדי שיכול להביא לשינוי המשוואה. זה מה שבעצם הנחה אותי".

האם הייתה לאולמרט ספקנות מיכולות צה"ל

חבר הוועדה, יחזקאל דרור שאל את אולמרט "שאלה יותר תשתיתית", כדבריו: האם התפתחה אצלך איזושהי, יחד עם יחס כבוד והערכה, איזושהי ספקנות כלפי מה שאומר לך הצבא?" אולמרט השיב על כך: "אני מכבד מאד את אנשי הצבא. אני אוהב לקבל את המסקנות לאחר שאני שופט את הדברים באיזושהי פריזמה קצת יותר רחבה. אני אמרתי להם דרך אגב, לא מעט. אמרתי לרמטכ"ל כמה פעמים ואמרתי גם למפקדים האחרים. הם לא רואים את כל התמונה. הם לא יכולים לראות את כל התמונה והם לא צריכים לראות את כל התמונה. זה לא תפקידם. תפקידם לבצע את המשימה הצבאית שלהם הכי טוב, הכי יעיל, הכי זול מבחינה של מחיר אנושי בצורה הטובה ביותר בשביל עם ישראל". התמונה הכוללת הינה באחריות דרג אחר, אמר אולמרט. "מדובר בסופו של דבר, באמת באנשים הכי טובים שיש. הכי טובים... אז היו טעויות והיו כשלים והיו פערים וכו', עדיין אנשים יוצאים מן הכלל. אבל אני חייב להפעיל עוד פרספקטיבות שאין להם ולא יכולות להיות להם".

בשלב זה עוצר השופט וינוגרד את שטף דיבורו של אולמרט וחוזר על בקשתו להתמקד ברגעים שקיבל את ההודעה על חטיפת החיילים בגבול לבנון, בעת שישב עם משפחת שליט. וינוגרד מכוון לשאלות שנשאל אולמרט מיד לאחר האירוע כשיצא לעיתונאים לאחר פגישתו עם ראש ממשלת יפן: "האם יש להכין את העם למלחמה כתוצאה מהחטיפה?; ואתה אמרת: 'שמדינת ישראל תגיב בצורה חריפה כלפי ממשלת לבנון'". אולמרט אישר שאמר את אותם דברים. וינוגרד המשיך בהצגת הדברים ואימת את אולמרט עם דברים שאמר בראיון לגלי צה"ל ולכלי תקשורת נוספים. וינוגרד עמד על כך בדברים שאמר כי כבר בבוקר האירוע מיד לאחר האירוע אולמרט אמר בראיונות לתקשורת כי הממשלה תתכנס הערב ותדון ותאשר תגובות נוספות של צה"ל, אך בלבו של אולמרט, גמלה למעשה ההחלטה שאם יקרה כדבר הזה "לא תהיה הכלה של הפעלה, כמו שהיה כשמדינת ישראל נהגה בשש השנים שקדמו למקרה הזה, והיה ברור שהדבר לא יסתיים בתקיפה אווירית בלבד, כמו שהיה באירועים הקודמים..." בהמשך מציג וינוגרד בפני אולמרט דברים שאמר במסיבת עיתונאים סמוך לקרות האירוע שבהם אמר שהוא שוחח עם עם שר הביטחון, ועם הרמטכ"ל וגם נתן הנחיות לצה"ל. "לא מצאנו שיחה שלך עם הרמטכ"ל על גבי הנחיות שנתת לצה"ל באותו בוקר"- העיר וינוגרד. על כך אמר אולמרט כי הוא שוחח בטלפון עם הרמטכ"ל, וניתן לשמוע זאת גם מהמזכיר הצבאי הראשי, גדי שמני.

אולמרט אמר, כי הוא שוחח עם הרמטכ"ל גם דרך גדי שמני. "אמרתי להם: תזהיר את אנשי הצבא. הולכים לעשות להם מלכודת. זה לא ייגמר בשניים האלה, ואני לא מתכוון עכשיו לירי הרקטי ולירי הפצמ"רים שנפרס לכל אורך הגבול הצפוני, שנפצעו בו 11 אנשים, 11 אזרחים ושפגע בהרבה מאד ישובים באזור. אבל אמרתי: הולכים לעשות מלכודת - תיזהרו... ואכן, אחרי חצי שעה, הם נכנסו עם הטנק והטנק התפוצץ והלב נשבר. אבל אמרתי להם שלא יפריזו בתגובות בשלב הזה".

השופט וינוגרד לוחץ שוב בנקודה זו הן כדי להתקדם והן כדי שאולמרט ישיב לשאלה. וינוגרד מבקש להבין האם אכן, כטענת עדים קודמים, אולמרט קיבל מראש את ההחלטות והורה על פתיחת המלחמה למעשה, ועוד קודם שמיצה קיומן של התייעצויות וישיבת ממשלה. "אתה נכנס להתייעצות הביטחונית, עם החלטה שלך שתהיה תגובה חריפה. זה בתור החלטה ראשונית". אולמרט ציין בשלב זה כי הוא קיים שיחה עם מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליזה רייס כי הוא הבין שיש להתחשב בתגובת הקהילה הבינלאומית. לדבריו לאחר נסיעתו קודם לכן לארצות הברית הוא ניסח תפיסה לפיה: "מה שאנחנו צריכים זה ליישם את ההחלטה 1559... שלא יהיה אותו איום של רקטות עלינו... אנחנו צריכים שצבא לבנון יהיה בדרום".

אולמרט: לבני אחראית, אך לא שותפה בהתייעצויות

אולמרט נשאל מדוע, דווקא בגלל שצריך לפעול באופן "מסונכרן" בין מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון - מדוע שרת החוץ אינה נוכחת בהתייעצויות הביטחוניות. על כך השיב אולמרט כי השרה לבני אכן לא שותפה, והעיר: "אגב, מעולם לא, בכל ההסטוריה של מדינת ישראל על גלגוליה". "מותר להתחיל", אמר חבר הוועדה בהתכוונו לכך שנכון לשתף את שרת החוץ בהתייעצויות שכאלה. אולמרט השיב: "אתה צודק, איך אומרים, תמיד צריך ללמוד מהדברים".

בהמשך דבריו הדגיש אולמרט את אחריותה של לבני להחלטות ולתוצאות למרות שלא השתתפה בהתייעצויות. היא משתתפת בפורום השבעה, אמר אולמרט, "שבו כל העניינים האלה בעצם עומדים על השולחן. "ההתייעצויות הביטחוניות", ציין אולמרט, הן נעשות לצורך הצגת הדברים בפני ראש הממשלה. "אבל שם זה לא מוכרע ושם זה לא נפסק. בסופו של דבר, בשום מקרה הדיון הזה איננו פוסח על שרת החוץ, שהיא חלק ממנו, כך שלא היה מצב שהתקבלה איזושהי החלטה שהאופקים שלה היו יותר רחבים מאשר מארון א-ראס. כן או לא, כשרת החוץ לא הייתה חלק ממנה כפי שאכן מתחייב, בהחלט".

האם אולמרט עודכן בדבר אימוני הכוחות

"נוכל למלא את המשימות שלנו לעילא ולעילא" (AP)

אולמרט נשאל האם במסגרת ההתייעצויות הביטחוניות הוא קיבל פירוט מלא על מספר הטנקים, מספר המטוסים, מספר החיילים המיועדים למשימות והאם הוא עודכן בנושא האימונים של הכוחות הסדירים וכוחות המילואים, וזאת אחרי שתקופה ארוכה נעשה שימוש בכוח הסדיר לפעילות של ביטחון שוטף ביהודה ושומרון. על כך השיב אולמרט כי "נער הייתי וגם זקנתי, והשתתפתי באין ספור ישיבות שדנות בתקציב של גופים ציבוריים". לדבריו הוא היה נוכח בדיונים שעסקו בקיצוץ בתקציבים של מערכות אחרות אך הוא ידע כמה דברים. "יש לך צבא איכותי, חזק ומוכן, וכך אומר אלוף פיקוד צפון אודי אדם וכך אומר הרמטכ"ל". לדבריו הרמטכ"ל חלוץ אמר לו "אני רוצה שתדע: שאנחנו נוכל למלא את המשימות שלנו לעילא ולעילא".

אולמרט יצא להגנתם של לובשי המדים ואמר: "אני יודע שהיום הספורט הכי פופולרי זה לרמוס אותם ולפגוע בהם ולזלזל בהם. לא אני, שיהיה ברור. אני אוהב אותם, וגם חושב שהם באמת אנשים בלתי רגילים. לדבריו, ימים ספורים לפני בואו לעדות בפני הוועדה הוא ישב עם בכירי הצבא כדי לשמוע על ממצאי התחקירים שלהם. "אני מרגיש שאני חייב ללמוד את זה", אמר. לדבריו הוא שמע מהם כי אומנם היה חסר פה ציוד ופה לא היו אנשי מילואים ופה לא היו אימונים, אבל "לא בגלל זה היו הכשלים". אולמרט אמר כי מי שחידד זאת בצורה אצילית, הוא הרמטכ"ל מעצם זאת שפרש מצה"ל ולקח אחריות.

אולמרט: ישראל יכולה להיות גאה בפרץ

אולמרט נשאל על-ידי חבר הוועדה, מנחן עינן בדבר השאלה הפוליטית שעומדת בפני ראש הממשלה בעת הרכבת ממשלה. מחלק זה הושמטו פסקאות נרחבות מעדות אולמרט מהתמליל שהותר לפרסום.

בתשובה שהותרה לפרסום אומר אולמרט כי בכל הכבוד הראוי "אני חושב שעמיר פרץ זה סיפור שבהרבה מאד מובנים מדינת ישראל יכולה להיות גאה בו. בחור, הגיע משדרות, היה לוחם בצה"ל, נפצע בצה"ל, היה ראש עיר, יצר לעצמו פלטפורמה ציבורית מרשימה, ניצח את הבחירות בהסתדרות והפך להיות מנהיגה של ההסתדרות. ניצח את הבחירות במפלגת העבודה, גבר על כל הכוכבים, על כל המנהיגים על שמעון פרס, על אהוד ברק, על כל מי שהוא התמודד מולו, והפך להיות מנהיגה של מפלגת העבודה, וקיבל את מספר הקולות השני בגודלו כמועמד לראש ממשלה. אותם 19 מנדטים שתמכו בו להיות ראש ממשלה, מה, לא שקלו שיקולים לאומיים?! מה, הם חשבו שהוא אדם חסר כל ערך? מה, אני זכרתי, האמת, אפילו קצת צרב לי, כי הוא חבר טוב שלי, ראיתי את החתימה של ג'ורי, חיים גורי במודעה שקוראת להצביע בעד עמיר פרץ כראש ממשלה. אני חשבתי שחיים גורי חושב שאני יותר מתאים להיות ראש ממשלה. הוא עוד אמר שצריך לתמוך בעמיר פרץ. עכשיו, אנחנו ממנים במערכת שלנו בהתאם לאילוצים פוליטיים. לא אני קובע מי המועמד של מפלגת העבודה, מי המנהיג שלה... לא הייתה לי שום סיבה מלכתחילה, בוודאי, להחליט שעמיר פרץ... אינו מתאים". עמיר פרץ, בעל הרקע האזרחי, קיבל לא פחות קולות מעמרם מצנע. הרבה מאד בציבור חשבו, וגם אני בתוכם, שזה לא כלל ברזל שרק מי ששירת בצבא יכול להיות שר ביטחון או ראש ממשלה בישראל.

חברי הוועדה, דרור ועינן, לחצו בנקודה זו וביקשו להבין מדוע הסכים לקבל את פרץ כשר ביטחון. "לא אני הכרעתי מי יהיה שר הביטחון של מפלגת העבודה", אמר אולמרט. "השאלה שאני הייתי צריך להכריע בה היא אם אני עושה קואליציה עם מפלגת העבודה... היום בדיעבד, בתוקף הנסיבות של האירועים שאירעו וכו', אז באים ואומרים: הוא לא התאים להיות שר הביטחון. חבר הוועדה נדל אמר כי שר הביטחון הוא התפקיד הראשון בחשיבותו כשר בממשלה. על כך אמר אולמרט כי "תמיד אתה פעם ראשונה במשהו". "זה נכון, אבל יש הבדל בין שר הרווחה ושר הביטחון", אמר נדל. אולמרט חזר על עמדתו לפיה אלמלא מונה עמיר פרץ לשר ביטחון "לא הייתה קואליציה... זה שיקול פוליטי שיש לו השלכה לאומית, אתה מוכרח לבחור בין האפשרויות ולהגדיר מה בסופו של דבר עדיף".

וינוגרד, לאולמרט: לא הצגת לשרים תוכנית פעולה

במהלך עדותו נשאל אולמרט בהרחבה על אופן התנהלות הממשלה בראשותו. הוא התבקש להסביר כיצד יתנהלו הדיונים והאם ניתן לשרים כל המידע הרלוונטי לצורך קבלת החלטה; האם - כפי שעלה מעדויות קודמות שנשמעו לפני הוועדה - אולמרט הגיע מוכן לישיבות, עם החלטה לבצע פעולה צבאית נרחבת ובלשונו: "מכה חריפה", והשרים התבקשו בעצם לאשרר את החלטתו. מדברי השופט וינוגרד במהלך העדות לא ניתן מקום לספק: חברי הוועדה, ובמיוחד וינוגרד, סבורים כי אולמרט לא נתן בידי השרים את הכלים המתאימים כדי לקבל את ההחלטה הגורלית, ורובם ככולם קיבלו כותרת לאישור "מכה חריפה" ונאלצו להסתפק בזאת כ"חתול בשק".

אולמרט אמר כי הוא אכן קיים התייעצויות מוקדמות עוד לפני ישיבת הממשלה ולשרים נמסר דיווח על כך. חברי הוועדה ובכללם השופט וינוגרד הקשו על אולמרט ואמרו כי בפועל לא ניתן לשרים המידע הרלוונטי על מהות ההחלטות, וכל שהועלה בממשלה להחלטתם ולאישורם הוא ההיתר למכה חריפה בתגובה לחטיפת החיילים ולתקיפת ישראל על-ידי החיזבאללה.

השופט וינוגרד אמר: "כל אחד מהשרים מקבל את רשות הדיבור, מביע את דעתו ויש דברים חכמים וראויים בכלל אבל הם לא יודעים על מה הולכים לעשות, חוץ מתגובה חריפה, מן נוסחה מעורפלת וסתמית שאולי היתה מחויבת העניין בגלל סודיות והדלפות, אבל בעצם הם מביעים רק עמדה: צריך להגיב או לא, צריך להגיע לשאלה העקרונית ולא מה הולכים לעשות בדבר הזה". השופט וינוגרד הוסיף כי הוא נמנע מלהתייחס לכל הדברים הטובים והחשובים שנאמרו על-ידי כל אחד מהשרים, "כל אחד בווריאציה ובהדגשים שלו", אבל למעשה היו אלה דברים ריקים מתוכן מכיוון שהשרים לא ידעו מה תוכנית הפעולה. וינוגרד מציג כדוגמה דברים שאמר השר שמעון פרס: "...כשמקבל רשות הדיבור שמעון פרס, הוא אומר את הדברים הבאים: ...'דברים שקולים, חשובים וראויים להתייחסות, אבל אין התייחסות...'"

אולמרט יצא בשלב זה להגנתו של שמעון פרס. לדבריו נמתחה ביקורת על פרס, על דברים שאמר בממשלה, ושפורסמו בתקשורת. אולמרט התייחס לדברי פרס על הצורך לפנות לגורמים בינלאומיים, כדי לפתוח בתהליך מדיני. "אני הבנתי אז, ובדיעבד אני חושב שהוא במובן זה ייצג בדיוק את מה שאני הבנתי מהרגע הראשון ומה שאחרים היו פחות מבינים בגלל היעדר הניסיון המדיני שלהם... ואז אמרתי לפרס: אם ככה, אין בינינו ויכוח".

השופט וינוגרד לא ויתר לאולמרט בנקודה זו ואימת אותו עם דברים שאמר לתקשורת. "הפליא אותי לקרוא מה שאתה אמרת בראיון ראש השנה בראיון לנחום ברנע ושיפר". "כל השיקולים ומידע הוצגו לממשלה והצביעה פה אחד. זאת ממשלה שיודעת גם להצביע אחרת. כאן כל השרים וכל מערכת הביטחון נקטו אותה עמדה". וינוגרד מפנה אצבע מאשימה כלפי אולמרט וטוען נגדו: "הממשלה לא ידעה מה מתוכנן חוץ מתגובה חריפה או איך שאתה קורא לזה, בגלל הדלפות. לא סיפרת להם שישנה אופציה קרקעית, זה לא עלה בכלל, חוץ מהשאלות של פרס ומחשש שזה יודלף. לא סופר שלדעתו של ראש המוסד, שסבר וכו', שצריך להתחיל בהכנות לגיוס מילואים וכו' וזו באמת ממשלה שיודעת להצביע והצביעה פה אחד?..."

אולמרט ביקש לדבריו לשים את הדברים בקונטקסט הנכון שלהם, אבל וינוגרד קטע את דבריו והשיב כי באופן חוקתי, "הממשלה היא שצריכה לקבל את ההחלטה. אתה כראש ממשלה מביא בפניה את הדברים כפי שהתגבשו אצלכם, והממשלה צריכה לעשות דיון ענייני, אבל לשקול אופציות, אפשרויות..., ובסופו של דבר להגיע להחלטה שאתה רצית להביא אותה. זה בסדר, אבל כשדנים על עניין - שיודעים על מה דנים. פה זה כמו חתול בשק. מדברים על איזה שתי מילים, מנטרה כזאת של "תגובה חריפה" או סינונים של זה, וכולם מצביעים בעד תגובה חריפה. על מה הצבעתם? מה הצבעתם? מה זה כולל, מה התסריט, מה המתווה שאתם הצבעתם בעדו? וזה לא עניין של מה בכך. זו פעולה רצינית ביותר, קרדינלית, שאולי עלולות להיות לה תוצאות כאלה ואחרות שקובעות את עתיד המדינה".