מאבטחי קצב העידו במשטרה

הטאבו נשבר. בשב"כ לא מרוצים מהוראת היועץ המשפטי לממשלה לגבות עדות ממאבטחי הנשיא קצב. בפעם הראשונה בתולדות המדינה העידו אנשי שב"כ מהיחידה לאבטחת אישים המאבטחים את נשיא המדינה, משה קצב. כך נחשף הערב ב"מבט" בערוץ הראשון.

מדובר בהחלטה תקדימית של היועמ"ש מני מזוז, שחייבה את חקירתם. מאבטחי האישים צמודים לאישיות אותה הם מאבטחים 24 שעות ביממה. הם הקרובים ביותר אליה, ונחשפים לפרטים הכי אישיים בחייה. היחידה לאבטחת אישים חרתה על דגלה את נושא הדיסקרטיות של המאובטח, ויש מקרים בהם יש מידור אפילו בתוך היחידה עצמה על פרט זה או אחר של אישיות מאובטחת.

שלמה הר-נוי, לשעבר מראשי היחידה, אמר כי נקודת המוצא עכשיו תהיה שמאבטחים יכולים להיחקר או לתת עדות בנוגע לפרטים אישיים ודיסקרטיים של אדם. "לכל אדם יש הרבה דברים סודיים ואישיים, שהוא לא היה מעוניין שכל אדם יידע אותם", אמר הר-נוי.

החלטת היועץ לא נעמה לשב"כ. ערוץ 1 דיווח כי צמרת הארגון - הכוללת את העומד בראשו יובל דיסקין, ראש אגף האבטחה ט', מפקד היחידה ש', וא' שהחליפו, עם היועצים המשפטיים של השירות - ניסו לשכנע את מזוז בכמה דיונים מתוחים שלא לערב את היחידה לאבטחת אישים בפרשה, שכן הנזק אדיר ומעתה ואילך לא יהיה עוד אמון במאבטחים - אך לשווא. בישיבה דרמטית הכריע היועץ, והמאבטחים התייצבו במשטרה. אולם בשב"כ מחכישים קיום דיון בדרג שכזה.

החלטת היועמ"ש יכולה לפגוע ביכולתם של המאבטחים לשמור על בטחונם של ראשי המדינה. כך למשל יכולה אישיות מאובטחת להרחיק מעליה את מאבטח היחידה מחשש שישמע פרטים אישיים. בכיר לשעבר בשב"כ אמר היום: "מזוז פגע פגיעה קשה ביחידה לאבטחת אישים בעבור עדויות בפרשת קצב".

אנשי הדממה שוברים שתיקה

הנושא כבר עלה בעבר בפרשת בראון-חברון. אז נדרשה היחידה לתת פרטים שהוגדרו דיסקרטיים באשר לפעילותו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. הדרישה מהיחידה לאבטחת אישים הגיעה מאגף החקירות במשטרת ישראל, אך היחידה עמדה על דעתה כי היא אינה מוכנה לנדב את הפרטים הללו ואינה מסכימה להיחקר או לתת עדות כלשהי.

שר המשפטים לשעבר, ח"כ יוסי ביילין, שבעבר אובטח בידי מאבטחי היחידה, אמר: "כמאובטחים אנחנו מתייחסים למאבטחים כאנשי הדממה. אנחנו יוצאים מתוך הנחה, שאינה כתובה בשום מקום באופן מפורש, שהם כאילו לא שם". בישראל אין חוק המגדיר חיסיון למאבטחים של ראשי מדינה, בניגוד לחיסיון שבין עורך-דין ללקוח. ביילין חושב שאולי צריך לשנות את המצב. לדבריו, "יכול להיות שיש מקום לחוקק חוק, שבו יוענק חיסיון למאבטחים, למעט במקרים חמורים במיוחד".

אם יוגש כתב אישום נגד קצב ייפתח משפט, וקיים סיכוי שאותם מאבטחי שב"כ יהיו בכפיפה אחת עם העדים בתיק, וייאלצו להעיד בפרשת הנשיא קצב על דוכן העדים באשר לאותו נשיא שעל חייו שמרו במהלך שנות כהונתו.

המאבטחים כאמור העידו, ואם תחליט הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד משה קצב, ייתכן מאוד שבפעם הראשונה במדינת ישראל ייאלצו מאבטחי היחידה לאבטחת אישים לעמוד מול המאובטח ולספר את שראו.

התגובות: "העדות אינה קשורה לפרשת קצב"

* השב"כ: "מרקם היחסים בין מאבטחי השב"כ לבין מאובטחים הינו מקצועי ורגיש ביותר. השב"כ אינו נוהג לפרט את פעולותיו בתחום רגיש זה, אך ברור לכל כי מדובר בעבודה רגישה הדורשת אמון רב. עמדתו העקרונית של השב"כ בסוגיה הינה להימנע ממתן עדות. השב"כ כפוף לחוק במדינת ישראל וכך נהג במקרה זה. עדות המאבטחים לא קשורה לקצב" [בשב"כ סירבו לפרט במה עסקה העדות].

* יועץ התקשורת של הנשיא, רונן צור: "כאשר יחשפו בציבור עדויות מאבטחי השב"כ ייהפכו סימני השאלה בפרשה לגדולים הרבה יותר".

* משרד המשפטים: "העדויות שנגבו בתיק לרבות עדות מאבטח נעשו בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים לרבות שב"כ. אין מדובר בפעילות האישיות בעת האבטחה. החומר הועבר לסנגורים. בחקירה פלילית דינו של מאבטח כדין אדם אחר".

צילום: ראש השב"כ יובל דיסקין