ילדים אינם המפתח לאושרה של האישה

למרות שהן לא מקבלות פרחים או ממתקים ביום האם, נשים שלא הביאו ילדים לעולם מאושרות בשנות החמישים לחייהן בדיוק כמו אלו שבחרו במסלול המשפחתי. למעשה, הנשים הבודדות ביותר, הפחות מסופקות והפגיעות ביותר, הן דווקא האמהות החד-הוריות, גרושות או אלמנות בגיל העמידה, כך קובע מחקר חדש.

מצב בריאותי טוב ובן זוג הם שמעניקים 'דחיפה' משמעותית יותר לאושרה של אישה ולבריאות הנפשית שלה לעומת האמהות, כשהשכלה, עבודה וקשרים עם משפחה וחברים גם הם גורמים חשובים. בקרב קבוצה זו של נשים בשנות החמישים, נשים ללא ילדים דומות מאד לאמהות במונחים של בריאות הנפש, כך לדברי חוקרים מאוניברסיטת פלורידה.

ועובדה זו בולטת בהתחשב בכך שמדובר באמהות של דור ה"בייבי-בום" (התקופה שלאחר מלה"ע השניה שהתאפיינה בעלייה חדה במספר היילודים), לכן אפילו בקרב קבוצה זו לא נראה הבדל גדול.

ממצאי המחקר מבוססים על שני סקרים שכללו קרוב ל-6,000 נשים בגילאים 51 עד 61 ונעשו בשנת 1992 ומ-1987-1988. עורכי המחקר ציינו, כי בין אם מדובר באישה המעורבת מבחינה חברתית ובין אם באישה המוטרדת מתשלום החשבונות - דברים אלו משחקים תפקיד ישיר יותר בעיצוב הבריאות הנפשית בקרב נשים בגיל העמידה.

המחקר, שיפורסם בעיתון הבינלאומי להזדקנות והתפתחות האדם, הראה כי תזמון האמהות היה גם הוא חשוב בהיבט של האושר. נשים שהיו אמהות לילדים בגיל העשרה היו מדוכאות יותר ובודדות יותר לעומת אלו שילדו את הילדים בגיל מאוחר יותר. למעשה, אמהות בגיל מוקדם ייצגה את החסרונות הגדולים ביותר והסיבה לכך היא בעיקר מעמד כלכלי ומצב משפחתי.

כ-35% מהאמהות שילדו בגיל העשרה דיווחו על תחושת בדידות, בהשוואה למעט יותר מרבע מהנשים שילדו ילדים בשנות העשרים. נשים שדחו את האמהות לגיל 25 או מאוחר יותר היו שמחות יותר ופחות בודדות או מדוכאות מאמהות צעירות.

יש לציין כי הנשים שלקחו חלק בסקר ילדו בשנות ה-50 וה-60 כשהיו בנות 25 או יותר. הגיל החציוני של הנישואים באותה תקופה היה 20.