מינויים בקרן של משרד הרווחה ללא מכרז

10 אחוזים מהאוכלוסיה הם אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות, שכליות או נפשיות, בדרגות שונות של חומרה. משרד הרווחה אימץ את התפיסה הקובעת כי יש לשלב אנשים עם מוגבלויות בחברה ולהכניסם למעגל העבודה, "מתוך ראיית האדם המוגבל כשווה זכויות בחברה. תפיסה שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998". לשם כך הוקמה באגף שיקום של משרד הרווחה "קרן - רשת מרכזי אבחון ושיקום מקצועי", לצורך העסקת אנשים בעלי מוגבלות על-פי מדיניותו.

מדובר ב"הקדש ציבורי", המעסיק כ-650 עובדים ונותן בכל שנה שירותים לכ-13,000 אנשים בעלי מוגבלות ב-73 מסגרות ברחבי הארץ, בהן: מסגרות לתעסוקה מוגנת ונתמכת ומרכזי שיקום שבהם ניתנים שירותי אבחון, הכשרה מקצועית והשמה בעבודה בשוק החופשי. תקציב הקרן לשנת 2005 היה 101.3 מיליון ש"ח.

המבקר קובע כי הקרן הפועלת מכוח כתב הקדש, הרחיבה במשך השנים את פעולותיה מעבר למטרות שצויינו בכתב ההקדש. קרן זו הפכה לגוף גדול האמור להתנהל עפ"י שיקולים כלכליים והוא עתיר כוח אדם ותקציבים, ואף מעניק שירותים לאוכלוסיה בהיקף גדול כולל קשרי עבודה עם גופים ממשלתיים וציבוריים, לפיכך, "ספק אם מעמדה המשפטי של הקרן כהקדש ציבורי הוא המעמד המתאים להמשך פעילותה, שכן הקדש ציבורי הוא מבנה פשוט ונטול מנגנוני בקרה ופיקוח".

יתירה מכך מוסיף המבקר, "בהנהלת הקרן חברים 14 נאמנים שמונו בידי שר הרווחה. לא נקבע משך הכהונה של הנאמנים, ומרביתם מכהנים בתפקידם יותר משמונה שנים. כמו כן, לא נקבעו קריטריונים בדבר הכישורים הנדרשים ממי שמתמנה לנאמן בהנהלת הקרן, כמקובל בגופים דומים בעלי מטרות ציבוריות. אחד הנאמנים הוא מנכ"ל חברה המספקת אף היא שירותי תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלות, ולכן בחברותו בהנהלת הקרן הוא נמצא במצב של ניגוד עניינים עם תפקידו מנכ"ל באותה חברה".

המבקר מוסיף כי "ארבעה מנאמני הקרן הם בעלי תפקידים במשרד הרווחה השותפים כנאמני הקרן לקביעת מדיניות הקרן ולביצועה ואמורים כבעלי תפקידים במשרד הרווחה לפקח על הקרן. במצב זה עלולה להיפגע יכולתם להפעיל סמכויות פיקוח ובקרה על הקרן". בחינת הליכי המינוי של כמה מעובדי הקרן העלתה כי אחדים מהם מונו בלי שהתקיים הליך של מכרז פנימי, כנדרש על-פי הסכם עבודה קיבוצי מיוחד בין הקרן לעובדיה ועל-פי נוהל הקרן משנת 2005, ובלי שנבחנו מועמדים אחרים לאיוש המשרה", כותב המבקר.

הוא מציין כי היו מצבים שבהם 'תואר המשרה, דרישות המשרה ותיאור התפקיד נקבעו בדיעבד, לאחר שאוישה המשרה'. "הליכי מינוי כאלה אין בהם שקיפות ולא ניתנת הזדמנות למועמדים כשירים אחרים להתמודד על אותן משרות".

המבקר מותח ביקורת גם על אופן היישום של מטרות הקרן, העסקתם של מוגבלים, וקורא לבחון מחדש את כל סוגיית ההעסקה ב'מפעלים מוגנים'. מפעלים אלו לדבריו "מתבססים בעיקר על עבודת ידיים פשוטה". הוא מציין כי למפעלים לא הוכנסו סוגי תעסוקה חדשים ולא פותחו יוזמות עסקיות שיאפשרו לקדם ולהכשיר את מי שמסוגל לכך לשוק העבודה החופשי, המתאים לצורכי שנות האלפיים.

העובדים במסגרות אלו מוגדרים "משתקמים" ולא מתקיימים בינם לבין הקרן יחסי עובד ומעביד כמשמעותם במקומות עבודה בשוק החופשי. "לכן הם אינם זכאים לזכויות סוציאליות, כגון הפרשות לקרן פנסיה, פיצויי פיטורין ודמי מחלה. המועסקים מקבלים בעבור עבודתם תשלום המוגדר 'גמול ביצוע עבודה', המחושב לפי תפוקתו של כל משתקם ומגיע לסכומים נמוכים. ואולם, כ-25% מהגמול נאגמים בקופה מרכזית לצורך מימון פעולות רווחה ודמי חופשה. לדעת משרד מבקר המדינה על הקרן לחדול לאגום הכספים כאמור".

המבקר סבור כי יש מקום לבחון מחדש את תנאי ההעסקה במפעלים המוגנים, "שכן העסקת אנשים בעלי מוגבלות במשך שנים ארוכות והגדרתם משתקמים, ללא תנאי שכר הולמים וללא זכויות סוציאליות אינה תורמת לשילובם בחברה כשווים בה".