חשד: עולים משתקעים בארץ כדי לקבל טיפול רפואי חינם

ישנו חשש לניצול לרעה של מערכת הבריאות על-ידי אנשים המתחזים לעולים לצורך קבלת טיפול רפואי יקר. בשנים 2003-2005 קיבלו 360 עולים טיפולים רפואיים שעלותם היתה 100,000-864,197 שקלים לעולה, זמן קצר לאחר עלייתם, מתוכם 84 קיבלו טיפולים רפואיים שעלותם היתה 200,000-499,000 שקלים לעולה, ו-16 מהם קיבלו טיפולים שעלותם היתה יותר מ-500,000 שקלים לעולה. כך עולה מדוח מבקר המדינה.

משרד המבקר בדק בשירותי בריאות כללית ובמכבי שירותי בריאות את צריכת השירותים הרפואיים בפועל על-ידי עולים חדשים בין השנים 2003 עד אמצע 2006.

לקופות הללו הצטרפו כ-50,000 עולים, המהווים כ-75% מהעולים בתקופה זו. בבדיקה ניתן דגש למי שעלו ארצה, וקיבלו שירותים רפואיים תוך 60 יום ממועד בואם, ושעלות הטיפול בהם עלתה על 25,000 שקלים לעולה. כמו-כן, דגש כפול הושם על אלה מאותה קבוצה שבתום הטיפולים ירדו מהארץ, דבר שמעורר חשש לניצול לרעה של מערכת הבריאות.

מהבדיקה עולה, כי 1,074 עולים שענו למאפיינים הראשוניים, מתוכם 90 עולים (כ-8.4%) כבר עזבו את הארץ לפני מועד הבדיקה.

עולה א' ילידת 1937, עלתה לארץ ב-29.12.03. 10 ימים לאחר בואה, היא פנתה באמצעות הקופה בה היתה מבוטחת לקבלת טיפולים בבית חולים ציבורי, ועברה ניתוח בעמוד השדרה, כולל הכנסת משתלים. עלויות הטיפול הרפואי בה הסתכמו ב-32,665 שקלים (מחיר זה אינו המחיר הכלכלי שנושא בו המשק). ב-12.2.04, לאחר כחודש, עזבה את הארץ.

מקרה נוסף של ניצול מערכת הבריאות: עולה ב', יליד 1964, עלה לישראל ב-9.7.03. למחרת בואו הוא פנה באמצעות הקופה לקבלת טיפולים קרדיולוגיים בבית חולים ציבורי. עלויות הטיפול באותו חולה בשנים 2003-2005 הסתכמו ב-577,062 שקלים. בסוף 2005, בתום הטיפולים, עזב את הארץ. ממשרד המבקר מציינים, כי היה מקום לבחון היטב שמא עולה שמייד עם בואו לארץ פנה לקבל טיפול רפואי יקר, וזמן קצר לאחר תום הטיפול עזב את הארץ, מלכתחילה לא היה זכאי לעלות בחסות חוק השבות. חשוב לא פחות - יש להפיק לקחים מהמקרים שנמצאו ולבנות מנגנון שיסתום פרצות מעין אלה.

בדוח מציינים עוד, כי המקרים הללו מצביעים על כך שקיימת אפשרות לנצל לרעה את מערכת הבריאות בישראל, בכלל זה עולה חשש שמא אין מדובר בעלייה, אלא במי שעשוי היה לזייף מסמכים או לזייף זהות או להינשא בנישואין פיקטיביים כדי ליהנות, בין היתר, מטיפול רפואי יקר מבלי לשלם עבורו.

העולים מחוייבים לענות על שאלון

על-פי התקנות, כל המבקש לעלות לישראל חייב למלא שאלון. במענה לשאלון אותו קבע שר הפנים, על המבקש לפרט מחלות או בעיות רפואיות מהן הוא סובל. כאמור, כל עולה זכאי לקבל טיפול רפואי אף אם הוא יקר, אך ראוי שתערך בדיקת זכאות מעמיקה על-מנת לוודא שהעולה אכן זכאי עלייה על-פי חוק השבות.

משרד המבקר העביר 39 מתוך 360 המקרים לעיון נוסף ב"נתיב". מבין 39 המקרים, מצא "נתיב" לאחר בדיקה ראשונית לגבי עולה אחד, כי הוא לא היה זכאי לקבל מעמד של עולה או כל מעמד אחר המאפשר עלייה, ובוודאי שלא לקבל טיפול רפואי על חשבון המדינה. התברר שעולה זה צרך שירותים רפואיים כגון: אשפוזים, טיפול רפואי במכונים, טיפול רפואי בקהילה ותרופות בהיקף כספי של כמיליון שקלים. כמו-כן עלה, מהבדיקת המבקר, כי 13 מתוך 39 העולים, שקיבלו טיפול רפואי יקר סמוך להגיעם לארץ, לא מילאו כנדרש הצהרת בריאות טרם עלייתם לארץ. בכך יש כדי להצביע על פגם בסדרי הבקרה של הגורמים האחראים לנושא.

הצהרת העולה על מצב רפואי מסכן את הציבור

מהביקורת עולה, כי אין בידי הגורמים המטפלים בבקשות לקבלת אשרת עולה הנחיות ברורות לטיפול במקרים של מבקש אשרת עולה החולה במחלה העלולה לסכן את בריאות הציבור.

"נתיב" ציינה בתשובתה למשרד המבקר מינואר 2007, כי ב-2005 "ניסתה ליצור קשר עם הגורמים במשרד הבריאות על-מנת לקבל מידע מהן המחלות שבגינן אנו חייבים לשקול מתן אשרה לפונים. הפניות נעשו באמצעות הטלפון ואין לכך תרשומת".

סדרי העברת המידע אודות מבוטלי אשרת עולה לקופות החולים
כאשר מבוטלת אשרת העולה, על מטה מינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים לשלוח לעולה הודעה על-כך ועל ביטול האזרחות הישראלית, ובצידה הוראה לעזוב את ישראל בתוך פרק זמן קצוב, והתראה על צעדים משפטיים אם לא יעשה כן.

על מינהל האוכלוסין לבטל את אשרת העולה וליטול ממנו את התעודות שניתנו לו - תעודת זהות, דרכון, וכיו"ב. כמו-כן, עליו לעדכן את קובץ מרשם האוכלוסין ולשלוח הודעות על הביטול - למשרד לקליטת העלייה, למוסד לביטוח לאומי, למשרד השיכון ועוד.

משרד המבקר מצא, שעקב ליקויים בסדרי העברת המידע בין מינהל האוכלוסין למוסד לביטוח לאומי ולקופות החולים, 60 עולים חדשים שאשרתם בוטלה קיבלו טיפול רפואי בכללית, אף שלא היו זכאים לכך.

הצהרת העולה על מצבו הרפואי ככלי בקרה

על המבקש לעלות לישראל למלא על-פי התקנות שאלון ובין היתר, לפרט מחלות או בעיות רפואיות מהן הוא סובל. בפרטים שמבקש האשרה מציין בשאלון אין כדי לעכב או למנוע את קבלת האשרה, פרט למצבים מיוחדים המוגדרים בחוק השבות.

המבקר: יש להבטיח שפרטי מצבו הרפואי של מבקש אשרת עולה ימולאו בשאלון הבקשה באופן מלא. יש מקום להדגיש בפני ממלא השאלון את ההשלכות של השמטת מידע רלוונטי על מצב בריאותו, ובה בעת יש לבחון כיצד לנהוג במקרים של השמטת מידע זה. במקרים הראויים יש מקום לעשות בין היתר שימוש בסעיף העונשין שיש בתקנות.