השעון הפיקטיבי של רשות השידור

לרשות השידור אין שעוני נוכחות או אמצעי בקרה אחרים על נוכחות עובדיה, בניגוד לתקשי"ר ולכללי המינהל התקין. כך קובע מבקר המדינה בדוח שהגיש.

בהיעדר בקרה השתרשו נורמות של דיווח למראית עין על שעות שבהן לא עבדו העובדים כלל או שלא נכחו בעבודה, וההנהלה שילמה עבור מאות שעות בממוצע לעובד בשנה מתוך ידיעה שהעובדים לא עבדו בהן ותוך העלמת עין.

בין יתר ממצאי המבקר בנושא, עולה כי עובדים דיווחו על שבעה ימי עבודה בשבוע במשך תקופה ארוכה, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ובניגוד לנוהלי הרשות, ובתמורה לכך קיבלו שעות נוספות וצברו מאות ימי חופשה. היו עובדים שיצאו לחופשה בחו"ל, וחופשתם לא נרשמה במערכת הממוחשבת. בחלק מהמקרים העובדים לא דיווחו על יציאתם לחופשה, ובמקרים אחרים העובדים דיווחו, אך יחידת כוח אדם לא חייבה את יתרת ימי החופשה בימים אלו.

במהלך השנים נחתמו בין הרשות לבין נציגי העובדים הסכמי עבודה שבאו להסדיר את שעות העבודה במגזרים השונים ואת התגמול בגינן. על הסכמים אלה נוספו הסדרים שונים, נהלים פנימיים ודפוסי פעולה, בכתב ובעל-פה, שלא תמיד עלו בקנה-אחד עם דיני העבודה ועם כללי המינהל התקין. חלק מן ההסדרים פגעו ביכולתם של המנהלים לקבוע את סדרי העבודה על-פי הצרכים, ופגעו בצרכי הרשות ובקופה הציבורית.

המבקר קובע כי על הנהלת הרשות לפעול בדחיפות לייעול מערכת הבקרה על נוכחות העובדים באמצעות שעון נוכחות, שימוש במערכת ממוחשבת והידוק הפיקוח של המנהלים על הכפופים להם.

לדבריו, במהלך השנים הסכינו הנהלות הרשות עם מצב שבו עובדים מצהירים על שעות עבודה פיקטיביות בידיעת הנהלת הרשות, תוך יצירת נורמות פסולות של הצהרות שאינן אמת, כגון הדיווחים על הכוננויות, כדי לזכות בהטבות שכר. גם מאזן ימי החופשה של העובדים אינו משקף נכונה את מספר ימי החופשה שנוצלו על ידיהם.

הנהלות הרשות לא נלחמו בנהגים פסולים ובלתי חוקיים אלה, הנוגדים נורמות ציבוריות ראויות, וגילו לאורך שנים אוזלת-יד, כנראה משום שביקשו להימנע מסכסוכים עם ועדי העובדים שיש בהם כדי לשבש את מהלך העבודה. התנהלות זו היתה כרוכה בהוצאות כספיות ניכרות מכספי הרשות, שהם כספי הקופה הציבורית.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לשנות את ההסדרים כך שיהיו תקינים, ולהסדיר את התשלום עבור השעות הנוספות והכוננויות. הניסיונות לא עלו יפה, והתופעה של עובדים המקבלים תשלומים על-פי דיווחים פיקטיביים היא עדיין רחבת הקף. עם זאת, בחודשים האחרונים החל המנכ"ל, מיד עם היכנסו לתפקיד, לפעול לשינוי יסודי של הסכמי העבודה ולנקוט צעדי התייעלות. משרד מבקר המדינה רואה צעדים אלו בחיוב, אך ראוי שצעדים אלו יהיו נמרצים ויכללו את כל עובדי הרשות.

משפט העבודה הקיבוצי נועד להקנות לארגון העובדים מעמד הולם מול המעביד, אולם בפועל נוצל מעמד זה בצורה פסולה. אין להשלים עם כך שוועדי עובדים בארגונים שהם בגדר נכסים ציבוריים, כדוגמת רשות השידור, יפעלו בצורה כוחנית וינצלו נכסים אלה לרעה. באשר להנהלת הרשות, התנהלות המעדיפה "שקט תעשייתי" בטווח הקצר על פני תפקוד יעיל, מינהל תקין וטוהר מידות בטווח הארוך, פוגעת בציבור הזקוק לשירותי הרשות ובקופה הציבורית, ומהווה פגיעה בקיום חובותיה של הרשות כנאמן הציבור.

לדעת משרד מבקר המדינה, דרוש שינוי מהותי בנושאי נוכחות עובדים, תשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות וניהול מאזני החופשה ברשות השידור, וזאת כחלק מהמאמצים להבריאה.

למה בוטלה "בוקר טוב ישראל"

בערוצי הטלוויזיה המסחריים משודרת תוכנית בוקר. החלוץ בתחום היה ערוץ 1, ששידר את "בוקר ישראל". דא עקא, שלמעט בתקופת המלחמה, לא שודרה התוכנית מאז הוחלט להפסיקה. בדוח ניתן למצוא הסבר לשאלה מדוע הופסק השידור.

בשנת 1991 נחתמו הסכמים בין הרשות לבין ארגוני העובדים בטלוויזיה, שעל פיהם המשמרת בטלוויזיה תתחיל בשעה 04:00 כאשר השידור מתחיל ב-06:30, ותסתיים בשעה 16:00. נמצא כי עובדים ששובצו במשמרת זו שהו בעבודה שש שעות בלבד, אך קיבלו תמורה עבור 12 שעות עבודה, הכוללות חמש שעות נוספות. בגלל העלויות הגבוהות של שידורי הבוקר, הנובעות בין השאר מההסכמים ומדפוסי הפעולה שהשתרשו עם השנים, החליטה הנהלת הרשות לבטל את שידורי הבוקר הקבועים, ומיוני 2003 מקיימים אותם רק כאשר יש אירועים חדשותיים מיוחדים, בשעה ששידורים כאלה מתקיימים באופן קבוע בערוצי השידור המסחריים.

תגובת רשות השידור: פועלים ליישום הדוח

הדוח מתייחס לתקופה שלפני כהונתם של הוועד המנהל וההנהלה הנוכחיים. הגופים המוסמכים ברשות השידור לומדים את מסקנות הדוח וההמלצות שבו, ויפעלו ליישומם.

תדמית: "לסגור לאלתר את רשות השידור"

תא תדמית של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל הגדיר את הדוח כחמור, ואמר כי הוא אינו מותיר מקום לספק, שמי שאמורים
להיות המבקרים של התנהלות השלטון, מתנהלים באופן שערורייתי
ומושחת בעצמם.

"הגיע הזמן לומר את האמת: השידור הציבור הוא שוד הציבור.
לא ייתכן להמשיך לגבות מאות מיליוני ש"ח מהציבור ללא פיקוח,
ושתקציב של כ-850 מיליון ש"ח המגיע ישירות מהכיס העמוק של
האזרח הקטן, ימשיך להתנהל בצורה שערורייתית כזו".

תדמית קוראת לסגור לאלתר את רשות השידור, ולנהל דיון ציבורי
רציני אם בעידן הרב-ערוצי, במדינה רב-תרבותית, יש צורך בשידור
ציבורי. "שידור ציבורי, אם יוחלט להקימו, חייב להיות מופת לניהול תקין, ולייצג נאמנה את כל מגזרי האוכלוסיה".