קשיים בתפעול מטות הסברה בבריטניה

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים יולי-אוקטובר 2006 את פעולות שגרירות ישראל בבריטניה. אחת השגרירויות החשובות בעולם, בין היתר בשל מעורבותה של בריטניה במזרח התיכון ובתהליך השלום.

יש לציין את קשריה של שגרירות ישראל בבריטניה עם מדינות ערב, מעמדה הבכיר באיחוד האירופי, שותפותה ההדוקה עם ארה"ב וקשריה המסחריים הענפים עם ישראל.

הבדיקה שערך מבקר המדינה נעשתה בשגרירות ובמשרד החוץ בירושלים. בירורי השלמה נעשו בנציבות שירות המדינה.

עיקרי הממצאים

המבקר מתח ביקורת על החלפה של חלק ניכר מצות השליחים בעת ובעונה אחת, מה שלדבריו עלול להקשות על שמירת הציפות בהתנהלות העבודה.

נמצא כי בשנים האחרונות הועסקו בשגרירות כמה עובדים ישראלים מקומיים שנסיבות קבלתם לעבודה אינן ברורות ומעוררות חשש שלא תמיד התקבלו בזכות כישוריהם, אלא בזכות קרבתם וקשריהם לאישים בארץ, או שהתקבלו שלא על-פי נוהלי קבלה תקינים.

ביקורת על תפקוד השגרירות - תוכנית העבודה של השגרירות לשנת 2006 בתחום המדיני היתה כללית ביותר, והסתכמה בתכנון ביקורי שרים וחברי פרלמנט. על אף החשיבות שייחס אגף אירופה המערבית להרחבת הפעילות במישור הכלכלי-מסחרי ובמישור הביטחוני, לא נכללו תחומים אלה בתוכנית העבודה.

נמצא, כי שלא כבעבר, במשך השנתיים האחרונות לא המציאה השגרירות דוח ביצוע תקופתי של תוכניות העבודה בתחומים השונים, ותחום ההסברה בכלל זה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות רבה להכנת דוחות תקופתיים אלה, הן לשם קבלת משוב מהמטה בארץ, והן לשם עידכון התוכניות אם יהיה צורך בכך. ביקורת נמתחה גם על סדרי עדיפות שנקבעו באופן לא ברור בתקציב השגרירות.

מערך ההסברה בבריטניה מסתמך לא רק על אנשי השגרירות, אלא גם על ארבעה מרכזי הסברה בערים שונות. בתקציבה לשנת 2006 הפסיקה השגרירות את המימון לשניים מהם, כדי להגדיל את תמיכתה בשלישי, האמור לעמוד בראש רשת ארצית של "תאי הסברה". מתשובת המזכירה המדינית לענייני הסברה ומדוחות הפעילות של המרכזים עולה, שיש קשיים בתפעולם, ומצבם הכספי קשה.

מממצאי הביקורת עולה שלמשרד אין עמדה ברורה וחד-משמעית בקשר לתועלת שבהכנת תוכנית עבודה בכל שגרירות ובמעקב אחר ביצועה. הדיווחים החלקיים על ביצועה של התוכנית כמעט ולא זכו לתגובה של מטה המשרד בארץ, ולמעשה לא ברור אם לדעת המשרד יש חשיבות למעקב שוטף ולדוחות תקופתיים על הפעילות של הנציגויות.

מהדוח עולה כי יש מקום להפקת לקחים על-ידי המשרד בעניין קבלת כספי הביטוח לאחר הפיגוע בשגרירות ב-1994, כך שבעתיד לא יישנה מקרה של אי-העברת מידע חשוב בעת חילופי-גברי.

מבקר המדינה העיר כבר בדוחות קודמים על הבעייתיות שבמימון אירועים רשמיים של המדינה באמצעות תרומות. השגרירות אומנם לא חרגה מהנחיות המשרד הנוגעות למימון אירועי יום העצמאות, אך המשרד עצמו לא הסדיר את ההיתרים לגיוס כספים מכוח הוראות חוק הסיוג, האוסרות על עובד מדינה להתרים, לגבות או לקבל כספים זולת לאוצר המדינה. המשרד הקים צוות פנימי בכיר ליישום המלצות מבקר המדינה בעניין, אך מבקר המדינה מדגיש כי מן הראוי לסיים את העבודה בנושא זה בהקדם, כדי להסדירו עוד לפני יום העצמאות הבא. על המשרד גם לבחון אם הנוהל שבתקנון בקשר למימון פעולות הנציגויות ממקורות חיצוניים עולה בקנה אחד עם חוק הסיוג.