צה"ל: תוכנית עבודה להפקת מסקנות מדוח המבקר

דובר צה"ל מסר בעקבות פרסום דוח המבקר כי חלק ניכר מהנושאים המוזכרים בדוח כבר טופל עוד בשלב ביצוע הביקורת, וכי בצה"ל גובשה תוכנית עבודה סדורה להשלמת הטיפול בכלל ההמלצות והממצאים שהועלו בדוח. צה"ל מסר כי בעקבות המלחמה, פתח בתהליך תחקור והפקת לקחים, ששולבו בתוכנית העבודה של צה"ל לשנת 2007.

ההתמודדות עם הלוחמה התת-קרקעית הפלשתינית באמצעות חפירת מנהרות

* רוכזו מאמצים רבים הן בתחום בניין הכוח והטכנולוגיה, והן מאמצים מודיעיניים לאיתור ופגיעה בחופרים ובמנהרות. אותם מאמצים הובלו בשיתוף פעולה של זרוע היבשה, פיקוד הדרום ומפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית). הלחימה באיום המנהרות, בתצורה ובמאפיינים הייחודיים לאזור חבל עזה, משתייכת לתחום לחימה חדש שלא הוכר קודם בארץ, ושלא היו מוכרים פתרונות טכנולוגיים עבורו, לא בארץ ולא בעולם. על כן, לא היו אמצעים מוכנים וניסיון קרבי מהם ניתן היה ללמוד או להשליך, להתבסס או להעתיק, באשר ליכולות ומאפייני הלחימה. האמצעים היחידים שהיו קיימים במגזר האזרחי, המתאימים להתמודדות עם איום המנהרות, היו בעלי יכולות מוגבלות בלבד ללחימה התת-קרקעית באזור חבל עזה, ולא היוו מענה מושלם לאופי ההתמודדות המדובר.

* פיתוח המענה לאיום, בוצע במקביל להתמודדות היום-יומית עמו, לצד לחימה מתמדת ונפגעים. פיתוח הידע, התורה ואמצעי הלחימה, התבצעו כך שפעמים רבות, נעשה השימוש הראשון בהם בפעילות מבצעית שהתקיימה בשטח.

* השתנו מאפייני ההתמודדות עם האיום עם ביצוע ההינתקות וההיערכות על גבול אזור חבל עזה.

* המטה הכללי, באמצעות אגף התכנון, ביצע בקרה סדורה על עבודת המטה שהובילה זרוע היבשה בנושא איום המנהרות. זאת, באמצעות דיוני סטטוס שהתקיימו בראשות סגן הרמטכ"ל.

* הדוח מפורסם כשנה ומחצה לאחר מועד גמר ביצוע הביקורת. כך שעיקר ממצאיו מתייחסים למצב עד לחודש דצמבר 2005, ומרבית ההמלצות למעשה כבר יושמו בתקופה שקדמה לביצוע הביקורת.

נציין בהקשר זה, כי ממצאי ומסקנות דוח צוות המומחים בראשות אלוף (במיל.) גיורא איילנד, שחקר את ממצאי האירוע בו נחטף החייל רב"ט גלעד שליט ביוני 2006, תוך בחינה מעמיקה של תפקוד היחידות השונות, עומדים בסתירה לנאמר בממצאי ומסקנות מבקר המדינה, הן בהבטי המאמץ הטכנולוגי והן בתחומי בניין הכוח:

"בכל הנוגע לטיפול המערכתי של צה"ל באיום המנהרות, קובע הצוות כי לא מצא ליקוי או מחדל בכל הקשור להשקעה במו"פ ובניסיונות לתת מענה מבצעי אפקטיבי לבעיה. ישנה בעיה טכנולוגית בכל הקשור לגילוי מנהרה קיימת. אין בעולם פתרונות טובים יותר מכפי שיש בצה"ל, ועדיין נדרש להאיץ את ההשקעה בטכנולוגיה מתאימה בכדי להגיע למענה אפקטיבי". [מתוך הודעת דובר צה"ל בנושא הצגת ממצאי צוות המומחים בראשות אלוף (במיל.) גיורא איילנד לאירוע ה- 25 ביוני 2006 בכרם שלום לרמטכ"ל].

גיבוש תפישת ההפעלה וההתמודדות עם האיום

הטענה שמעלה המבקר, לפיה אין לקצין ההנדסה הראשי היכולת להשפיע על הפיתוח והמחקר בתחום זה, איננה מקובלת על צה"ל. גורמים בצבא אומרים כי לקצין ההנדסה הראשי יכולת וסמכות להשפיע על כלל בניין הכוח בתחום הלחימה התת-קרקעית, ובכלל זה בענייני אמצעי הלחימה ומחקר ופיתוח, מתוקף מעמדו כקצין חיל ראשי בתחום זה, מתוקף המנדט הספציפי שקיבל מסגן הרמטכ"ל, וכן, מתוקף אחריותו בזרוע היבשה לתחום הלחימה התת-קרקעית.

עיקר החסמים כיום במחקר והפיתוח ללחימה התת-קרקעית הינם בתחום הטכנולוגי, ולא התקציבי.

בהמשך להנחיית סגן הרמטכ"ל מנובמבר 2006, מרכז ראש אגף התכנון את עבודת המטה הכללי הגוזרת גבולות גזרה ברורים בין תחומי העיסוק ופיתוח המענה לאיום הלחימה התת-קרקעית. במסגרת זו, עוסק אגף המבצעים בפיתוח, גיבוש ובחינת תפישה מבצעית רב-זרועית כוללת ושלמה ללחימה נגד אויב בתווך התת-קרקעי, וקביעת עקרונות לבנין הכוח מול תפישה זו בכלל ההבטים: תורה, אמצעי לחימה, כוח אדם, הכשרות ואימונים. בעבודה זו משולבים גורמים רלוונטיים מצה"ל, מפא"ת, גורמים אזרחיים אנשי מילואים הרלוונטיים לקידום התהליך, יועצים וגורמים מהתעשיה.

עבודת המטה בתחום הלחימה התת-קרקעית והפעילויות שבמסגרתה, כוללות גם נושאי בניין כוח שאינם פרויקטים, כגון: תורת לחימה וארגון. תהליך בניית היכולות נעשה תוך כדי למידה והפקת לקחים, ותחת אילוצים מבצעיים קשים של צורך בביצוע פעילות שוטפת בשטח.

המאמץ בתחום הטכנולוגי

במהלך התקופה שחלפה מאז בוצעה הביקורת, הגיעו לידי בשלות טכנולוגית מספר מערכות:

א. מערכת חיישנים - ההצטיידות בה מתוכננת כתוכנית רב-שנתית למימוש סביב מרחב אזור חבל עזה, כאשר בשנת העבודה הנוכחית, הוקצה למשימה תקציב בסך של 20 מיליון ש"ח.

ב. הצטיידות ב"טרנצ'ר" - פיקוד הדרום הוביל דרישה מבצעית לרכישת ציוד מכני הנדסי מסוג "טרנצ'ר", אשר יסייע לאיתור וגילוי מנהרות. עד לאירוע חטיפת החייל רב"ט גלעד שליט, פעל ה"טרנצ'ר" בגזרת עוטף אזור חבל עזה וביצע פעילות משטחנו. לאור האירוע, שונתה תפישת הפעלת הכלי ושונתה מתכונת הפעלתו.

ג. טכנולוגיה ופיתוח - מתקיימת פעילות המובלת על-ידי מפא"ת וזרוע היבשה, לפיתוח, רכש וקליטה של אמצעים לתום האימות, האיתור והגילוי, המניעה והשמדת המנהרות.

הצטיידות במערכות עבור פיקוד המרכז

פיקוד המרכז ביצע מיפוי לכלל מרחב הפיקוד על-מנת להצביע על הגזרות המאוימות ביותר. זאת בהתבסס על פוטנציאל האיום ועל ההיסטוריה בגזרה. במקביל, הותאמה המערכת לגזרת פיקוד המרכז.

בחינת הנושא נעשתה לאור סדרי העדיפויות לרכש המערכות לפיקוד הדרום ולפיקוד הצפון - כפי שהכתיב המטה הכללי לזרוע היבשה. קבלת החלטה בנושא זה עתידה להתקבל עוד במהלך 2007, במסגרת תכנון התר"ש.

התמודדות המודיעין עם האיום

גורמי המודיעין, יחד עם גורמים בפיקוד הדרום, תמכו במאבק נגד ההברחות לאזור חבל עזה, והלחימה בתווך התת-קרקעי. בתקופה האמורה, פעלו בפיקוד הדרום גורמים מודיעיניים אשר עסקו במנהרות ובתשתיות ההברחה לרצועה וממנה, במנהרות המשמשות לפעילות חבלנית עוינת, בתשתיות החופרים ובארגוני הטרור בדגש על החמאס, שהייתה התנועה המובילה בתחום.

בדוח מבקר המדינה לא הוזכרו הצלחות, וכאלה היו רבות בתחום המודיעיני, שנבעו מאותה נחישות שהביאה לדוגמה, לאיתור ולהשמדת מנהרת טרור של החמאס שהייתה על-סף סיום החפירה לתוך היישוב כפר דרום, ולאיתור והשמדה של מנרות הברחה ממצרים לאזור חבל עזה, לרבות מעצר של תשתיות מבריחים במצרים לאחר מידע שהועבר לכוחות הביטחון המצריים.

במהלך השנה האחרונה, חלו שינויים משמעותיים בהפקת והפצת החומר המודיעיני בתחום התת-קרקעי מכלל גורמי המודיעין. המידע משפר מהותית את יכולת גורמי המחקר באגף המודיעין, בפיקוד ובאוגדה, לגבש בכל זמן נתון תמונת מצב עדכנית על אודות האיום המתפתח.

הפער המוזכר בדוח, מתמקד בהפצת ידיעות ממערכת פנימית של השב"כ, שהינה יומן מבצעי פנימי. יחד עם זאת, מעטות המנהרות עליהן בוצע מעקב באמצעות כלי זה, כך שהשפעתו על התמונה הכוללת מועטה.

קידום פיגוע הכולל עיסוק בתווך התת-קרקעי הינו תהליך אשר אורך מספר חודשים בקצב התקדמות איטי, כל זאת תוך שימוש בנוהלי ביטחון שדה מחמירים, ומאז ההינתקות אף בשיתוף פעולה מצד התושבים ההופכים את המעקב אחר התהליך למורכב יותר. מאפיינים אלה, מחייבים את גורמי ההתרעה להסתמך בפעילותם פחות על המידע שמתקבל, ויותר על-סמך האינטואיציה המחקרית. על כן, אומרים גורמים בצה"ל, כי הפער שצוין בדוח המבקר, אינו נובע מהפקת והפצת המידע על-ידי השב"כ לגורמי המודיעין, או "מהבדלי גישות".

התמודדות פיקוד הדרום עם איום המנהרות

מעצם היותו של אזור חבל עזה נוח לניצול בתווך התת-קרקעי על-ידי ארגוני הטרור, בוצעה הובלת ההתמודדות עם תחום הלחימה זה עד לסוף שנת העבודה 2004 על-ידי פיקוד הדרום. המענה בתחום אמצעי הלחימה ההנדסי הובל בתקופה זו על-ידי מפקדת קצין הנדסה ראשי, תוך שילוב גורמי זרוע היבשה ואגף המודיעין, ובשיתוף פעולה עם פיקוד הדרום.

בסוף שנת העבודה 2004, סוכמו וגובשו תחומי האחריות בין זרוע היבשה (חיל ההנדסה) לפיקוד הדרום בתחום הלחימה התת-קרקעית. פיקוד הדרום הציג את הפערים המבצעיים וכן את הדרישה המבצעית הנגזרת מפערים אלה לפתרונות הנדרשים בתחום הלחימה התת-קרקעית, וחיל ההנדסה תיכלל וסיכם את התפיסה להתמודדות המקצועית מול האתגרים.

במסגרת פעילות פיקוד הדרום, נקבעו שישה מאמצים עיקריים להם ניתן מענה בתחום הלחימה התת-קרקעית, והם: הארגון - קיום פורומים קבועים בנושא מנהרות כמפורט להלן; המודיעין, ההגנה - באמצעות שימוש בטכנולוגיה ובהפעלת הכוח ההנדסי כפי שיפורט להלן, ההתקפה, הטכנולוגיה והפיתוח והבקרה.

בתחום הארגון, מתקיימים פורומים בתדירות משתנה בראשות מפקד ההנדסה הפיקודי, בראשות קצין ההנדסה הראשי ובראשות מפקד הפיקוד, בהם משתתפים כלל גורמי העשייה בתחום הלחימה התת-קרקעית, ודנים בנושא באופן רחב הבטים, תוך בחינת תפיסת ההפעלה של הכוחות ועדכונה.

תפישת ההפעלה גובשה ומבוצעת על-ידי הכוחות הפועלים בגזרה, תוך יישום הלקחים והידע שנצבר לאורך כל תקופת הלחימה והיא אף הניבה תוצאות חיוביות של גילוי וסיכול חפירת מנהרות.

במסגרת זו, הוקמה המחלקה הייעודית הכפופה לפלוגת הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) באוגדת עזה, נעשתה הצטיידות באמצעי לחימה ייעודי, הוכשר הכוח ומוסד הידע המקצועי בפלוגה.

כמו כן, הוקמה יחידה למלחמה במנהרות במסגרת חיל ההנדסה אשר זו התמחותה, והיא משמשת גם כבית היצור לטכניקות הקרביות בתחום זה, תוך מיסוד מסלול הכשרת הלוחמים, הצטיידות באמצעי לחימה ואמצעים, ובניית מערך תמיכה לוגיסטי וטכנולוגי. הקמת הפלוגה אפשרה למעשה לבטל את הצורך בשיתוף פעולה עם יחידת החילוץ של חיל האוויר, אך הקשר המקצועי בין היחידות נותר בעינו.

כלל מרכיבי הכוח שנבנו והוקמו משולבים במלואם בכל הפעילות הענפה שמבוצעת בפיקוד הדרום ובגזרות האחרות, תוך יישום מלא של תפיסת ההפעלה.

הטיפול והעיסוק באיום המנהרות ממשיך אל מול תפיסה עתידית תוך בחינת כיווני התפתחות האיום כפי שהוגדרו, והבנה שהוא עתיד להתרחב מעבר לגבולות פיקוד הדרום. אירועי החודשים האחרונים אף הדגישו זאת.

ירי הקסאמים מרצועת עזה

המענה לירי תלול מסלול מרצועת עזה

תגובת דובר צה"ל:

* מאז שנת 2001 פועל צה"ל על-מנת לקדם פיתוח מענה לאיום הירי תלול-המסלול. ההתמודדות עם הירי תלול-המסלול הינה התמודדות המשלבת יכולות טכנולוגיות מתקדמות לצד יכולות מבצעיות קיימות ותפישת הפעלה מבצעית, המיועדות לצמצום פגיעת אמצעי הלחימה תלול מסלול.

* איום הירי תלול-המסלול מציב אתגר מבצעי קשה לפיתרון, בתחום זה לא מוכרים פתרונות פלא מיידיים. על כן, נדרש צה"ל לבנות מענה המורכב ממספר פתרונות ומערכות מבצעיות שונות, ושילובן של כל אלה בתפישות ההפעלה של הפיקודים המרחביים.

* בשנתיים האחרונות, ריכז סגן הרמטכ"ל צוות בהשתתפות זרוע היבשה, מפא"ת וגורמים רלוונטיים נוספים, אשר בחן באופן מקיף ורחב את אופן ההתמודדות עם הירי תלול-המסלול.

* במקביל, פותחה תפישת ההפעלה באשר לאופן ההתמודדות עם איום הרקטות בשלבים מוקדמים, כגון: פגיעה באספקת חומרי הגלם, פגיעה בתשתית הייצור, הרחבת המענה המודיעיני, פגיעה בפעילי טרור מרכזיים, פגיעה בחוליות הטרור שעסקו בשיגור ועוד. לצורך מימוש תפישת ההפעלה ומיצוי נכון של הכוחות בשטח, הוקם לשם כך חמ"ל ייעודי בפיקוד הדרום.

* צה"ל מקבל את הערת המבקר בדבר הצורך הדחוף בעבר ובהווה בגיבושה של תוכנית עבודה רב-שנתית ואפקטיבית למתן מענה כולל לאיום הירי תלול-המסלול.

* אך, יש לזכור כי מדובר בשנים (מאז 2001) בהן תקציב צה"ל קוצץ מדי שנה. בנוסף, בכל השנים האחרונות, אושר תקציב המדינה באיחור רב והקשה מאוד על אישור הפשרות רב-שנתיות ומימוש מהיר של תקציבי שנת העבודה השוטפים. קיצוצי התקציב ואישורם באיחור, הקשו על גיבוש תוכנית רב-שנתית בכל הקשור לבניין הכוח בצה"ל, ובפרט באשר למענה לאיום הירי תלול-המסלול. מסיבות אלה, הואט, נדחה ופוצל לשלבים מימון של תוכניות בזרוע היבשה להצטיידות במערכות השונות.

* בימים אלה מרוכזת עבודת מטה בנושא, המטפלת בין השאר בהתמודדות עם ירי תלול מסלול קצר-טווח ובהגדרת תחומי האחריות של הגופים. עבודת המטה תושלם עד לסוף שנת העבודה 2007.

* במקביל, גובשה תוכנית להתמודדות עם ירי תלול-מסלול שתיתן מענה ליירוט רקטות והוצגה לאישור המטה הכללי. תוכנית זו עתידה להביא לידי ביטוי הן מענה טכנולוגי לבעיית הירי תלול-המסלול, והן תפישת הפעלה באשר לדרכי ההתמודדות עם שיגורי ירי תלול מסלול. התוכנית המגובשת הינה תוכנית רב-שנתית ומימושה מותנה בתקצוב נוסף.

עבודת צוות מפקדת קצין תותחנים ראשי

קצין תותחנים ראשי הוביל באופן יזום עבודה בנושא איום הירי תלול-המסלול שהוצגה לסגן הרמטכ"ל, שעיקרה בתחום האיכון, גורמי התקיפה, השליטה והבקרה. עבודה זו לא תוכננה מראש להציג את המענה השלם אלא להתמקד בסוגיות החייליות, והיא לא כללה את סוגיות המענה לפערי מודיעין, איסוף, יירוט וכו'.

חמ"ל ייעודי

ככלל, מקובלת הערת הדוח, לפיה עד דצמבר 2003 לא הוגדרה בצה"ל האחריות ולא ניתנו המשאבים הנדרשים לטיפול בסוגיית הירי תלול-המסלול. בקיץ 2004, הוקם בפיקוד הדרום חמ"ל ייעודי אשר לא הבשיל בעת ההיא לכלל אפקטיביות מבצעית מתבקשת בשל בעיות ארגוניות ובין-ארגוניות. כיום מתקיים מאמץ משולב נגד איום הירי תלול-המסלול מאזור חבל עזה, והוא כולל את המענה המבצעי על מרכיביו השונים בשילוב עם אגף המודיעין והשב"כ.

חלק הארי של הדוח בנושא זה מתייחס, כאמור, לראשית הפעלת החמ"ל הייעודי, טרם שהבשיל לכלל אפקטיביות מבצעית שאכן התממשה, ולראיה, סיכום של שנה להפעלת החמ"ל לתצורותיו בחציון ב' לשנת 2006, מעיד כי בעשרת חודשי הפעלתו בוצעו מעל ל-100 תקיפות באחוזי הצלחה גבוהים מאוד. תוך זמן קצר יחסית, הפך החמ"ל לכלי מבצעי אפקטיבי מהמעלה הראשונה בהתמודדות עם מגוון איומי הטרור, ובדגש על ירי תלול-מסלול.

מערכות א' ו-ב'

הפרויקטים להצטיידות במערכות המוזכרות בדוח המבקר, אשר נועדו לתת מענה לפער מבצעי באיתור ירי תלול-מסלול, אכן עמדו בלוחות הזמנים, בתקציב ובביצועים הנדרשים הן בפיקוד הדרום והן בפיקוד הצפון, תוך מתן יכולת מיטבית לצה"ל לסגירת מעגלי אש קצרים מול חוליות השיגור ומתן התרעה לעורף. פרויקטים אלה הינם מצילי חיים, והוכיחו את עצמם בהתמודדות עם הירי תלול-המסלול באזור חבל עזה ובמלחמת לבנון השנייה.

הערות המבקר באשר לליקויים בנוהלי הפיתוח וההצטיידות בפרויקטי חירום, מיושמות בעידכון לנוהל המצוי כיום באישורי המטה הכללי. בנוהל החדש, באים לידי ביטוי לקחים רבים שהופקו בשנים האחרונות, וכן, עידכון תהליכי העבודה והתאמתם למציאות הקיימת.

קליטת המערכות בוצעה תוך כדי לחימה, בעקבות התגברות אירועי ירי קסאם, במהלכם נהרגו אזרחים בשדרות, ותחת הערכה מבצעית מבוססת לפיה הירי יגבר לקראת חגי ספטמבר 2004. בשל הצורך הדחוף, נעשה מאמץ להסדיר את המסמכים והתקציבים החסרים במהירות האפשרית, גם אם בדיעבד.

במסגרת הפרויקט, עסקה חברת רפאל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) בשיפורים שהביאו להגדלת אמינות המערכת, תוך תחקור האירועים, כך שהביאו להגדלת אחוזי הגילוי של המערכת, ובמקביל להקטנת מספר התרעות השווא.

לא כל שדה תמנע בתחום אחריות צה"ל

תהליכי קבלת החלטות בנוגע להקמת שדה התעופה "תמנע"

תגובת דובר צה"ל:

* צה"ל מסכים עם הערת מבקר המדינה, לפיה נציגיו במוסדות התכנון יתייחסו גם להבטים ביטחוניים הנוגעים לתחום האיום. למעשה, כך נוהג צה"ל גם כיום, ולראיה, ניתן להצביע על עבודת המטה לגיבוש עמדת מערכת הביטחון לתוכניות האזרחיות להקמת מסופי הגבול בסמוך לאזור חבל עזה.

* עם זאת, חשוב להבהיר כי ההתייחסות שנותן צה"ל וייתן בעתיד תתמקד בנושאים שבתחום אחריותו של צה"ל, שכן, אין זה בתחום אחריותו וסמכותו של הצבא לתכלל את ההתייחסות בהבטים ביטחוניים שאינם נוגעים לצה"ל (נושאים אלה, הם בתחום טיפולם וסמכותם של גופים אחרים, דוגמת השב"כ, המשרד לביטחון-הפנים ואחרים).

* צה"ל ביצע תחקיר מקיף ויסודי בנושא השׁוני בעמדות בנושא האיום הביטחוני על שדה-התעופה בתמנע, שהוצגו לוועדה המחוזית. התחקיר הסתיים וממסקנותיו הופקו לקחים ומשמעויות המיושמים בתהליכי העבודה בצה"ל.

מענה מספק לבעיות ביטחוניות

סוגיית הקמת שדה תעופה בינלאומי ומיקומו של שדה התעופה הינה שאלה לאומית, הנבחנת על-פי פרמטרים רבים, תוך איזון בין אינטרסים שונים, בהם אינטרסים כלכליים, חברתיים, תיירותיים, סביבתיים, ביטחוניים וכו'.

האיומים הביטחוניים והאפשרות ליתן מענה צבאי לאיומים אלו הובהרו בפני הוועדה המחוזית היטב. נתונים אלו הוצגו נכוחה בפני מוסדות התכנון הרלוונטיים האחראים על אישור תוכנית המתאר להקמת שדה התעופה. צה"ל איננו הגורם המוסמך לאשר הקמת שדה תעופה בינלאומי במדינת ישראל.

בשנה האחרונה, וכפועל יוצא מהתגברות איום הטרור העולמי באזור, העלול להציב איום על שדה-התעופה החדש, הוחלט בצה"ל לבחון מחדש את העמדה בסוגייה. נוכח החרפת האיומים הביטחוניים, הביע צה"ל את עמדתו כי הוא מתנגד להקמת שדה-התעופה, לפחות כל עוד לא נראה כי קיים מענה מספק לבעיות הביטחוניות שהקמת שדה-התעופה מעוררת.

מעורבות פיקוד העורף

פיקוד העורף הגדיר את הצורך הייחודי שלו במערכת הגילוי והעביר את דרישתו לפני הזמנת הרכש של המערכת מרפאל. לאורך השנים האחרונות, ככל שגבר איום הירי תלול-המסלול על העורף, מתגברת הדומיננטיות של צורכי מערך ההתרעה מפני הירי תלול-המסלול, ומשתווה לזו של צורכי מערך התקיפה של אותם משגרים. בהתאם לכך, מתקיימים דיונים על סדר העדיפות בהצטיידות ובפריסה של המערכות לאיכון הירי.

צורכי פיקוד העורף במערכות האיכון, ידועים. פיקוד העורף משתתף במשימות הפרויקט הרלוונטיות, ומשתתף בסקרים של המערכות השונות. זרוע היבשה האחראית להצטיידות במערכות, עושה על-מנת לתת מענה לצרכים אלו.