תאי דם לבנים יכולים להרוג

גברים ונשים עם ספירת תאי דם לבנים מעל הנורמה עלולים להיות בסיכון למוות בגיל מוקדם, במיוחד ממחלה קרדיווסקולרית (של הלב וכלי הדם), כך עולה ממחקר חדש.

אנשים עם ספירה נורמלית של תאי דם לבנים אינם מחוץ לסכנה גם הם מאחר שאלו הנמצאים בקצה הגבוה של טווח הנורמה גם הם בסיכון גבוה למחלות ולמוות, כך קבע צוות חוקרים איטלקים ואמריקנים.

הסיכון למוות ממחלת לב וכלי דם עולה בהדרגתיות עם העלייה בספירת תאי הדם הלבנים, והחוקרים ציינו כי הסיכון הגבוה למוות הקשור לספירה גבוהה של תאי דם לבנים נשמר לאורך מעקב של 40 שנה.

המפתח למערכת החיסון

צילום: [מחלה גורמת לעליה בספיה]

כשהם נוצרים על-ידי מח העצם ומפוזרים בכל הגוף, תאי דם לבנים (WBC) - הנקראים גם לויקוציטים - הם הנשק העיקרי של מערכת החיסון נגד מחלות זיהומיות. בהעדר מחלה, הם מהווים במצב נורמלי רק 1% מדמו של אדם.

על-פי מוסד הבריאות האמריקני, בדיקת דם פשוטה יכולה לקבוע בקלות האם ספירת תאי הדם הלבנים נמצאת בטווח הנורמה של בין 4,500 ל-10,000 תאים למיקרוליטר של דם.

בעוד ספירת WBC שמתחת לנורמה עלולה להצביע על כשל במוח העצם ו/או מחלת כבד וטחול, מחלה או חדירת גוף זר בדרך כלל מעוררות עלייה בספירת תאי הדם הלבנים. לחץ פיזי או רגשי ותרופות כרוניות מסוימות יכולים גם הם לגרום לעלייה.

החוקרים בדקו נתונים שנאספו במהלך מחקר שנעשה לאורך עשור בנושא ההזדקנות. הם עקבו אחר ההיסטוריה הרפואית של יותר מ-2,800 גברים ונשים מאזור בלטימור ווושינגטון.

המשתתפים היו בריאים בתחילת המחקר. ספירות WBC, אינדקס מסת הגוף, ורמות כולסטרול ולחץ דם חושבו במהלך ההערכות הרפואיות החצי שנתיות.

מה גורם למה?

החוקרים הדגישו כי עדיין לא אישרו את הקשר - סיבה ותוצאה - בין ספירת תאי דם לבנים גבוהה לסיכון למחלות. נושא נוסף שעדיין לא ברור הוא האם ספירה גבוהה מעוררת מחלות רציניות, או האם ספירה זו גבוהה באופן טבעי לאחר מחלות.

לדברי אחד המומחים, עדיין מוקדם מדי לביצוע שינויים מעשיים על בסיס הממצאים, מאחר שלמרות שהממצאים תומכים בכך שמצב דלקתי מעורב בביולוגיה של מחלות כרוניות רבות, הם אינם מראים כי בדיקה או טיפול ספציפי יהיו כדאיים.

ממצאי המחקר פורסמו בגיליון מאי של עיתון הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה.

קשר ללב

צילום: [מומחים: ממצאים ללא חשיבות לחולים]

הסיכון למוות כתוצאה ממחלה של הלב וכלי הדם, במיוחד, עלה יחד עם העלייה בספירות של תאי הדם הלבנים. ספירות WBC הראו קשר מועט למוות מסרטן.

בסה"כ, ספירות תאי הדם הלבנים ירדו הן אצל הגברים והן אצל הנשים לאורך 45 שנות המחקר. מידה רבה של שינויים חברתיים ושינויים באורח חיים יכולה להסביר את הירידה, לדברי החוקרים, כולל שיפור התזונה והרגלי התעמלות וכן הירידה היציבה בעישון ובשתייה. שינויים סביבתיים, כמו שיפור תנאי התברואה וחשיפה מועטה יותר לחומרים מזהמים יכולים גם הם להיות הגורמים.

מדידת WBC הוכיחה עצמה כיעילה בניבוי הסיכון הבריאותי, כתבו החוקרים.

ספירת תאי דם לבנים הנבדקת במרפאות משמשת בדרך כלל כסמן לזיהומים ומחלות המטולוגיות. החוקרים מציעים לבדוק באופן סיסטמטי שינויים בספירות WBC ולפרק לגורמים את הפרופיל הסיכוני למחלות לב וכלי דם כשמקבלים החלטות רפואיות הנוגעות להתערבות מונעת.

לא כל המומחים שהגיבו למחקר משוכנעים לגבי הממצאים, אך מסכימים כי החדשות הטובות, כפי שהמחקר מראה, הן הירידה הניכרת בספירת WBC מ-1960 ל-2000 והשיפור הכללי בבריאות שניתן לזהות במחצית האחרונה של המאה בעולם המערבי.

עם זאת, בפרספקטיבה של חולה אינדיבידואלי, המחקר התצפיתי לא מוכיח כי יש לבצע פעולה ספציפית אחרת. למרות שהמחקר מעניין מבחינה מדעית, הרי שעבור החולים, הוא אינו חשוב ולא רלוונטי מבחינה רפואית.

תמותה קשורה לרמות WBC

ניתוח תיעוד מקרי מוות של משתתפים שמתו במהלך תקופת המחקר הראה כי הם היו בעלי ספירה גבוהה יותר של תאי דם לבנים לעומת אלו ששרדו עד שנת 2002.

הממצאים נגעו לכל המשתתפים ללא קשר לספירת תאי הדם הלבנים בקו ההתחלה, וכן ללא קשר למין, גיל המוות או שנת המוות. עם זאת, נשים נטו להיות בעלות ספירת תאי דם לבנים גבוהה בצורה משמעותית מגברים.

משתתפים עם ספירת WBC בין 3,500 ל-6,000 למיקרוליטר של דם היו בעלי השיעור הנמוך ביותר למוות, בעוד אלו עם נתונים מעל 10,000 היו בשיעור המוות הגבוה ביותר.

לא ניתן היה להסיק מסקנות מוצקות לגבי הסיכון לחולים עם נתונים נמוכים מ-3,500. עם זאת, עורכי המחקר ציינו כי הסיכון למוות השתנה אפילו בתוך טווח הנורמה של ספירת ה-WBC. אלו עם רמה נורמלית גבוהה - 6,000-10,000 היו בסיכון גבוה ב-30%-40% למוות לעומת חולים עם ספירת WBC נורמלית נמוכה של 3,500-6,000.

צוות החוקרים הגיע גם למסקנה כי לכל 1,000 תאים מעל הקצה הנמוך ביותר של טווח הנורמה (3,500) הסיכון למוות עלה במעט יותר מ-10%.

ספירת WBC, במיוחד של סוג של תא הנקרא נויטרופילים, עלתה בהדרגתיות בשנים שלפני המוות, עם עליות משמעותיות שנצפו חמש שנים לפני מותו של החולה. לעומת זאת, ספירות WBC נשארו יציבות יחסית בקרב אנשים ששרדו.

אנשים שמתו נטו גם להיות מעשנים, פחות פעילים ולסבול מבריאות לקויה של הלב וכלי הדם.