מקד"צ

את מסעו הרשמי הראשון מאז נבחר לנשיא הפרלמנט האירופי בחר האנס גרג פוטרינג לפתוח בביקור בישראל.
הבוקר נפגש עם הרבנים הראשיים לישראל הגר"ש עמאר והגר"י מצגר. לרבנים סיפר הנשיא כי הסכסוך במזרח התיכון תופס מקום נכבד מאוד בסדר יומו וכי הוא מאמין כי בחתירה מאומצת ניתן לכונן שלום אמיתי בין ישראל לפלשתינים.

הגר"י מצגר הזכיר בפני הנשיא כי בכל פגישותיהם של הרבנים הראשיים עם מנהיגים הם דורשים את התערבותם בהשבת החיילים החטופים. "אנו יודעים כי יש לך האפשרות לסייע בהשבתם".
הגר"ש עמאר ציין בפניו את העובדה כי טרם התקבל אות חיים מהחטופים.

נשיא הפרלמנט השיב לרבנים כי בנאומו בכנסת הוא מתכוון לציין את החובה של לבנון והחמאס להשבת החיילים, אך עם זאת לדבריו, הוא מתכוון לדרוש מישראל לשחרר את חברי ממשלת החמאס הכלואים בישראל.

גם פצצת האטום האירנית עלתה בפגישת הרבנים הראשיים עם הנשיא. פוטרינג התבטא בחריפות נגד אחמדיניג'אד ואמר "לא נשקוט ולא נניח לנשיא אירן. מבחינתנו הוא מכחיש שואה המנסה לדחוק את ישראל לקרן זווית. אני מאמין כי עדיין ניתן לפעול נגד אירן באמצעים דיפלומטיים".

פוטרינג ביקש מהרבנים לדעת האם הם מנהלים מערכת הידברות בין-דתית עם הנצרות והאיסלאם והאם הם מוכנים לפעול על-מנת שתהיה גישה חופשית לכל הדתות לכל המקומות הקדושים.
מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל עודד וינר השיב בשם הרבנים כי מתקיימים דיאלוגים בין-דתיים כל העת ואך אמש התקיים מפגש בין נציגי האיסלאם הנצרות והדת בו נדון מעמדם של המקומות הקדושים לשלוש הדתות והדרכים בהם יש לנקוט בכדי למנוע פגיעה בהם. מנכ"ל הרבנות וינר סיפר כי במפגש אמש נתקבלו החלטות חשובות בנושא.

באותו נושא אמר הגר"י מצגר לנשיא הפרלמנט כי הוא הזדעזע למשמע הבשורה הקשה על שריפת ביה"כ בז'נבה וחילולו, והציע כי הפרלמנט האירופי יחוקק חוק המשווה לבניין בית כנסת מעמד של בניין שגרירות –שטח חוץ טריטוריאלי- ופגיעה בו תחשב כפגיעה ישירה במדינה.

נשיא הפרלמנט אמר כי הוא רואה כחלק מתפקידו לסייע לדו-קיום בן תרבויות ודתות באמצעות דיאלוג אמיתי, וסובלני, ובמיוחד באזור המזרח התיכון.

הגר"י מצגר העלה רעיון נוסף בפגישה ולפיו יוקם מעין "או"ם של דתות" בו ייפגשו כל ראשי הדתות מכל רחבי תבל, גם ממדינות שאינן בקשרים דיפלומטיים עם ישראל, ויתקבלו בו החלטות שיקדמו את השלום, הסובלנות, וההבנה ההדדית. "הדבר יכול להועיל למניעת אלימות ולצמצום האנטישמיות כלפי היהדות ובמקביל לקדם אינטרסים של כל הדתות" אמר הרב הראשי. הנשיא שיבח את הרעיון ואמר כי ישקול להקים מוסד שכזה ויתכן אף שבבית הפרלמנט האירופי.

הראשון לציון הגר"ש עמאר ציין כי הוא מודע לפועלו של נשיא הפרלמנט וכי הוא מעריך מאוד את הרצינות והכנות שמלווה את עבודתו. הוא התריע בפניו מפני טשטוש האמת ואמר "שלא יציגו בפניך חלופות לאמת. אמת יש רק אחת!"

בתום המפגש ביקש נשיא הפרלמנט מהרבנים ברכה אישית עבורו ועבור משפחתו.

המכינות הקדם צבאיות - בלימת תהליך החילון של הנוער הדתי-לאומי
אל"מ הרב משה הגר

הציונות הדתית משלמת מחיר כבד בהיותה שותפה זוטרה במפעל הציוני החילוני. רבים מבניה של הציונות הדתית בוחרים בשלב שלפני הצבא, בתוך השירות הצבאי או לאחריו, באורח חיים חילוני. בחירה זו, הנובעת כנראה מהרצון להידמות לחברה החילונית, גוררת בעקבותיה גם נטייה אנטי לאומית פרובוקטיבית.
בעבר רווחה ההנחה, שהשירות הצבאי מהווה גורם מרכזי בתהליך החילון של הצעיר הדתי.
בבסיס הקמת המכינות הקדם-צבאיות עמדה המחשבה, שיש לחזק את אמונתו של המועמד לגיוס בעצמו, בעמו ובתורתו ועל-ידי כך ייבלם תהליך החילון.
לאחרונה נערך מחקר על-ידי מכון מתוה העוסק בבוגרי המכינות הקדם-צבאיות. אחת השאלות שנשאלו 300 בוגרים בתוך השירות הצבאי ולאחריו היתה, כיצד אתה מגדיר את עצמך היום: דתי, מסורתי או חילוני? 70% הגדירו את עצמם דתיים, 20% מסורתיים ו- 10% חילונים.
לפני כשלושים שנה צעירים דתיים איכותיים לא קיבלו מענה ודוגמה אישית מרבותיהם ומוריהם ואף לא מבתיהם, בעוד שהציונות החילונית היתה בשיא פריחתה והיא סיפקה דמויות לחיקוי שמשכו את הנוער.
נראה שהיום הקשר לתורה ולרבנים הרבה יותר קרוב וחם. גם בקרב אלו שבחרו בדרך חיים חילונית יש פחות שנאה והתרסה ויותר הבנה ואף הערכה. המשפט שאינו נדיר בקרב בוגרי המכינות שאינם דתיים הוא: "אני מעריך אבל זה לא מתאים לי".
בארץ קיימות 16 מכינות קדם-צבאיות דתיות (בצד 15 כלליות ומעורבות) שלומדים בהן כ-900 תלמידים.
מספר זה עשוי להיות משמעותי בתהליך בלימת החילון של רבים מבני הציונות הדתית.