טענת עו"ד להתיישנות דוחות חניה נדחתה

עורך דין הגיש תובענה נגד עיריית תל אביב, בגין שישה דוחות חניה שנרשמו לרכבו בין השנים 2000-1999. בתובענה ביקש עורך הדין, נועם לאור, כי בית המשפט יצהיר כי דוחות אלו התיישנו, שכן במהלך הליכי הגבייה היו שלוש שנים בהן לא נעשו פעולות לגביית החוב. לפיכך, ביקש לאור, יש להורות על בטלות הליכי הגבייה שהעיריה החלה נוקטת נגדו.

השופט אטדגי יונה דחה (3.5.07) את תביעתו של לאור וחייבו בתשלום הוצאותיה של העיריה בגובה 3,500 ש"ח. בית המשפט ציין, כי לאור כלל לא חלק על העובדה שעבר את עבירות החניה לגביהן קיבל את הדוחות ולא שלל את קבלת ההודעות על תשלום הקנסות במועד. יתרה מכך, לאור פנה לעיריה וניהל עימה דיונים לביטול הדוחות, אך לא ביקש להישפט בגינן.

בית המשפט פסק כי משהוציאה העיריה הודעות תשלום ללאור, בתוך שנה מיום ביצוע העבירה, והיות ולאור לא ביקש להישפט בגין מעשיו, הרי רואים אותו כמי שהורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס. "דעתי היא, שכל זמן שהמשיבה "עוסקת" בעונש, "ביצועו" לא נפסק", כתב השופט. "הצגתן של דרישות חוזרות ונשנות לתשלום הקנסות, מפעם לפעם, די בהן כדי להפסיק את מרוץ ההתיישנות, גם בלא שהעיריה תעשה כל פעולה נוספת של ממש ל"ביצוע" העונש, היינו, לגביית הקנסות".

יתרה מכך, הטעים בית המשפט, "אין הבדל בין מכתב שנשלח ביוזמת המשיבה (העיריה) אל המבקש (עו"ד לאור) בדרישה לתשלום הקנסות, ובין מכתב שנשלח על-ידי המבקש למשיבה בבקשה לביטול הדוחות. גם זה וגם זה עוסקים ב"ביצועו" של העונש. בוודאי שבקשה של המבקש לבטל את הדוחות אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם מציאות, שבאותה עת ממש "נפסק ביצוען" של העונשים, נשוא אותם דוחות!".

בית המשפט ציין, כי בהליך בו פתח עו"ד לאור, נמצא כי לא נהג בניקיון ידיים. "המבקש, עורך דין במקצועו ובעיסוקו, שעל-פי הראיות שהוצגו, צבר לחובתו עבירות חניה מרובות, כולל חניה שלא כחוק בחניה המיועדת לנכים... מתחמק מתשלום יתר הקנסות ומתעלם מכל הדרישות שנשלחו אליו לשלמם". כתוצאה, נדחית התובענה ועו"ד לאור חויב בתשלום שכ"ט עו"ד לעיריית תל אביב והוצאות משפט בסך 4,500 ש"ח.