יו"ר סיעת מרצ-יחד, ח"כ זהבה גלאון, פנתה בעתירה מתוקנת לבג"צ לביטול חוק האזרחות השולל לטענתה "זכויות יסוד חוקתיות, על בסיס לאום, ונוגד את עיקרון השוויון".
"העתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד דפנה הולץ-לכנר, היא חוליה נוספת במאבק שהחל בשנת 2003 לביטולה של אחת החרפות הקשות שמכתימות את ספר החוקים הישראלי", הסבירה גלאון.
בעתירה כותבת עוה"ד הולץ-לכנר, כי "החוק החדש לא רק שאינו מצמצם את מידת הפגיעה בזכות לחיי משפחה ולשוויון, אלא הוא מרחיב, מעמיק ומקבע את ההסדר הפסול לשנתיים נוספות, ומעניש בענישה קולקטיבית את אזרחי ישראל הערבים".
עוד נכתב בעתירה, כי "החוק החדש שמחייב הקמת ועדת חריגים הומניטארית על-מנת לענות על הפגמים הקשים שעליהם הצביעו שופטי בג"צ, מרוקן מתוכן ומצמצם את משמעות המושג הומניטארי, מכיוון שהוא מוסיף חטא על פשע בכך שאינו כולל בני זוג או ילד משותף של מי שמבקש איחוד משפחות".
"זוהי כסות ואחיזת עיניים", אמרה גלאון. לטענתה, "אם הנימוק ההומניטארי המרכזי נפסל מראש, אין טעם בוועדה זו. ועדת החריגים המקצועית כוללת רוב מוחלט של גורמי ביטחון, כך שוועדה זו תהפוך למנגנון ביורוקרטי, בלתי נגיש ובלתי יעיל שלא יוכל לתת מענה למקרים הומניטאריים דחופים".
ביום 14.12.04 נדחתה עתירה דומה שהגישה ח"כ גלאון. את ההחלטה נתן הרכב מורחב ביתר, בן 13 שופטים מקרב שופטי בית המשפט העליון. אף כי העתירה נדחתה, ציינו השופטים את מורת רוחם באשר לחוק האזרחות וקבעו כי העתירות "העמידו בעיות חוקתיות הקשורות בהיבטים אלו ואחרים של הוראות החוק, ובהן מהות הזכויות שלעניין ומקומן החוקתי, מידתיות הפגיעה, סייגים, הוראות מעבר ועניינים אחרים הקשורים למגמת החוק... משותפת לכולנו ההכרה כי העיון מחדש עליו החליטה הממשלה צריך לבחון באופן יסודי ביותר את הבעיות שהחוק מעורר... החוק שלפנינו, על-דעת כולנו, אינו "חוק מהמניין". הוא מצדיק התייחסות מיוחדת".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה