לא עוזב את העיר

לפעמים אני באמת לא מבין מה אני מחפש בעיר המקוללת הזאת. מה היה לי חסר בחיפה?

רביעי בערב, יום שגרתי לכאורה. הזמנתי ליעלי ולי שני מקומות בבלק סטיר בהרצליה ל-18:00. יצאתי מחייך מהעבודה ב-16:00 ו...בום. לקרוא למה שהלך שם פקק יהיה אנדרסטייטמנט, מדובר באמ-אמא של כל הפקקים. אני ונהגת המאזדה שלידי מחליפים מבטי הזדהות של קורבנות לגורל משותף. במשך שעה ארוכה עמדנו באותה נקודה ממש, בוהים זה בזו במבט מזוגג. כשחושבים על זה, זו מערכת היחסים הכי ארוכה שהייתה לי לאחרונה, אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת. רק ב-18:30 אני מגיע מתוסכל לאסוף את יעלי מפתח האוניברסיטה. היא נכנסת לרכב, עוטה את הילת האופטימיות הקוסמית הרגילה שלה. חיוך אחד מהיפה הזאת והכל נשכח. בלק סטיר, אנחנו בדרך.

היתרון הראשון בבלק סטיר הוא החניה הצמודה; אתה מגיע ובאמת יש לך איפה לחנות את הרכב. אחרי הטראומה התחבורתית שחוויתי זו בהחלט נקודת אור. נכנסים ונשאלים אם מעשנים או לא. יעלי מתלבטת ומחליטה שהיום כן (למה לעזאזל?!). ספות או כיסאות רגילים? יעלי מתלבטת ומחליטה שספות, בעצם כיסאות. טוב נו, ספות. וזה סופי. החלטיות, מתברר, היא לא הצד החזק שלה, מעניין באיזה שלב אני אפנים את זה ואתחיל לקבל החלטות בעצמי. לראשונות הזמנו וקיבלנו קרפצ'יו חצילים, סלט אנדיב ורוקפור, שיפוד פורטבלו ונקניקית ברוורס. השולחן התמלא וביחס ישיר לו גם מד מצב הרוח שלי. בקבוק הבלנד של גינתון שפתחנו תרם גם הוא את חלקו והחגיגה בעיצומה.

הראשונות טובות באופן לא מפתיע. סלט האנדיב עם הרוקפור קליל מאד, כיפי, מתובל בטוב טעם וגדול במידה המתבקשת. אם אתם חוששים מראשונה כבדה מדי זו תהיה בחירה נבונה. קרפצ'יו החציל מעולה וכמוהו גם הנקניקיה שמיוצרת, איך לא, במקום. מנת הפטריות בלטה במיוחד, אולי בגלל שיש גבול למה שאתה מצפה מפטריות על שיפוד, והגבול הזה נחצה בבלק סטיר לבלי שוב. לא משנה איזו מנה תבחרו להזמין כראשונה, על הפטריות המעולות האלו אל תעיזו לוותר.

סיימנו הכל וגם סיבוב ראשון של יין. בהפוגה שעד לסיבוב השני ניסיתי לפענח את הנוסחה הסודית שקובעת למי מחברותיה היא קוראת "קוקי" ולמי "בובי". אני מאד מקווה שהשיחה הביזארית באמת התרחשה כי אם לא, החשד נופל מיד על הפטריות, שבאמת היו טעימות מידי... את נוסחת הקוקי/בובי לא פיצחתי ובדיוק בשלב שבו הרגשתי שאני מתחיל להיטמטם מהנושא הגיעו העיקריות. פילה בקר 300 גרם מידיום בשביל הגברת וסינטה (או סירלוין, אם תרצו) 400 גרם מידיום רייר בשבילי. כתוספת היא הזמינה תפוח אדמה אפוי ואני צ'יפס.

מספר דקות עוברות ולשולחן מגיעות שתי פלטות לוהטות, במרכזן הבשרים ומצידיהן צ'יפס תפוח האדמה שלה ולכל אחד בצל מטוגן. אדי עשן מיתמרים אל על, רעש צריבת הבשר מהמחבת הלוהטת נשמע למרחוק. מזל שיעלי שקועה בפרזנטציית הבשר ולא רואה את הריר שאני פולט לכל עבר. בבלק סטיר לא מסתפקים בלתת לנו סטייק לצלחת והופכים את המנה להפקה שלמה ומושקעת, כמו שצריך. והטעם? תענוג איכותי ומפנק גם למי שכרגע סיימו לפרק 4 מנות ראשונות.

לקינוח קיבלנו בצק פילו ועליו ים של מסקרפונה, תותים טריים ומיץ של תותי יער. אין מילים לתאר את החוויה נוטפת הקלוריות הזו. סיימנו מבסוטים ולקחתי את יעלי ליומולדת של מיכל. בדרך הביתה, לתל אביב, הפקקים נמוגו כלא היו. העיר כבר לא כל כך מקוללת ונראה שמקומות כמו הבלק סטיר הם בדיוק אלו שגורמים לי להישאר בה. בינתיים.