בפסק דין תקדימי, שפורסם השבוע (יום ג', 1.5.07) על-ידי בית הרבני הגדול, בראשות הנשיא הרב שלמה משה עמאר (הראשון לציון והרב הראשי לישראל), נקבע כי יש לבטל תקנה בסדר בית הדין האזרחי לגבי בקשה ליישוב סכסוך. הסיבה: תקנה זו פוגעת בסמכות בתי הדין הרבניים המוקנית לה מתוקף חוק בתי המשפט לענייני משפחה וחוק שיפוט בתי דין רבניים.
בית הדין הרבני הגדול נדרש לסוגייה זו בעקבות ערעורה של אישה, שהגישה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. התביעה הוגשה ימים אחדים לפני שבעלה הגיש תביעת גירושים בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, בה כרך את ענייני רכוש הצדדים. בראש הרכב הדיינים ישב הרב עמאר, ויחד איתו בדין ישבו הרבנים הדיינים שלמה דיכובסקי וחגי איזירר.
בהתאם לתקנות 258כ(ג) ו-258כ"א(ב) לסדר הדין האזרחי (התשמ"ד-1984), ניתן לכאורה לראות בהגשת בקשה ליישוב סכסוך כאילו נכרכו בה כל התביעות הקשורות לסכסוך בין בני הזוג. אולם בהתאם לסעיף 3 בחוק שיפוט בתי דין רבניים, לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בכל מה שנכרך בתביעת גירושים שהוגשה בפניו. כמו-כן, בהתאם לסעיף 25 בחוק בתי משפט לענייני משפחה נקבע, כי לבתי הדין הדתיים סמכויות בלעדיות בנושא גירושין. לאור זאת, במקרים דומים בעבר, התקשו בתי המשפט ובתי הדין הרבניים לקבוע בידי איזו ערכאה מצויה הסמכות לדון בעניינים הכרוכים בתביעת גירושים, במקרה שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך.
אהרן ברק נמנע ממתן הכרעה

בעבר, נדרש הנשיא לשעבר אהרן ברק לנושא, והתבקש להעביר את הסוגייה להכרעה בפני בית הדין המיוחד. אולם הלה נמנע מלעשות כן, וקבע כי מכיוון שהשאלה שייכת לתחום של המשפט הציבורי-מנהלי אין הוא מביע דעה לגבי סמכותו של בית הדין להכריע בעניין.
בית הדין הרבני הגדול דחה את הערעור, וקבע כי בידיו הסמכות לדון בענייני הרכוש של בני הזוג. דייני ההרכב העדיפו את העמדה המשפטית השוללת את תוקפן של התקנות לסדר הדין האזרחי, וקבעו כי הגשת בקשה ליישוב סכסוך איננה גוברת על סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים ועל סעיף 25 בחוק בתי המשפט לענייני משפחה.
בקשה משר המשפטים למחוק את התקנה

כמו כן, לדעת בית הדין, יש בידו סמכות לקבוע אם דבר חקיקה בטל, שכן בתי הדין הם חלק מהמערכת השיפוטית בישראל, וככזה: בית הדין רשאי ואף חייב לפרש דברי חקיקה אזרחיים, ככל שהדבר נדרש לצורך הכרעה בסכסוך שבפניו. הדיינים ציינו בפסק הדין, כי הסמכות להכרעה בדבר בטלות התקנה באופן סופי מוקנית לבית המשפט העליון. פסק הדין יועבר לשר המשפטים, דניאל פרידמן, על-מנת שישקול באופן מפורש לבטל את התקנה האמורה, שכן היא נוגדת חוק ראשי.
בית הדין הוסיף, שגם אם ייקבע שלכאורה התקנה לסדר הדין האזרחי תקפה, ניתן לקבוע כי הבקשה ליישוב הסכסוך במקרה דנן לא הוגשה בכנות וכדין. הבקשה התה סתמית, לקונית ולא פירטה את נושאי הסכסוך אותו היא מבקשת ליישב. הלכך הסמכות לדון בענייני הרכוש של בני הזוג היא בידי בית הדין הרבני האזורי בחיפה.
צילום: ליבאי [צילום: ארכיון לע"מ]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה