דוח נוסף וכשלים נוספים. הוועדה הציבורית לבחינת תפקוד המערכות התחבורתיות-נמליות בישראל בזמן חירום וברגיעה קובעת כי לאי הכרזת מצב חירום בזמן מלחמת לבנון השנייה היו משמעויות משפטיות ואופרטיביות בתפקוד המערכות המעניקות שירותים לעורף, שגרמו לשיבושים ולתפקוד לקוי של המערכות. כך עולה מדוח שהוגש היום (יום ד') למנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן.
הוועדה, בראשות עו"ד יהודה טוניק, קובעת עוד כי הכרזת "מצב מיוחד בעורף" על-ידי הממשלה לא היה בו די כדי להפעיל את מלוא הסמכויות הדרושות למתן שירותים חיוניים למשק ולספק את כל הצרכים התחבורתיים - אשר להם השפעה רחבת הקף על כלל הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל, בפרט לאור העובדה כי 99% מהיבוא והייצוא של מדינת ישראל עוברים דרך נמלי הים.
מממצאי הוועדה עולה עוד, כי בנוסף לליקויים שהתגלו כתוצאה מאי הפעלת המערכות בשעת חירום, התעוררו בעיות חמורות וכשלים בתפקוד הנמלים, הרכבת והתחבורה הציבורית. כמו כן, לא היו קיימים נהלי חירום מסודרים ומערכת ריכוזית שתפעיל את מכלול הפעילות בתחום התחבורתי-נמלי. חלק מהכשלים נובע לדעת הוועדה מהעדר גורם מוסמך אחד שבסמכותו לרכז ולנהל את מכלול פעילות הנמלים, לרבות סמכות להכרזת הנמלים, הרכבת והתחבורה הציבורית כמפעלים חיוניים, אף בלא הכרזת מצב חירום, כך שיתאפשר להם לנקוט בצעדים נדרשים בעת מלחמה.
הוועדה שמונתה על-ידי מנכ"ל משרד התחבורה מונה שורה ארוכה של כשלים שהתגלו במהלך המלחמה בהם: היעדר תוכנית מגירה לשעת חירום להפעלת כל המערכות התחבורתיות, העדרם של הסדרים אשר יאפשרו לאוניות זרות להגיע לארץ, מחשש להיפגעות וייקור דראסטי של הוצאות הביטוח; המדינה לא דאגה להצטייד באוניות להובלת מצרכים קיומיים כמו: דלק ופחם; מרבית האוניות שהגיעו לארץ נמנעו מלפקוד את נמל חיפה ופנו לנמל אשדוד דבר שגרם להמתנה ארוכה בפריקה.
הוועדה מוסיפה כי נוצרו קשיים חמורים בסיוע הדדי בין חברות נמלי הים, בהעברת ציוד וניוד כוח אדם. רכבת ישראל הפסיקה את תנועת הרכבות לצפון וצומצמה פעילותן של רכבות המשא מחיפה ואליה דבר שגרם לשיבושים בהובלת מטענים. הקף הפעילות של התחבורה הציבורית צומצם ואף הופסק באזורים מסויימים דבר שגרם לקשיים בהגעת עובדים חיוניים למפעלים קיומיים.
עוד קובעת הוועדה כי לא הוכנה תוכנית מגירה למקרה של הפעלת נמל אחד בלבד בעת חירום. התגלה חוסר בתשתיות בנמלים ובעיות חמורות בתפקוד העובדים בנמל אשדוד בעת המלחמה וכן כשלים באחסון מטענים אשר גררו תשלומי אחסנה יקרים, מחסור במסופים לחומרים מסוכנים והעדר מלאי תזקקים לייצור סוגי דלק לתחבורה. על-פי מסקנות הדוח, עם הכרזת "מצב מיוחד" בעורף פעל נמל חיפה במתכונת מצומצמת ולא הפעיל נוהל מצב חירום כמתחייב מהמצב שנוצר.
לקחים והמלצות
כאחד מלקחי המלחמה ממליצה הוועדה להקים רשות לתחבורה ונמלים לשעת חירום שסמכויותיה יעוגנו בתקנות ויאפשרו לשר התחבורה להכריז על הנמלים, הרכבת והתחבורה היבשתית כמפעלים חיוניים במצבים מיוחדים אף בלא שיוכרז מצב חירום או מצב מלחמה בכלל המשק.
בין השאר ממליצה הוועדה להקים מרכז לאומי לתחבורה בזמן חירום שירכז את פעילות כל גורמי הביטחון בנמלים ובספנות ולהכין תקנות והסכמים מסחריים לניוד ציוד בין הנמלים. עוד ממליצה הוועדה להכין מסופי חירום חלופיים להחסנת מטענים ומכולות מחוץ לנמלים ולגבש תוכנית לוויסות תנועת המשאיות במבואות הנמלים. הוועדה ממליצה גם על ביצועם של שינויים מבניים בפעילות הגורמים הרלוונטיים ואף סבורה כי יש מקום להאיץ את היישום המלא של הרפורמה בנמלים, על-מנת להתאים המצב בישראל למגמות הפיתוח העולמיות ולעידוד התחרות הכלכלית.
תגובת חברת נמל אשדוד לדוח ועדת טוניק
ציטוט:
"דוח מסקנות הבדיקה של תפקוד מערך נמלי ישראל ובכלל זה נמל אשדוד, במהלך מלחמת לבנון השנייה התקבל היום אצל הנהלת חברת נמל אשדוד ולפיכך החברה תלמד את הדוח לעומקו. נמל אשדוד היה הנמל היחיד שתפקד במשך כל ימי המלחמה, זאת בשל העובדה שנמל חיפה הושבת עקב נפילת הטילים באזורו, ולפיכך כל עומס של הסחר הימי של כל מדינת ישראל התרכז בנמל אשדוד.
"על תפקוד ההנהלה ועובדי חברת נמל אשדוד בזמן המלחמה, קיבלו ההנהלה והעובדים שבחים ממשרדי הממשלה השונים ובכלל זה משרד התחבורה,משרד התיירות, נשיא התאחדות התעשיינים,לשכות הספנות וארגוני המשתמשים. מופע האוניות במהלך המלחמה, הצריך עבודה מסביב לשעון והפעלת מספר שיא של צוותי עבודה(ידיים עובדות). העבודה התנהלה מעבר למשמרות הרגילות, תוך מיצוי משמרות נוספות ואיגום כל אמצעי התפעול של הנמל. שיתוף הפעולה המלא בין ההנהלה והעובדים, אפשר לנמל להתגבר על הקשיים של פעילות בתנאי חירום, תוך שינוע של מטענים חיוניים בכללם ביטחוניים. נמל אשדוד שימש כעורק הראשי של הסחר הימי בישראל ואפשר למשק הישראלי לתפקד ביעילות במהלך המלחמה.
"בתקופה זו הפעילה החברה קו פתוח ליבואנים ויצואנים, 24 שעות ביממה.
הנהלת חברת נמל אשדוד בחנה לאורך כל ימי המלחמה את מצב מל"ח (משק בשעת חירום) והתריעה בפני הגורמים המוסמכים תוך קריאה להכריז עליו. הנהלת הנמל עמדה בקשר יומי עם מנכל משרד התחבורה אשר עודכן האופן שוטף. בנוסף, קיימת תוכנית מגירה לחברת נמל אשדוד לשעת חירום, אך הגורמים המוסמכים לכך לא הורו לפעול על פיה.
"בהתייחס לטיפול באוניות שהוסטו מנמל חיפה לנמל אשדוד במהלך המלחמה מאז תחילת מצב החירום בישראל הופנו כ-67 אוניות מנמל חיפה לנמל אשדוד. בנוסף, 69 אוניות אשר אמורות היו לפקוד את גם את חיפה וגם את אשדוד החליטו לפרוק את כל המטען באשדוד. כמו כן, הופנו 20 אוניות נוסעים מחיפה לאשדוד ועליהם כ – 35 אלף נוסעים.
"בהתייחס להסכם העבודה שנחתם במהלך המלחמה, נציין שסוגיית מערכת יחסי העבודה בנמל אשדוד, הינה מן המורכבות במשק הישראלי. המשא-ומתן עם סקטור התפעול החל טרום תקופת המלחמה והסתיים במהלך תקופה זו, במסגרת מהלך העסקים הרגיל והניהול השוטף של הנמל. ההסכם עמד במבחן הכדאיות הכלכלית לחברה והביא לשיפור התפוקות והשרות ללקוח. יתירה מזאת, יש לציין שהסכם זה קיבל את אישורה המיידי של רשות החברות הממשלתיות במסגרת נוהל אישור הסכמי עבודה", לשון התגובה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה