פריצת דרך: ניצחון על האלצהיימר

במחקר חדש, עכברים שהונדסו ביולוגית כך שידמו חולי אלצהיימר שזיכרונם דעך, הצליחו לשקם חזרה את הזיכרון - או על-ידי כך שהושמו בסביבה מעוררת ומגרה, או על-ידי כך שקיבלו תרופה המשמשת בעיקר למלחמה בסרטן.

למרות שהמחקר בשלביו המוקדמים, הוא בהחלט מעניק תקווה לחולים, במיוחד לאלו הסובלים מדימנציה, כך מבטיחים עורכי המחקר מהמוסד ללימוד וזיכרון במסצ'וסטס.

צוות החוקרים פרסם את ממצאי המחקר אמש במהדורה המקוונת של העיתון "Nature".

מחלת אלצהיימר הופכת יותר ויותר נפוצה יחד עם הזדקנות האוכלוסיה, כך על-פי איגוד האלצהיימר האמריקני. איבוד זיכרון הדרגתי אך כזה שלא ניתן לשינוי הוא אחד מהסימנים הטרגיים של המחלה. למרות זאת, המדענים לא יודעים עד היום האם הזיכרונות אומנם 'הולכים לאיבוד' או פשוט הופכים לא נגישים.

הגורם הסביבתי

מומחים יודעים מזה זמן רב כי סביבה "עשירה" יכולה לעודד למידה. אך האם היא יכולה גם לעזור לשקם את היכולת להיזכר מחדש?

לדברי החוקרים, עד כה אף אחד לא חקר זאת לעומק, מאחר שלא ניתן לעשות הרבה בניסויים בבני אדם, ובמונחים של מודלים של בעלי חיים המחקר אינו פשוט גם כן.

למרות זאת, לפני מספר שנים אותו צוות מומחים הראה פריצת דרך בנושא, כשהנדס ביולוגית סוג של עכברים שניתן בכל שלב בחייהם לגרום להם לחקות מצב של איבוד תאי מוח - הנקראים נוירונים - מצב המתרחש במחלת אלצהיימר ובמחלות ניווניות עצביות אחרות. הרס קבוע זה של נוירונים עלול לגרום לאיבוד זיכרון רציני.

בעזרת מודל זה של עכברים, אימנו החוקרים תחילה מספר מכרסמים כך שיבצעו מספר מטלות. לאחר מכן גרמו לאיבוד נוירונים הדומה לזה המתרחש במחלת אלצהיימר וגורם לאיבוד הזיכרון.

עכברים שהושמו בסביבה "עשירה" - כלומר בחללים מלאים במדפים, מוטות, חומרי קינון, צינורות ו(במיוחד) עכברים אחרים - עדיין הצליחו להשתמש בזיכרון שלהם כדי למצוא את דרכם דרך מבוכים שלמדו לנווט בהם שבועות קודם לכן.

עכברים "משועממים" - במצב גרוע

לעומתם, עכברים שהושמו בסביבות לא מגרות הלכו לאיבוד ולא הצליחו לסיים את המשימות. מכרסמים אלו לא הצליחו לזכור מטלות שלמדו קודם לכן, כולל ניווט במבוכים.

כיצד סביבה מגרה משמרת או מעוררת את הזיכרון? לדברי החוקרים, סביבה עשירה אינה גורמת לחזרתם של הנוירונים שאבדו, אלא במקום זאת, היא מעודדת את גדילתם של נוירונים חדשים והווצרותן של סינפסות (אזור המפגש של תאי עצבים) ומצב זה למעשה "מחדש" את המוח.

תוצאות דומות נראו כאשר עכברים עם איבוד זיכרון קיבלו סוג חדש של תרופות הנקראות 'מעכבות אנזים HDAC'. חומרים אלו נמצאים כבר בשימוש כטיפול לסרטן ופועלים ברמה המולקולרית כדי "לשחרר" גנים המייצרים גורמי גדילה ופרוטאינים חיוניים.

עכברים שקיבלו מדכאי HDAC סבלו הרבה פחות מקשיים במציאת דרכם דרך מבוכים וביצוע מטלות אחרות המסתמכות על הזיכרון בהשוואה לעכברים שלא קיבלו את התרופה.

שוב, החוקרים סבורים כי ה-HDACs עוררו גנים החיוניים לזיכרון לימודי במוחם של המכרסמים מה שהוביל להווצרות רשת נוירונים חדשה שנתנה לעכברים עם מוח פגום זה גישה לזיכרונות מעשיים.

מומחים בתחום שהגיבו למחקר אמרו כי הממצאים הקשורים למעכבי HDAC חשובים במיוחד מאחר ותרופות אלו נמצאות כבר בשימוש לחולי סרטן, כלומר הן זמינות מבחינה רפואית ולכן ייתכן וניתן יהיה לפתח גרסאות שלהן לחולי אלצהיימר מהר יותר.

שאלות רבות ללא מענה

צילום: [לא להפסיק לזוז...]

עדיין, שאלות רבות נותרו ללא מענה. אלו הם הגנים הספציפיים למשל ואלו מהם דרושים?

החוקרים מסכימים לכך שעדיין נדרשים מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לבדוק את ה-HDACs אצל חולי אלצהיימר. נכון לעכשיו, הם הצליחו להראות רק את ההשפעות החיוביות במודלים של בעלי חיים. לפני שיוכלו להמשיך לחקור את הנושא בבני אדם, עליהם לחקור את הנושא לעומקו.

אך סביבות עשירות - הכוללות הן גירויים מנטליים והן פעילות פיסית - יכולות לעזור לזיכרון של כל אחד, הדגישו, עובדה החשובה לא רק לחולי אלצהיימר אלא גם לאנשים בריאים.