הבלוף והחוצפה של רוני בר-און

שר הפנים, עו"ד רוני בר-און, הופיע אמש (30.4) בטלויזיה ואמר כי ראש הממשלה אינו חייב להתפטר לאחר דו"ח וינוגרד. הוא החזיק בידו, כביכול, את דפי הדו"ח, ו"קרא" מתוכו כי הועדה אומרת, כביכול, שעדיף שראש הממשלה לא יתפטר, ושהוא בעצמו יתקן את הליקויים. בר-און הוסיף ואמר, שהוא קורא מתוך עמוד 39 של הדו"ח.

דבריו של בר-און הם תערובת של בלוף וחוצפה, ואינני יודע מה גדול ממה. הוא הניח, אולי, שהצופים לא יעיינו בדו"ח. הוא שכח, משום מה, שהדו"ח הופץ באותה שעה באינטרנט, וכל אזרח יכול לקרוא בו - תופעה חיובית כשלעצמה.

ראשית, עמוד 39 איננו מדבר בשאלת האחריות האישית. הוא מטפל באירועים שבין שנת 2000 לשנת 2006, וכלל אינו נוגע בענין אחריות אישיות וכדומה. זה הבלוף הקטן. בראון יכול לתרץ אותו,אולי, בכך, שמרוב בלבול וחפזון טעה במספר העמוד.

העמודים האמיתיים שבהם דנה ועדת וינגורד בשאלת המלצה אפשרית שראש הממשלה ושר הבטחון יתפטרו, הם עמודים 25 ו-26 בדו"ח. הבה ונקרא את המשפטים הרלבנטיים, ההשמטות לשם קיצור שאינן גורעות מתוכן הדברים:

"יש לנהוג זהירות בהמלצות אישיות. לא טוב שנחליף את שיקול דעתם של הממונים על החלטות אישיות בשיקול דעתנו...לממשלה, לשר הבטחון ולרמטכ"ל הסמכות לגבי אנשי צבא. בידי ראש הממשלה הסמכות בכל הנוגע לשרים. בידי הציבור והכנסת הסמכות בכל הנוגע לממשלה - בבחירות ובהצעת אי-אימון בכנסת".

המשמעות פשוטה וברורה: ועדת וינוגרד סבורה שההחלטה אם לפטר פלוני היא בידי מי שמינה אותו. במקרה של ראש הממשלה ושר הבטחון - הסמכות היא בידי הממשלה והכנסת. כלומר, הועדה אינה קובעת שעדיף שראש הממשלה לא יתפטר, אלא יתקן את הליקויים . היא פשוט לא מחוה דעה בנושא זה, ומעבירה את הכדור לממשלה, לכנסת ולציבור.

האם הציבור יכול להדיח את ראש הממשלה והשרים רק בבחירות? לאו דוקא. ועדת וינוגרד ממשיכה ואומרת: "בידי הציבור כח רב ללחוץ על נציגיו להתפטר". כלומר, חוץ מהצבעת אי-אימון מיד, או בחירות בעתיד, יכול הציבור כבר עתה להביא להתפטרות ראש הממשלה, על ידי לחץ ציבורי. כך עושים בדמוקרטה.

מה יקרה, אם הממשלה והכנסת יסרבו להדיח את ראש הממשלה? מה יקרה אם ארוכה הדרך לבחירות? ומה יקרה אם הציבור לא ירים קול צעקה חזק? ועדת וינוגרד מציעה מסלול נוסף: היא עצמה תמליץ להדיח את ראש הממשלה ושר הבטחון.

כך אומרת הועדה: "יחד עם זאת, אין פירוש הדבר (העברת סמכות ההדחה לממשלה ולכנסת) הימנעות מלהמליץ המלצות אישיות, אם הן מחויבות...במקרים חריגים ובולטים, הועדה מוסמכת וחייבת להמליץ המלצות אישיות...איננו קובעים כבר עתה כי לא נקבע המלצות אישיות, כי לעתים אין אפשרות להגיע לתיקון הכרחי ודחוף, מבלי להחליף את אלו שמילאו תפקידי מפתח בכשלים שנבדקו. ההחלטה אם לקבוע המלצות אישיות תופיע אצלנו בדו"ח הסופי".

במלים פשוטות: הועדה מצאה כשלים חמורים אצל אולמרט ופרץ. מי שצריך להחליט להדיחם הם הממשלה, הכנסת והציבור. אם הם לא יעשו זאת - שומרת הועדה לעצמה את הזכות להגיש המלצות ברוח זו בדו"ח הסופי שלה, כנראה בעוד כשלשה חדשים. הועדה אינה ממליצה או קובעת, שאולמרט ופרץ יכולים, ואולי חייבים, להמשיך בתפקידם. הגירסה של בראון היא פשוט בלוף.