נוסעת תפוצה על מזוודה ספוגת מים

רסי גלב, טסה בחודש ספטמבר 2005, עם חברת "בריטיש איירווי'ס", מתל-אביב לבוסטון ומזוודתה הגיעה למחרת כשהיא ספוגת מים ומלוכלכת. גלב תבעה את חברת התעופה בבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות בסכום של 9,312 שקל.

בכתב תביעה נטען שגלב נותרה ללא בגדים והשאילה פרטי לבוש מחברי הקבוצה כשסיירו במקומות מרוחקים ממרכזי קניות. גלב לקחה בחשבון שמזוודתה עלולה להגיע באיחור אלא שציפתה שחברת התעופה תפצה אותה - לשווא. לדבריה, חברת "בריטיש איירוויי'ס" התעלמה מבקשתה למתן פיצוי ולאחר תכתובת ענפה הציעה 400 דולר. גלב סירבה משום שהפיצוי נראה לה נמוך והיא ביקשה להוסיף הוצאות ועוגמת נפש אך נתקלה בסירוב.

בכתב ההגנה נטען שהפיצוי שהוצע לגלב התבסס על אמנת ורשה, תנאי החוזה המוסדרים על גבי כרטיס הטיסה וחוק התובלה האווירית הקובעים שהפיצוי לנוסע יעמוד על 25 דולר לקילוגרם. משקל המזוודה של גלב עמד על 14 ק"ג כפול 25 דולר הסתכם ב-350 דולר והחברה הציעה 50 דולר כיסוי הוצאות לניקוי יבש. החברה הוסיפה שמאחר וגלב סירבה לפיצוי יש לדחות את תביעתה ולחייבה בהוצאות משפט. "איחור קל בן יום אחד אינו מזכה בפיצוי, ולתובעת הוצע פיצוי בגין הנזק למזוודה. על פי חוק התובלה האווירית ואמנת ורשה אין לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש".

שופטת בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות לבנה צבר, פסקה בחודש שעבר שחברת התעופה תשלם לגלב 405 דולר שכללו פיצוי עבור הנזק לכבודה (350 דולר), בתוספת 55 דולר הוצאות ניקוי יבש. השופטת הפנתה לסעיף 22 לאמנת ורשה וסעיף 1 לצו התובלה האווירית (זכויות משיכה מיוחדות) התשל"ט - 1978 הקובעים את גבול האחריות המקסימאלית שמוטל על חברת התעופה כשכבודה ניזוקה או הגיעה באיחור. הפיצוי עומד על 17 זכויות משיכה (25 דולר) לקילוגרם. "אני מקבלת את עמדת הנתבעת, שלא נסתרה על ידי התובעת, שמשקל הכבודה שניזוק היה 14 קילוגרם". השופטת הוסיפה שעל פי אמנת ורשה לא ניתן לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.

השופטת שכחה לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי. ת.ק: 1119/06