מדוע מתעלם הרופא מן "השעון הביולוגי"?

מיליוני בני-אדם ברחבי העולם בולעים תרופות רבות על-פי שיטת שלוש-פעמים ביום. הם נותנים אמון ביצרני התרופות ונשמעים להוראותיהם, או נוהגים על-פי מצוות רופאיהם. דווקא משום כך נפלה כפצצה בקרב רופאי גרמניה הידיעה הקובעת, כי משהו איננו כשורה בהרגלי השימוש בתרופות, וכי הרגלים אלה עלולים להקשות על הטיפול בשורה של מחלות ואף להפכו לבלתי אפשרי. ביולוגים וחוקרי התנהגות הוכיחו במעבדותיהם כי שיגרת הטיפול הרפואי פסחה עד עכשיו על גורם חשוב: "השעון הביולוגי".

את משמעותם של הדברים תיאר באחרונה "חוקר הריתמוס" הגרמני, פרופסור היינץ מאיירבך, בכינוס של הכרונוביולוגים בהאנובר. חולדות שקיבלו בשעות הערב מנה של תכשיר ההרגעה "לומינל", שקעו בשינה עמוקה. לאחר שפגה השפעת הלומינל, הקיצו החולדות משנתן כשהן מאוששות ועירניות. לעומת זאת, מנה זהה של לומינל, שניתנה לחולדות בשעות הבוקר - גרמה למותן.

קצב הפעימות

שורה של תופעות דומות, שבהן מגיב הגוף בצורה שונה בשעות שונות על גירויי הסביבה או על רעלים, עוררה בשנים האחרונות עניין בקרב הכרונובילוגים. התיזה שלהם פשוטה: למן הלידה ועד המוות, הריתמוס הוא חלק ממנגנון גוף האדם, כמו הבשר והעצמות.

תקופה ארוכה לא הכירה הרפואה הממוסדת בכרונובילוגים ולעגה לממצאיהם. רק בזמן האחרון הצליחו למשוך את תשומת-לבם של המדענים. המסקנה החשובה ביותר המתבקשת מממצאיהם: בריתמוס היומי, בן 24 השעות, שותפים כל תפקודי הגוף. שינויים חלים לא רק בטמפרטורת הגוף, דבר שהיה ידוע כבר בעבר, כי אם גם בקצב פעימות הלב, לחץ הדם, בפעולות דרכי השתן, ההפרשות והעיכול. שלבי כל התיפקודים מותאמים ביניהם כך שההספק גדל ביום וקטן בשעות הלילה. שיעור התנודות הגדול ביותר הובחן בריכוזי ההורמונים בדם.

אבחנה מוטעית

בשעות מסויימות במשך היום גילו הכרונוביולוגים, כי רמתם של הורמונים מסויימים של יותרת הכליה היתה נמוכה עד כדי כך שניתן לקבוע אבחנה ברורה: מחלת אדיסון (מחלה אנושה, הנגרמת בגלל ירידה בכושר יותרת הכליה לייצור הורמונים). 12 שעות לאחר מכן היה ריכוז הורמונים אלה באותו חולה עצמו גבוה, במידה שהספיקה כדי לאבחן את מחלת "קאשינג" (מחלה הנגרמת בגלל פגם ביותרת הכליה).

ממצאים כמו אלה הניעו את הכרונוביולוגים להעלות חששות, שמא עלולים הרופאים, שריתמוס חילוף החומרים אינו נהיר להם, לקבוע במקרים מסויימים אבחנות שאינן נכונות.

כתב העת הגרמני, "העתיד", מוסר כי בכינוס בהאנובר קבל פרופ' פראנץ האלברג על ש"רופאים מעיפים מבט בשעון הביולוגי לעיתים רחוקות מדי". דברים דומים השמיע הפרמקולוג, חתן פרס נובל, פרופ' יוליוס אקסלרוד, שהגיע למסקנה, כי "העיתוי של השימוש בתכשיר הרפואי הוא הגורם המכריע לגבי יעילות הטיפול".