דוח דרור: המלחמה - כשל מערכתי

יום לפני פרסום דוח הוועדה, מפרסם פרופ' יחזקאל דרור, החבר בוועדת וינוגרד, את מסקנותיו לגבי תפקוד הדרג המדיני והצבאי במהלך מלחמת לבנון. במסמך המפורט המכונה "דוח דרור", המשתרע על-פני 105 עמודים הינו טיוטא של מחקר אשר כתב עבור מרכז בס"א לפני שהתמנה לוועדת וינוגרד. בזמנו, הפיץ דרור את המסמך לעמיתים רבים על-מנת לקבל הערות ותגובות. בשבוע שעבר, הודלפו חלקים מהדוח לערוץ 10. כעת, החליט פרופ' דרור לפרסם את כולו.

"מאחר שהאמברגו על טיוטת הספרון עבורכם עליו עבדתי עד למינוי ועדת וינוגרד נשבר על-ידי הדלפה ובעקבותיה פרסומים מעוותים באחדים מכלי התקשורת, נאלצתי לשחרר את החומר," כתב דרור בסוף השבוע לפרופ' אפרים ענבר, מנהל מרכז בס"א אשר באוניברסיטת בר-אילן. "לכן אני מציע שתעלה אותו על האתר שלכם - יחד עם ציון שמרכז בס"א מזמין הערות והצעות לשיפור הטיוטא".

עוד כתב פרופ' דרור: "טיוטא זו הוכנה קודם לפניית ראש הממשלה למחבר להיות חבר בוועדה לבדיקת מלחמת לבנון השנייה. היא נשלחה בזמנו בערך לשבעים אנשי מקצוע ומקבלי החלטות לצורך קבלת הערות והצעות שיפור. הדבר נעשה על-בסיס אישי ותוך הטלת 'אמברגו'. עם מינוי המחבר לוועדת וינוגרד הפסקתי לעבוד על החומר והפקדתי עותק של הטיוטא בידי גורם משפטי ממשלתי בכיר, כדי למנוע של שמץ של אבק דימוי ניגוד עניינים. אולם בעקבות פרסום ידיעות מעוותות על הטיוטא, הוחלט להסיר את האמברגו ולהעמיד את הטיוטא כולה לרשות הציבור - תוך הדגשה שמדובר בטיוטא ראשונית שאין המחבר שלם עימה והדורשת עוד עבודה רבה... לאחר סיום עבודת וועדת וינוגרד תעובד הטיוטא מחדש לפרסום תוך הקפדה על מגבלות ראויות, עם שינויים המשקפים התפתחות בחשיבתה".

בין מסקנותיו של פרופ' דרור, כפי שהם מתפרסמים היום:

* עמ' 12: מגדיר את המלחמה כ"כשל מערכתי";

* עמ' 26: קובע כי "מערכות נשק עתירות טכנולוגיה שהם תכליתיים מאוד נגד מדינות וכוחות סדירים הינם בעלי יעילות נמוכה נגד לוחמי גורילה נחושים והתקפות עם כמויות גדולות של טילים בעלי טכנולוגיה נמוכה".

* עמ' 31: "רפורמה מעמיקה וגם כואבת מחייבת בין השאר החלפת מפקדים לא מעטים";

* עמ' 33-32: מגדיר סדרת שאלות שעל ראש ממשלה ויועציו להציג בפני הרמטכ"ל וצוותו לקראת דיון במבצע משמעותי מסוג מלחמת הצפון. מדבריו, משתמע ששאלות אלו לא נשאלו די הצורך לפני היציאה למערכה בלבנון: "מה החלופות העיקריות שצה"ל מסוגל לבצע תוך זמנים קצובים, נאמר שבוע, שבועיים, חודש ויותר? מה היעדים העיקריים של כל חלופה? כיצד מצטיירות תמונות הסיום? מה היא קשת התוצאות הצפויה בהישגים הצבאיים ונזק לאויב, משמעות מדינית, נפגעים בצה"ל, נפגעים בעורף, ועלות כלכלית? מה הן השלכות צפויות בטווח הקצר והארוך ליחסים עם ארצות הברית ומדינות עיקריות אחרות, פלשתינים, מדינות ערב ועולם האיסלאם? מה ההשלכות ביחס ליכולת ההרתעה של ישראל, תוכניות מדיניות מסוג ההתכנסות והתפתחויות במזרח התיכון בכללותו? ביחס לכול חלופה, מה הכוחות שצה"ל צריך להפעיל בשלבי הפעולה השונים? מה הן אי-הוודאיות העיקריות? מה עלול להשתבש? מה התחזיות אם מעריכים אותן תוך ראייה פסימית? מה עם החשש של "איבוד שליטה" והסלמה לא מבוקרת? על מה מסתכמות התשובות? האם תרגילי מטה ותרגולות של כוחות נותנים בסיס איתן לתחזיות? עד כמה מוכנים הכוחות ותורות ההפעלה לביצוע החלופות? האם מסתמך צה"ל על כלי נשק ותורות לחימה שטרם נוסו בתנאים הדומים לצפויים? מה עם ההכנה של כוחות המילואים? האם הם מאומנים ומצוידים כראוי? אם לא, מה דרוש כדי להשלים את החסר? מה עם הערכות העורף? מה ההתקפות הצפויות והנזקים לעורף בראייה אופטימית ופסימית? מה מצב המקלטים? מה עם הכנות לפינוי? האם תורגלו הפעולות בעורף, תוך שיתוף פעולה של כל הגורמים הנוגעים בדבר, כגון המשטרה, המשרד לביטחון פנים, שירותי החירום ובמיוחד השלטון המקומי? האם נקבע מדרג ברור לניהול הפעולות בעורף? עד כמה אמין ומלא המודיעין עליו מתבססות התשובות? כיצד הגיעו לתחזיות ביחס להשפעה על האויב ותגובותיו? האם התשובות מקובלות על כל צמרת הצבא? מה ההסתייגויות? לאחר כל השיקולים, על מה ממליץ צה"ל בעדיפות ראשונה? שנייה? מדוע?";

* עמ' 75-78: קובע כי "תמורה מרחיקת לכת דרושה ביחס להגנה על הבית מפני מערכות טילים".