טוב שיש חברים - חסוך שלא יחסרו. כך אומרת לי אימי תמיד, כשאני מתלונן על חבר ש"פישל". רענן כהן, שר לשעבר ויו"ר הבנק לפיתוח תעשיה בהווה, מוכיח כי אימי צודקת. הבוקר (יום ג', 7.10.02) יכנס ראש הממשלה, אריאל שרון את ראשי הבנק לפיתוח תעשיה, יחד עם נציגים בכירים של בנק ישראל, לדון בפעם השלישית (!) בעתיד הבנק, העומד בפני קריסה.
כזכור, הוביל שרון את המהלך, שבמסגרתו יקבל הבנק, שנקלע השנה לקשיים בשל הלוואות אבודות לעסקים - הלוואה של 2 מיליארד שקל מהמדינה, בריבית של 12.1%. עתה, משהגיע שעת ביצוע תוכנית ההבראה, שתכלול פיטורים של יותר ממחצית עובדי הבנק ושינויים נוספים, נזעקת הנהלתו, בראשות הד"ר רענן כהן, ודורשת להפחית את הריבית שעליה כבר הוסכם עקרונית.
אין ספק שהנהלת הבנק פועלת לטובתו ולטובת הלקוחות הנותרים שלו (זאת לאחר בריחת לקוחות המונית עם היוודע המשבר בו). הבנק שמתקיים בקושי, יאלץ בסופו של דבר, כפי שזה נראה כיום, להפרד מתיק האשראי שלו - כלומר מרוב הלקוחות הנוכחיים. כיום נאלץ הבנק לפיתוח תעשיה לשלם מידי חודש סכומי עתק בשיעור ריבית של 48% לשנה, על-חשבון החוב שלו לבנק ישראל. הבנק שרשם הפסד של 130 מיליון שקל בשל הלוואות שלא יוחזרו, ממשיך להפעיל קשרים אישיים של מנהליו - כדי לעמוד מול הנושה העקרי שלו - מדינת ישראל.
ספק אם היה ראש הממשלה מתערב אישית בפעם השלישית בענייני ניהולו של בנק כושל קטן אחר. אין ספק שקרבתו האישית לכהן ולדמויות נוספות הקשורות בבנק - ובעיקר רצונו להפחית את הרעש סביב הפרשייה העגומה הזו, בימי שלטונו, צפויים לסייע לבנק ואוליי אף להעביר אותו בים הגועש אליו נקלע, בשל מה שנראה כלא יותר מניהול כושל.
ונשאלת השאלה: הואיל ושרון מנסה לגשר ולפשר ולהביא לסיום הפרשה, האין זה מועד מתאים לפתוח לדיון את נושא הפיקוח על הבנקים כולו?
המערכת הבנקאית של ישראל מתנהלת תחת פיקוח של גוף אחד בלבד - המפקח על הבנקים בבנק ישראל. רשויות החוק הנוספות, הממונות על טיפול בשוק ההון הישראלי, כמו רשות ני"ע והמשטרה, אינם מסוגלים, לבצע את עבודתם בתוך הבנקים כראוי, בשל מגבלות חוקיות.
והשאלה שלנו לסיום: האם במקום לטפל יסודית, בחוסר המידע של שלטונות החוק אודות המרחש בתוך הבנקים - מוביל ראש הממשלה מהלך שיביא שקט תעשייתי רק "עד הפעם הבאה"?
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה