הואשמה בגניבה על לא עוול בכפה

עמיר נבון ביצע בחודש מאי אשתקד עבודות שיפוץ בביתה של חנה וולמן בראש העין. חודש לאחר שעבודות השיפוץ החלו, נגנב מהבית ציוד בנייה יקר השייך לנבון. נבון האשים את וולמן בגניבה ותבע אותה בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה בסכום של 17,000 שקל.

לטענתו, השאיר בבית כלי חשמל, פטישונים, קונגו, מסור לחתוך עץ ומכונת מים בשווי 8,000 שקל. "כשהגענו לעבודה, לא היה שום כלי מהכלים שהושארו בבית. אני לא מבין מי לקח מכונת מים ששוקלת 70 ק"ג. הרי כדי להרים אותה צריך שני אנשים. כדי להגיע לכלים יש להיכנס 8 צעדים לתוך הבית לפחות. בתום העבודה סגרנו את פתחי הבית עם דיקטים כדי שאי אפשר יהיה להיכנס. דלת הכניסה לבית היא דלת רגילה שממנה נכנסים ויוצאים - אני לא מבין איך הכלים נלקחו". נבון הגיש נגד וולמן תלונה במשטרה והוסיף שנבצר ממנו להמשיך בעבודה בהעדר כלים. הוא האשים שוולמן פנתה לקבלן שיפוצים אחר ועשתה איתו "קומבינה": הכלים של נבון במקום תשלום.

בכתב ההגנה הכחישה וולמן את טענותיו החמורות של נבון והתעקשה שלא גנבה את הציוד. לדבריה, אין לה צורך בציוד של נבון, מה תעשה איתו ומה פתאום תגנוב אותו. "במהלך השיפוצים ביתי היה פרוץ לכל עובר ושב. אם התובע מצא לנכון להשאיר בבית ציוד, דבר שמוכחש, אין לו אלא להלין על עצמו. איני שומרת חינם של חפצי התובע ואין זה מתפקידי לעשות כן". וולמן צרפה תמונות של הבית הפרוץ וסרטון וידאו. היא ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את נבון בהוצאות משפט.

שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, אביבה טלמור, דחתה את התביעה בתחילת החודש בהעדר ראיה ממשית. "מהימנה עלי ללא כל סייג עדותה של הנתבעת. עדותה היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים לה כל פרטי השתלשלות האירועים ככל שנוגע לתביעת התובע וניתן לסמוך על גרסתה".

השופטת הדגישה שלתובע לא היתה ראיה שהנתבעת גנבה את הציוד. "כל שעולה מעדות התובע הוא חשד בלבד שיש בלבו לכך שהנתבעת כביכול גנבה בעצמה ו/או באמצעות אחרים ציוד השייך לו. לא די בחשד שכזה כדי להטיל אחריות על הנתבעת, ואין בידי התובע ראיה ולו לכאורה".

השופטת לא חייבה את התובע בהוצאות משפט וקבעה שכל צד ישא בהוצאותיו. השופטת שכחה לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום. ת.ק: 2478/06.