יואל חסון ובן דרור ימיני "יעידו" לטובת רה"מ

בעקבות הצטברות פרשיות השחיתות במדינה, הרגשת הציבור ש"הגיעו מים עד גועל נפש" ושמצב השחיתות מסכן את החברה הישראלית, יתקיים אירוע ציבורי מיוחד שבמרכזו משפט ציבורי הדן באחריותו הציבורית והאתית של ראש הממשלה למצב השחיתות בישראל.

את האירוע הצפוי להימשך כשעתיים וחצי ינחה דן מרגלית המשמש גם כמנהל המשפט וכמנחה של חבר המושבעים. הנתבע הוא לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, העומד לדין בגין התנהגות ציבורית ואתית המעודדת השחתה ולא ממלא את חובתו להלחם בשחיתות.

את התביעה וההגנה ייַצגו שני עורכי דין - עו"ד יעקב רובין (סנגור) ועו"ד ד"ר חיים משגב (תובע). מכל צד יעידו שלושה עדים שיעמדו גם לחקירה נגדית. כעדי תביעה ישמשו אריה אבנרי, ליאורה גלאט-ברקוביץ' וניצב ((בדימ.)) משה מזרחי. כעדי הגנה ישמשו ח"כ יואל חסון, בן דרור ימיני ופרופ' יוסי שיין. בחבר המושבעים יישבו שבעה אנשים המייצגים את המגוון הישראלי. תפקידם יהיה להחליט, על-פי הנחיות המנחה-שופט, אשם או לא אשם, ולנמק החלטתם בקצרה.

כן ישולבו באירוע דברי פתיחה של ראשי השדולה בכנסת למלחמה בשחיתות (חברי הכנסת אריה אלדד ושלי יחימוביץ'), נתונים על מדד השחיתות בישראל, ראיונות קצרים בזמן שהמושבעים יוצאים לקבל את החלטתם (עו"ד מלי פולישוק-בלוך, עו"ד אליעד שרגא, הרב יובל שרלו). כמו-כן יוצג סקר עמדות ציבור.

כתב התביעה

1. ניסיונות לפגוע במעמד היועץ המשפטי לממשלה.
2. מלחמות נגד מבקר המדינה תוך ניסיון ליצור דה-לגיטימציה סביבו.
3. בקשות חוזרות ונשנות לדחיות במתן תשובות למבקר המדינה.
4. מלחמות נגד החשב הכללי במשרד האוצר - והכפשתו האישית( דבר שמשדר מסר לא ראוי לכל משרדי הממשלה).
5. מתן גיבוי לשר האוצר החשוד בפלילים ( בעת הקמת הממשלה הוא הסכים למינויו של עמיר פרץ לשר הביטחון כדי להשאיר את מישרת שר האוצר פינוייה עבור מי שהוא ידע כבר אז שחקירה פלילית נגדו היא בלתי נמנעת).
6. מתן גיבוי לשר חיים רמון לכל אורך הדרך ואף זימונו לממשלה מיד לאחר הרשעתו.
8. חוסר כל התייחסות לקצינה ה' למרות שעבדה במשרד רה"מ – מסר שלילי לנפגעות.
9. בחירת צחי הנגבי לתפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון, למרות המשפט המתנהל נגדו (מה שללא ספק נותן, בעקיפין, גושפנקא, כמעט רשמית למינויים פוליטיים).
10. מינוי 'ועדת וינוגרד', כוועדה ממשלתית, ולא ועדת חקירה ממלכתית, למרות דרישה ציבורית, דבר שאפשר לו לשלוט על מינוי חבריה, ובעצם להבטיח מראש שמסקנותיה תהיינה 'פושרות' ובלתי ישימות במישור האישי.
11. מסירת קטעים מפרוטוקול עדותו-הוא לפרסום כשהוועדה מתנגדת לפרסום הפרוטוקולים של שאר הנחקרים הראשיים.
12. החלטה של הממשלה בעניין פטור ממכרזים עד 4 מיליון ש"ח (דבר שמשדר מסר מאוד בעייתי לכל הציבור).