דוח חדש של מרכז אדוה, תחת השם "חיים את הרגע", מתריע על כך שביצועיו הטובים של המשק, ברמת המקרו, מושגים במידה רבה על-חשבון השקעה של ישראל בעתיד.
"מדיניות הריסון הפיסקלי, שבה נוקטת הממשלה מזה מספר שנים, מוזילה את עלות ההון, מעלה את דירוג האשראי של ישראל ומושכת משקיעים זרים; בו-בזמן היא יוצרת משבר תקצוב חסר תקדים, הפוגע במערכות הציבוריות המופקות על העתיד, ובראשן מערכת החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה", נכתב בהודעת המרכז.
"אבל לא רק אלה: נתונים המובאים בדוח מעלים כי בישראל, ההשקעה בנכסים קבועים, להוציא ענפים כדוגמת ההיי-טק, היא נמוכה יחסית לחלק גדול מארצות המערב. ללא השקעות, קשה לייצר מקומות עבודה רבים וקשה להרחיב באופן משמעותי את מעגל המשתתפים בכוח העבודה. הממשלה, שבעבר מלאה תפקיד חשוב באיזון תמונות ההשקעות במשק, ובעיקר באזורי הפריפריה, מצמצמת כיום את התקציבים המיועדים להשקעות, ובהן השקעות מיועדות לטיפוח מיזמים עסקיים", הוסיפו אנשי אדוה.
עוד נמסר כי "בה-בעת שמנהיגי ישראל מתברכים בכך ש"מצב המשק מעולם לא היה טוב יותר", וחלק מן התאגידים ובעלי ההון נהנה מרווחים חסרי תקדים, יש ישראלים רבים, ולמעשה הרוב, שמעמדם החברתי-כלכלי נחלש, ובהם המעמד הבינוי".
עוד מתריע הדוח כי הצמיחה מתרחשת רק בצד הישראלי של הקו הירוק. "ההתנסות של שתי האינתיפאדות מלמדת כי בהיעדר פיתרון מדיני שיאפשר פיתוח כלכלי גם בצד הפלשתיני של הקו הירוק, הפעילות הכלכלית בצד הישראלי היא בבחינת בת ערובה בידי ההתרחשויות מעבר לקו הירוק".
לטענת מרכז אדוה, משבר התקצוב יכול לבוא על פתרונו גם ללא הגדלת הגירעון, באמצעות העלאת מסים ובאמצעות צמצום תקציב הביטחון. "אלא שהממשלה בוחרת להיטיב עם השכבה הניהולית והיזמית של ישראל, באמצעות הפחתת מיסים, ובו-בזמן היא גם מגדילה את תקציב הביטחון בעקבות מלחמת לבנון השנייה. על אלה יש להוסיף את נטל ההתנחלויות", נכתב בדוח. עוד נמסר כי על-רקע משבר התקצוב ישראל צפויה לפגר לאחר ארצות המערב בכל הנוגע להשכלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה