ליקויים חמורים נמצאו גם בתפקוד המנהלה להקמת קריות למשרדי הממשלה ובתי המשפט. כך קובע מבקר המדינה, בדוח (53א) שהגיש ליושב ראש הכנסת (7.10.02).
המבקר ערב ביקורת בנושא זה במשרד האוצר - באגף החשב הכלכלי, אגף התקציבים ואגף הכספים, אשר מהווים את המנהלה להקמת קריות ממשלה ובתי משפט. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים קשים.
המנהלה הוקמה ב-1993, במסגרת תוכנית רב-שנתית להקמת קריות ממשלה ובתי משפט בכמה ערים בארץ. בראש המנהלה עומד סגן בכיר של החשב הכללי, והיא מורכבת משלוש חברות ייעוץ וניהול פרטיות.
במסגרת פעילות המנהלה, שאמורה להימשך עד 2003, הוקמו בניינים ששטחם הכולל כ-450,000 מ"ר, ועלות הקמתם הכוללת עומדת על מעל 700 מיליון דולר.
החלטת שר האוצר (דאז), אברהם בייגה שוחט לאשר את התוכנית התקבלה בהמשך להחלטה של ועדת השרים לענייני תיאום ומינהל מ-1992 - להקים קריות ממשלה במחוזות, אשר בהן ירוכזו קריות ממשלה מחוזיות.
למרות ההיבטים הכלכליים והיקפה הגדול של התוכנית, הנוגעת למשרדי ממשלה רבים, לא הובאו ההיבטים הכוללים של התוכנית לדיון בפני הממשלה ולא הוגשה לה הצעה להחלטה בנושא.
באמצע 1994 החליט שוחט כי שטח העבודה המוקצה לעובד בבניין יוגדל ב-25%, לעומת המצב באותו מועד. על-אף המשמעות הכספית הגדולה, לא נמצא שהוכן נייר עמדה המפרט את עלות ביצועה ואת הצורך בהגדלת השטח. הנושא גם לא נידון ביסודיות עם אגף האוצר או נציבות שירות המדינה. יתר-על-כן, החלטת המדינה מ-1999, לצמצם את שטחו של כל עובד ב-3 מ"ר, לא יושמה.
ליקויים בהליכי בחירת החברות המרכיבות את מנהלת הקריות
הביקורת העלתה כמה ליקויים בהליכי בחירת החברות המרכיבות את מנהלת הקריות, ובהליכי ההתקשרות עמן.
ראשית, במקרה אחד נשכרו שתי חברות לביצוע תפקידים במנהל, כאשר אחת מהן היתה אמורה לבצע תפקידים במנהל האיזורי, אך הפרויקטים עליהם היתה ממונה מעולם לא הוגדרו.
יתר-על-כן, לפי הנחיות משרד האוצר שהיו בתוקף בשנת 1993, מחיר שירותי הייעוץ של החברות היה אמור זו ב-20%, עקב תקופת ההתקשרות הארוכה והיקפה הכספי הגדול. למרות זאת, אישר סגן החשב הכללי לראות בעבודתן של שש חברות כעבודות אקראיות, ולשלם את 100% השכר, וזאת בשנים 1993-1998. מדובר על תשלומים בסך של כ-7 מיליון ש"ח לחברות.
במרס 1998 אישר החשב הכללי להאריך, ללא מכרז, למשך 5 שנים, את ההתקשרות עם חברות המנהלת, וציין כי היקף ההתקשרות עימן הוא כ-5 מיליון ש"ח, למרות שבפועל הגיע היקף ההתקשרות ל-12 מיליון ש"ח מדי שנה. סגן החשב הכללי לא דיווח לחשב על העלות הגבוהה של ההתקשרות בהשוואה לסכום שאושר.
איתור החברות לפרויקט לא פורסם בציבור
למרות היקפי הפרויקטים, נבחרו המתכננים והיועצים מתוך מאגר מתכננים שהקימה ב-1994 אחת מחברות מנהלת הקריות. לקראת הקמת המאגר לא פרסמה מנהלת בקריות ברבים פנייה המזמינה מתכננים להציג את מועמדותם להיכלל במאגר, כפי שלדברי המבקר ראוי היה לעשות בהתחשב במספר הרב של הפרויקטים, היקפם הכספי ותקופת ההתקשרות הממושכת. גם לאחר הקמת הרשימה, לא פורסמו כללים לצירוף מתכננים למאגר או גריעתם ממנו. למעשה הרשימה לא פורסמה כלל.
שניות עניינים בתפקיד סגן החשב הכללי
המבקר מתייחס לתפקידו של סגן החשב הכללי וכותב, כי הוא נתון בניגודי עניינים: מצד אחד, הוא אחראי לביצוע הפרויקטים עם חברות מנהלת הקריות; ומצד שני, עליו לפקח על הפעילות השוטפת של מנהלת הקריות. מצב זה פותח פתח לשניות עניינים.
כמו כן, לסגן החשב הכללי הסמכות לקבוע את המקדמים שלפיהם יחושב שכר הטרחה של מנהלי הפרויקטים וחברות מנהלת הקריות, ותפקידו לאשר את החשבונות שהם מגישים לו, כולל החזרי הוצאות. המבקר קובע כי לא נוצרה הפרדה בין הגוף המאשר לגוף המפקח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה