לא הוכיח שחתימתו זויפה; התביעה נגד ישראכרט נדחתה

לפני שבעל דין מטיח בצד השני האשמות חמורות עליו לבססן. תביעה יש להגיש בתום לב ובניקיון כפיים אחרת בעל הדין יחויב בהוצאות - לא מומלץ. אילן שפירא מאשדוד תבע את חברת ישראכרט בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בטענה שאישרה עסקה למכירת מחשב למרות שחתימתו זויפה על ידי בעל העסק. שפירא התרעם בכתב התביעה שמאחר והחתימה על השובר לא תאמה את דוגמת החתימה שעל כרטיס האשראי, אסור היה לחברת ישראכרט לכבד את העסקה. שפירא ביקש לקבל בחזרה את סכום החיוב בהסתמך על סעיף 8 לחוק כרטיסי חיוב, המדבר על עסקה שהמסמך המעיד עליה נחתם בידי הלקוח.

חברת ישראכרט השיבה בכתב ההגנה ששפירא לא תמים בכלל. לדבריה, הוא קנה מחשב שסופק על ידי בעל העסק ובהמשך נתגלעה מחלוקת ביניהם בדבר טיב המחשב והשירותים שניתנו. "במצב דברים זה הנתבעת אינה רשאית להפסיק את החיוב או להשיב את כספו".

בדיון שהתקיים בחודש ינואר העידו הצדדים בפני שופט בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד גיל דניאל. השופט שמע את בעל העסק, שסיפק את המחשב, והכחיש בעדותו שזייף את חתימתו והתעקש ששפירא הוא שחתם על השובר ולא אחר. לאור עדות זו החליט השופט לדחות את התביעה. "מהעדויות והמסמכים שהוצגו בפני עולה באופן חד משמעי שבין התובע לבעל העסק אמנם נערכה עסקה הכוללת אספקת מחשב ומתן שירותים נוספים בקשר למחשב. בין התובע לבעל העסק קיימת מחלוקת ביחס לקיומו של ההסכם אולם אין מחלוקת שהמחשב סופק לתובע". השופט הסכים שהחתימה על השובר אינה דומה לחתימה על גב כרטיס האשראי, "אולם אין בכך כדי להעיד בהכרח, שלא התובע הוא זה שחתם על גבי השובר בחתימה השונה מדוגמת החתימה". השופט לא שוכנע ששפירא לא חתם על השובר ותהה מדוע לא הגיש תלונה למשטרה אם סבר שבעל העסק חתם על השובר במקומו. "התובע העלה טענה חמורה נגד בעל העסק, בדבר זיוף מסמך וחרף זאת לא טרח להגיש תלונה למשטרה".

השופט התייחס לסעיף 8 לחוק כרטיסי חיוב (המסמך בעסקה: "חתימה של לקוח על מסמך המעיד על עסקה בינו לבין ספק שבו צוינו פרטים אישיים של הלקוח ופרטים אחרים, כפי שנקבעו בתקנות, מהווה ראיה לכאורה לביצוע העסקה בידי הלקוח") וטען שהסעיף אינו דורש שהחתימה על המסמך תהיה זהה לדוגמת החתימה, "והשאלה היא האם מי שחתם הוא הלקוח". שפירא חויב לשלם לישראכרט 600 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום.

ת.ק: 578/05