ביד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה נבדקו עבודות הפיתוח הנעשות בהר הזיכרון, תפעול בית הספר להוראת השואה, ענייני גיוס כספים וקשרים עם אגודות הידידים, כוח אדם וכספים.
בבדיקה נמצאו ליקויים בכל הנושאים הנ"ל, כך קובע מבקר המדינה בדוח שהגיש (53א) לכנסת (7.10.02).
1. בשנת 1993, החליטה הנהלת יד ושם על תוכנית רב שנתית לפיתוח- פרויקט 2001 - ובה בין היתר, הקמה של המכלול המוזיאוני וחידושו; הקמת בניין חדש לארכיון; הקמת בית ספר מרכזי להוראת השואה, הקמת מרכז מבקרים וארגון מערך החנייה. תקציב הפרויקט הסתכם בדצמבר 2001 בכ- 95 מיליון דולר. למימון הפרויקט גייסה יד ושם כספים בארץ ובעולם, ביניהם כ-24 מיליון דולר טרם התקבלו; ליד ושם אין התחייבות חוזית המבטיחה העברת כל הסכום.
בשנת 1996 פרסמה יד ושם מכרז לבחירת אדריכל לתכנון המבואה והמכלול המוזיאוני. לליווי המכרז הקימה יד ושם וועדה מקצועית מייעצת, ולאחר מיון של שני שלבים נבחר אדריכל. וועדת המכרזים לא קבעה מראש את כל הכללים לבחירת האדריכל.
הקבלן לבניית המבואה והמכלול המוזיאוני נבחר אף על-פי שבצומתי החלטה אחדים לא היה המציע העדיף, מאחר שכמה הצעות אחרות נפסלו בשל ליקויים שנמצאו בהן, והיה אפשר למנוע חלק מהן בשלב ההכנות לפרסום המכרזים. בהכנת התוכניות לפרויקט 2001, לא ניתנה הדעת לכל ההיבטים של תחזוקת המבנים, דבר שבעתיד יצריך שינויים והתאמות שמלכתחילה היה אפשר לחסוך בהם.
2. בשנת 1993, הקימה יד ושם את בית הספר המרכזי להוראת השואה, ובשנת 1999, נבנה מבנה חדש לבית הספר. בית הספר עוסק גם בפיתוח תוכניות לימודים שמיועדות לתלמידים בני כל הגילאים; הדבר נעשה ביוזמת בית הספר או ביוזמות של תורמים בפרויקטים הקרובים ללבם.
לא תמיד לפני ההחלטה על פיתוח פרויקט חדש בדק בית הספר מה יהיה הביקוש לו, לפיכך לעיתים נצבר במחסן מלאי גדול של ערכות לימוד, ולעיתים הכמות גדולה הרבה מהביקוש. ערכות הלימוד נועדו למכירה, אולם יש שהערכות מחולקות ללא תמורה; יד ושם לא קבעה אמות מידה באלו נסיבות יחולקו ערכות לימוד חינם ולמי.
3. תרומות הן אחד ממקורות ההכנסה העיקריים למימון התקציב השוטף ולתקציב הפיתוח. רוב התרומות מתקבלות באמצעות אגודות ידידים בארץ ובעולם. אגודות הידידים הן ישויות משפטיות עצמאיות מיד ושם, אך הן פועלות בחו"ל, למענה ומזוהות אתה, ולרוב הן רשומות בארצותיהן כעמותות וכמלכ"רים למטרות צדקה.
בשנת 2001 פעלו 16 אגודות ידידים. חלק מהאגודות לא עמדו בציפיות של יד ושם למעט אגודת הידידים בארה"ב המעבירה כספים ליד ושם באופן סדיר. על יד ושם לעגן את קשריה עם האגודות בהסכמים כתובים. סמכות הבקרה של יד ושם על כל אחת מהאגודות, צריכה לבוא לידי ביטוי מפורש בהסכמים בינה לבינן.
חלק מכספי התרומות נועד למטרות מסוימות, והוא מופקד ב-49 קרנות: שבע שהן הקדשות רשומות אצל רשם ההקדשות, 9 נוספות צמיתות שאינן רשומות כהקדשות, והשאר מיועדות. בדצמבר 2001, הסתכמו כל הקרנות בכ-111 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה העלה כי כספי הקרנות מושקעים כמו כל יתרות הכספים של יד ושם, אולם יד ושם זוקפת לזכותן רק חלק מהתשואה שהשיגה על השקעת הכספים.
4. בשנות החמישים, הוקמו בישראל ארגונים של ניצולי השואה. בשנים האחרונות עם הירידה במספר החברים, חתמו אחדים מהם על הסכמים עם יד ושם כדי שתנציח את זכר הנספים והניצולים הקשורים לארגון, ובתמורה תקבל כתרומה את הנכס שבו פועל הארגון; בעבר לא קבעה לעצמה יד ושם אלו בדיקות עליה לעשות לפני החתימה על ההסכמים האמורים, ולעיתים לא דאגה להבטיח מראש את זכויותיה בנכס.
5. בבדיקת אגף הכספים נמצאו, ליקויים בנהלים, במחשוב, בבקרה על סדרי קבלת הכספים ביד ושם ובקשרים שבין האגף לאגפים האחרים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה