ליקויים קשים נמצאו בהתקשרות של מפעל להב, הפועל במסגרת חטיבת כלי טיס צבאיים (להלן החטיבה) של התעשיה האוירית לישראל בע"מ (להלן התע"א). המפעל חתם בשם התע"א בספטמבר 1998 על חוזה להשבחת מטוסים עם משרד ההגנה של מדינה א' (להלן הלקוח). כך קובע מבקר המדינה בדוח שהגיש (53א) לכנסת (7.10.02).
היקף החוזה בעת חתימתו היה עשרות מיליוני דולרים, והיקפו הוגדל במהלך השנים 1999 ו-2000, לאחר שהלקוח מימש אופציות שנכללו בחוזה.
פרויקט ההשבחה מבוצע על-ידי מפעל להב כקבלן ראשי יחד עם חברה א' וחברה ב' המהוות שותפות. זאת בהתאם למזכר הבנה לשיתוף פעולה תוך חלוקת הסיכונים ביניהם, שנחתם בין הצדדים כבר בסוף 1996.
להלן פירוט הליקויים העיקריים:
(א') תהליך קבלת ההחלטות בתע"א לבדיקת כדאיותו הכללית של הפרויקט התבסס על נתונים בלתי שלמים, שלא נתנו ביטוי למלוא הסיכונים והעלויות הצפויות בביצוע הפרויקט. בנוסף לכך לא נמצא תיעוד שמצביע על כך שהחוזה אושר בכתב על-ידי בעלי הסמכות המוגדרים לכך בנוהלי התע"א וביניהם המנכ"ל:
1) אומדן עלות העבודה שהוצג בפני מקבלי ההחלטות לא התבסס על ניתוח מפורט של תכולת העבודה. בנוסף לכך, אומדן העלות שהכין מפעל להב בגין רכש מקבלני משנה ואומדן העלות בגין התממשות סיכונים צפויים בביצוע הפרויקט, היו חלקיים.
2) נמצאו ליקויים בעבודת ההכנה שיש לבצע קודם לחתימת חוזה ההתקשרות, בין היתר, בתחום היכולת והמשאבים הדרושים. תכנון לקוי של עבודת התאמת מרכיבי המערכת האוויונית למחשב המשימה ולתוכנה הכולל בתוכו עריכת סקר לחוזה ההתקשרות עם הלקוח קודם לחתימתו, גרם לתוספת עלות.
3) התע"א התחייבה באמצעות מפעל להב לבצע במסגרת הפרויקט רכש גומלין בשיעור ניכר מההיקף הכספי של הפרויקט, ביחד עם שתי השותפות בחלקים שווים. נמצא כי מפעל להב, לא נערך כראוי לביצוע ההתחייבות לרכש גומלין.
(ב') נצברו פיגורים במועד סיום עבודות ההשבחה של שלושת המטוסים הראשונים ונדחתה מסירת מטוסים אלה משנת 2001 לשנת 2002, שמשמעותה הקטנת המכירות והתקבולים בפרויקט בשנת 2001, בסכום של מיליוני דולרים. עד נובמבר 2001 לא הטיל הלקוח קנסות פיגורים. אולם במידה שיווצר פיגור נוסף מעבר לאפריל 2002, קיים חשש שהקנסות אכן יוטלו על המפעל, דבר שיצמצם את רווחיות הפרויקט במידה ניכרת.
הפיגורים בביצוע עבודות ההשבחה נבעו בעיקר מהגורמים הבאים: קשיים של מנהלת הפרויקט במפעל להב בתיאום ובניהול העבודה מול הלקוח; פיגורים ותוספת עלויות במפעל להב עקב חריגה בתקציב שעות העבודה בשל מחסור בכוח אדם מנוסה ותחלופה רב של כוח האדם בפרויקט שגרמה לניצולו הבלתי יעיל ולצורך בעבודה חוזרת; ליקויים שונים בתחומים שונים של פעילות אבטחת האיכות באחד המנהלים הטכניים; וליקויים בתחום הפיקוח והבקרה של מפעל להב כקבלן ראשי על שתי השותפות בקבוצה המבצעת את הפרויקט.
משרד מבקר המדינה מדגיש כי ראוי היה שהנהלות מפעל להב, החטיבה והתע"א יבדקו היטב את כדאיותו של הפרויקט לפני אישור ביצועו. לשם כך היה עליהם לבחון את תכולת העבודה ולהעריכם על בסיס ניתוח מפורט של חלקיה השונים; להציג תחשיב רווחיות מהוון; לערוך ניתוח מפורט לסיכונים כבסיס לאומדן העלויות; ולערוך סקר חוזה קודם לחתימתו.
יתר על כן, על המפעל המוביל פרויקט כזה - מפעל להב - היה להיערך כיאות לקראתו, כולל בדיקת האפשרות לעמוד בהתחייבות לרכש הגומלין. דבר המצריך גם היערכות כוללת בתע"א, שכן ההתחייבויות לרכש גומלין מהוות לאחרונה תנאי הכרחי לקיומן של עסקות ייצוא רבות. כמו כן, על משרד הביטחון כמשרד האחראי על התעשיות הביטחוניות, שהן גם חברות ממשלתיות, לפעול יחד עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, למציאת פתרונות לשיפור ההיערכות של התעשיות הנ"ל בנוגע לרכש הגומלין.
עוד עולה מהדוח כי מפעל להב לא ערך סקר לבחינת התאמתה של חברה ב' לביצוע העבודה, על-פי דרישות האיכות המקובלות בסוג זה של עבודה, קודם לחתימת מזכר ההבנה לשיתוף פעולה שנחתם ביניהם בדצמבר 1996, ועד למועד סיום הביקורת. בנוסף, לא נמצא תיעוד המצביע על כך שלתע"א היה ניסיון קודם בעבודה עם חברה זו, שאפשר לקבוע רמת עבודתה ואיכותה המתאימה לפרויקט זה.
משרד מבקר המדינה מציין, כי חלק מהליקויים מהווים ליקויים חוזרים שעלו כבר בספרי איכות קודמים, והדבר מצביע על חוסר תשומת לב ראויה מצד המנהל הטכני, לנושא תיקון הליקויים הנ"ל. כמו כן, מתחייבת פעולה מקיפה ויסודית של הדרכה בתחומים אלה, למען הטמעת הצורך בהקפדה על נוהלי הבטחת איכות.
עקב תוכניות מפעל להב להגיע להסכמי שיתוף פעולה גם בעתיד, ואף עם חברה ב' נראה, כי קודם לחתימת הסכמים לשיתוף פעולה יש לתת את הדעת למניעת החשיפה לסיכונים בגין איכות עבודה בלתי ראויה של השותפים. אחת הדרכים לכך היא לפעול כלפי השותפים על-פי הנהלים המחייבים בדיקה של איכות העבודה של קבלני משנה קודם להתקשרות עימם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה