פעולת ההסברה של ישראל נועדה מאז הקמת מדינת ישראל, להציג לקובעי המדיניות ומעצבי דעת קהל בזירות הבינלאומיות והאזוריות, את עמדותיה המדיניות-ביטחוניות של ישראל, כך קובע מבקר המדינה בדוח שהגיש (53א) לכנסת (7.10.02).
בעשור שחלף, מאז מלחמת המפרץ, הואץ הפיתוח והשימוש בסביבה התקשורתית הבינלאומית והלאומית. ראש המועצה לביטחון לאומי הצביע בדצמבר 2001 על המאמץ הלאומי-הסברתי, כעל אחד מחמשת המאמצים המרכזיים שיש להפעיל במסגרת הלוחמה בטרור.
במוקד הביקורת של דוח מבקר המדינה בנושא חוץ וביטחון בחודשים אוגוסט 2001 עד ינואר 2002, עמדו גורמי ההסברה הבאים:
משרד ראש הממשלה: השרה ציפי ליבני אשר מונתה באוגוסט 2001 לתיאום גורמי ההסברה במשרד רה"מ; שני יועצי תקשורת של רה"מ; לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) והמועצה לביטחון לאומי ולשכת הפרסום הממשלתית.
משרד החוץ: האגף לתקשורת ויחסי ציבור המופקד על פעולת ההסברה.
משרד הביטחון וצה"ל: יועץ שר הביטחון; דובר משרד הביטחון וחטיבת דובר צה"ל.
המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל: יועץ השר לביטחון פנים ותקשורת; דובר המשרד לביטחון פנים ומערך הדוברות של המשטרה.
גופי מודיעין תומכי הסברה: המרכז לחקר מדינה המשמש זרוע מחקרית של משרד החוץ ואמ"ן - האמור לסייע למערך ההסברה.
ממצאי משרד המבקר בנושא ההסברה - הצגת עובדות
- דוח המבקר חושף כי בהיעדר גורם מנחה ומתאם מתמשכים ומתעצמים הליקויים בנושא ההסברה. המאמצים במרוצת השנים לא צלחו זה עשרות שנים.
- תפקידי השרה שמונתה באוגוסט 2001 (השרה ציפי לבני) לריכוז הטיפול - לא מומשו; כך גם הצעת משרד החוץ אשר יושמה רק בינואר 2002, וגם אז רק באופן חלקי בלבד; כמו-כן קיים חוסר תיאום והגדרת תפקידים בין היועץ לתקשורת הזרה במשרד רה"מ - ללשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) ומשרד החוץ.
- בהמשך לעניין זה נרשם בדוח כי שלושת אמצעי המעקב של הגופים השונים - צה"ל, משרד החוץ ומשרד רה"מ התנהלו ללא תיאום ביניהם; מערכת ההסברה של משרד הביטחון לא ביצעה תיאום עם משרד החוץ; לא התקיים עדכון רצוף בין גורמי ההסברה השונים והיעדר תהליך של תהליכי למידה במשרד החוץ וחטיבת דובר צה"ל.
- בנוסף לאי גורם אחיד ומנחה, צומצמה מידת הפעלתה של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) למימוש תפקידה - שלשמה הוקמה. כך בנוגע לטיפול בנציגי התקשורת הזרה בארץ ועיתות חירום.
- מדוח המבקר עולה כי מערך ההסברה אינו נערך מבעוד מועד לאפשרות של עימות מזוין מול הפלשתינים, בעיקר בצרכים העשויים להידרש בדחיפות בגזרות עימות. פעולות ההסברה במשרד הביטחון לא בוצעו באופן ממוסד, גם לאחר שהרמטכ"ל הנחה את צה"ל להתכונן לעימות מזוין.
מסקנות
- מהאמור לעיל הוסק כי טרם גובשה תפיסה ממלכתית מפורטת כיצד אמורים גופי הממשלה להתארגן ולפעול במשותף בתחומי חוץ וביטחון, כדי הביא ליציבות בנושא ההסברה.
- על-פי הדוח, פיזור המאמץ ההסברתי בחוסר תיאום גרם לכפילויות ובכך ניכר בזבוז במשאבים הקיימים. התברר כי לא נערכה כלל בחינה תקציבית כוללת של הוצאות המדינה להסברה הממלכתית ביחס לכלל צרכיה.
מתשובת גורמי ההסברה למשרד מבקר המדינה עולה, כי במהלך מבצע "חומת מגן" הם פעלו כדי לשפר את מערך ההסברה. הם ציינו כי חל שיפור בשיתוף הפעולה ביניהם.
למרות זאת, לדעת דוח המבקר, ימשיך הכשל בנושא כל עוד לא יוכן מעין "ספר הפעלה ממלכתי", בו יוגדר במדויק תחומי האחריות ותהליכי העבודה בנושא וכל עוד לא יקבע גורם בעל סמכות להנחות ולפקח על ביצוע המדיניות.
כמו-כן מוצע בדוח המבקר לבחון את דרכי התעמולה של הלוחמה הערבית ודרכי התמודדות מולה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה