החוקר הפרטי תבע מהלקוחה סכום מופרז

רפאל תירם תבע את רות שחר בבית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש בסכום של 2,244 שקל. לטענתו, בחודש יוני 2005, שחר שכרה את שירותיו בתיק גירושין וכעבור מספר חודשים חוקר מטעמו התייצב לדיון למתן עדות. כשתירם ביקש תשלום, שחר סירבה וטענה ש-1,000 דולר ששולמו כללו מתן עדות. תירם הכחיש את הדברים והתעקש שהודיע מפורשות שעליה לשלם בנפרד עבור מתן עדות. הוא צירף לכתב התביעה טופס הזמנת חקירה בו לא צוין ששירותי החקירה כוללים מתן עדות בבית המשפט.

בכתב ההגנה ביקשה שחר לדחות את התביעה. לטענתה, הוסכם עם תירם שמלבד חקירה, שירותיו יכללו הכנת קלטת, הגשת תצהיר לבית המשפט ומתן עדות תמורת 1,000 דולר. "התובע לא סיכם איתי שיקבל תשלום נוסף עבור עדות ופעם ראשונה ששמעתי על כך היה כששלח לי חשבונית". לדבריה, תירם ביקש כספים שלא הגיעו לו ושלא כדין. שחר הודתה שהסכימה להתפשר עם תירם ולשלם לו 1,500 שקל לאחר שהפעיל עליה לחץ וחזרה בה לאחר התייעצות עם עורך דין. "האמת שהוא הצליח להפחיד אותי בזה שיביא אותי לערכאה משפטית והיה מאוד תקיף".

השופט שמעון שטיין, פסק בחודש שעבר ששירותי החקירה שסיפק תירם, לא כללו מתן עדות בבית המשפט ועל שחר לשלם עבורם. "העובדה שהנתבעת התייעצה עם עורך דין אם עליה לשלם עבור העדות, מלמדת שהופעל שיקול דעת מצידה ולא היה מדובר בהסכמה פזיזה של רגע מתוך לחץ גרידא. גם אם חזרה בה מהסכמתה לשלם, הרי שעצם הנכונות לשלם עבור העדות מצביעה על כך שהיא מודה ששירותי החקירה תמורתם שילמה 1,000 דולר לא כללו מתן עדות בבית המשפט".

השופט הפנה להודייתו של תירם, שלא עדכן את שחר בדבר עלותו לשעה למרות ששוחח איתה ערב הדיון והייתה לו הזדמנות לציין בפניה את הסכום שבכוונתו לגבות. "אני סבור שבכך, התובע לא נתן לנתבעת אפשרות ממשית לשיקול דעת אם לקבל את השירות האמור, אם לאו, שכן אילו היה מציין את גובה הסכום שדורש יתכן והייתה מוותרת על העדות". השופט מתח ביקורת על הסכום שביקש תירם: "התרשמתי שהסכום מופרז וגבוה יתר על המידה ביחס לשירות שנתן בפועל". השופט קבע ששכר הטרחה הראוי יהיה 750 שקל ששחר תשלם בתוך 30 יום.

השופט שכח לציין שלצדדים נתונה בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.