מוצ"ש הוא מסוג הרגעים הטעונים, סוג של חמוץ-מתוק, נעים מחד וקצת עצוב מאידך. בזמן האחרון אני מרגיש שסופי השבוע שלי ממש מתקצרים. הם חולפים ביעף, שועטים על שבילי הכיף ומתנדפים תוך שנייה, מותירים אותי נטוש עד לשבוע הבא. כיוון שימי א' הם סוג של רעה חולה, מצאתי שכיף מזוקק במוצ"ש מרכך את הנחיתה הקשה. אתה קצת מבוסם (לא רוצה לומר שיכור..בכל זאת...U KNOW), קצת לא מחובר, מטושטש, קולח, בקיצור - מוכן לעוד שבוע של כתישה (מי בלימודים, מי בעבודה ומי בשניהם, לא עלינו).
אספתי את אנוצ'קה (אפשר גם אנה) ממעוז השינקינאות לטובת בליסה עזה. צעדנו ברחוב הירקון, המטרופולין כהרגלו סאן, הבריזה הייתה נעימה, סטרה על לחיי התחזיות הקיציות המאדות והשרתה רוגע קריר עם קריצה. התמהיל הכובש של חוף מטופח, רצועת ים פרושה מלוא האופק ושדרת בתי מלון ססגונית נוטע תחושה של חופשה בנכר והבזיק בנו תאבון בריא.
על טיילת הרברט סמואל שוכנת לה צל הים, מסעדה בגוונים ים תיכוניים עם שיק אירופאי מרומז. המקום רחב ידיים ומעוצב - שנדליר מרשים קבוע במרכז התקרה וחלונות גדולים כקירות שקופים, יוצרים בחזיתה נוף פנורמי. הכיסאות, ספות העור ושולחנות העץ מוסיפים פן נוח ודקורטיבי לסעודה.
לפתיחה לקחנו קברנה סוביניון גמלא 2004 שכהרגלו היה חלק, נוח על לשון וחך ומשתלב נהדר. משתלב עם מה? אתם וודאי תוהים - שאלה די אווילית, אבל היא מתקשרת טוב עם המשפט הבא, אז עשיתי לעצמי הנחה - ובכן, עם ממטר המאזטים שהחל לשטוף את השולחן מיד כשהתיישבנו. אז מה היה לנו שם? (לוקח נשימה ארוכה), פרוסות חצילים מטוגנות ומצופות כשניצל (טעים!), חציל קלוי על האש אסלי, קוביות חציל צלויות ברוטב צ'ילי (שאנה חיסלה), מטבוחה מרוקאית פיקנטית וטובה, כבד קצוץ נימוח, גזר מרוקאי פיקנטי, סלט מיונז, סלט ביצים במיונז, מלפפונים חמוצים וגולת הכותרת מבחינתי - סלט עגבניות + פרוסות שום דקיקות + רצועות פלפל חריף ירוק שהיה ממש טעים. שילובי החמיצות והחריפות נעמו לחך ויצרו סימפוניה צפון אפריקנית מעוררת תיאבון (אל דאגה - הג'בטה שהגיחה חמה ופריכה מן התנור דאגה למלא בו את הבורות). אז חיסלנו את המאזטים תוך שנייה ולראשונות הזמנו חומוס פטריות (שהיה מן הזן הגרגרי-מחוספס הביתי והטוב) וצ'יפס פריך שאי אפשר לנגב בלעדיו.
בחירת העיקריות מבחינתנו היתה מאד פשוטה - טבעות פילה בקר לאנה, טורנדו רוסיני (טבעות פילה בקר + חזה אווז) ברוטב פירות יער וציר בקר, עבורי. זה המקום לומר, כמובן, כי במקום מגוון גדול למדי של מנות בשר וגם טעימות דגים מן הים. תוך כדי אכילה דאגנו להרים פה ושם את עינינו מהצלחת ולהביט סביב על התסיסה. המקום התמלא אנשים שמחים, וניכרה בו אווירה טובה.
לקינוח, אודה על האמת, הגענו די מפוצצים, אז הסתפקנו באחד מתוק מתוק - סופלה שוקולד חם, נימוח ועשיר.
כשיצאנו מהמסעדה, מבוסמים ומדושנים עד להתפקע, העדפתי כי הרכב יימצא ממש מולה, בלי הליכה על רחוב הירקון על שלל תיאוריו הרומנטיים מתחילת הכתבה. ובכל זאת, תוך כדי הליכה, שבה הבריזה להבליח והכינה אותי לשינה מתוקה.
צל הים - טיילת הרברט סמואל 76 תל אביב, 03-5101575, 03-5172572
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה