אכילת מזונות כמו ברוקולי וסויה נמצאה קשורים כבר לשיעור נמוך של סרטן, וכעת חוקרים מקליפורניה מדווחים כי ייתכן וגילו את המנגנון הביולוגי העומד מאחורי ההשפעה המגנה.
בעזרת תאים במעבדה, החוקרים - מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס - גילו כי diindolymethane, או בקיצור DIM, רכיב הנוצר מאכילת ירקות ממשפחת המצליבים, וגינסטאין, איזופלבון שבסויה, מפחיתים את ייצורם של שני פרוטאינים הנדרשים להתפשטות סרטן השד וסרטן השחלות.
לדברי החוקרים, רכיבים אלו כפי הנראה מאיטים או מונעים את הגרורות של סרטן השד והשחלות, מה שמעלה במידה משמעותית את היעילות של הטיפולים הקיימים כיום.
צוות החוקרים, שדיווח על הממצאים בכינוס של האיגוד האמריקני למחקר הסרטן, יבדוק את התאוריה בעכברים.
מומחים שהגיבו למחקר אמרו כי הממצאים שהראו את המנגנון הייחודי המונע את החדירה והגרורות של תאי הסרטן הם מכריעים.
תאי סרטן מתבטאים ברמות גבוהות מאוד של רצפטורים הנקראים CXCR4, בעוד האיברים אליהם הסרטן מתפשט מפרישים רמות גבוהות של CXCL12, ליגנד (חומר שנקשר לרצפטור ומפעיל נוירוטנסמיטר) הנקשר לרצפטור ספציפי זה.
קשר זה מעורר את התכונות הפולשניות של תאי הסרטן ופועל כמו יחידת התבייתות - מושך את תאי הסרטן לאיברים כמו הכבד והמוח.
המחקר הראה כי כאשר תאי סרטן טופלו ב-DIM או בגינסטאין, התנועה לכיוון CXCL12 ירדה ב-80% לפחות בהשוואה לתאים שלא טופלו בו. אותה משיכה כימוטקטית משחקת תפקיד בהתפתחות יותר מ-23 סוגי סרטן.
כמות ה-DIM והגניסטאין ששישמה את החוקרים תהיה שוות ערך כפי הנראה לשימוש במינון גבוה של תוספות, ולא ניתן יהיה להגיע אליה על-ידי צריכת המזון בלבד, כתבו החוקרים.
הן DIM והן גניסטאין כבר פותחו לשימוש כטיפול מניעתי וטיפול כימותרפי לסרטן השד, למרות שעדיין נדרשים מחקרים טוקסיקולוגיים (של תורת הרעילות), הדגישו החוקרים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה