צבא החמאס הולך ומתרחב

תנועת החמאס מנהלת את המו"מ לעריכת עסקת חילופי שבויים עם ישראל מתוך עמדת כוח ועוצמה, המבטאת את השינוי שהיא חשה בראייתה, שחל במאזן הכוחות מאז הנסיגה החד-צדדית של ישראל מרצועת עזה. דוברי החמאס ממשיכים להציג תביעה אולטימטיבית מישראל לשחרר את האסירים הפלשתינים ה"כבדים", ובהם משלחי מחבלים מתאבדים. הרשימה מבחינתם "סופית", ואם ישראל לא תיענה לדרישות החוטפים (הם עצמם), מזהירים בכירי החמאס, מפני חזרה לביצוע פיגועי התאבדות ופעולות חטיפה נוספות כדי להביא להגמשת העמדה הישראלית.

הסיבה העיקרית לשינוי האסטרטגיה של החמאס ולהעזתה לדרוש מחיר כה כבד עבור שחרור החייל גלעד שליט, נובע בראש ובראשונה מההערכה, כי לישראל אין אופציה צבאית אמיתית נגד הרשות הפלשתינית. הדיווחים על הכנות למבצע נרחב ברצועת עזה מתפרשים על-ידי החמאס כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית שמפעילה ישראל ולא כאיום מוחשי. תנועת החמאס הפכה להיות מפלגת השלטון והיא מגייסת את האמצעים הכלכליים והתשתיתיים של הרשות הפלשתינית להפיכת זרוע הטרור של התנועה - גדודי עיז א-דין אל-קסאם - לצבא מן המניין, אשר אמור להפוך ברבות הימים לצבא הלאומי הפלשתיני, משתושלם מלאכת ההשתלטות על הרשות הפלשתינית ומוסדות אש"ף.

צבא הג'יהאד של החמאס הולך וקורם עור וגידים. ראיונות של בכירי הזרוע הצבאית לתקשורת הפלשתינית, שחלקם לא פורסם באמצעי התקשורת הישראלים, חושפים יסודות של צבא סדיר, העשוי להוות איום על ישראל ולשמש חוד החנית בביסוס שלטונה של החמאס. מדבריהם של בכירי המפקדים הצבאיים בחמאס, מסתבר כי גדודי אל-קסאם הפכו לכוח הצבאי הגדול ביותר ברצועת עזה, הכולל 15,000 לוחמים ומגמת הגיוס של לוחמים חדשים נמשכת. עשרות מחנות אימונים הוקמו מאז נסיגת ישראל, בהם מתאמנים המגויסים החדשים בהדרכת מומחים (ככל הנראה גם זרים), אשר חלקם קיבלו הכשרה בלבנון ע"י פעילי חיזבאללה ויתכן אף באירן. האימונים הבסיסיים כוללים כושר גופני, ירי, שיגור רקטות, זחילה תחת חוטי תיל, טיפוס על בניינים והשתלטות על בתים.

עוקבים אחר כל תנועה ישראלית

החיילים בצבא החמאס מוצבים לאורך הגבול המזרחי והצפוני עם ישראל ומשימתם הינה לעקוב לאורך כל שעות היממה אחר הפעילות הצבאית הישראלית ולהגן על שטחה של הרשות הפלשתינית. בכך, ממלא צבא החמאס משימה לאומית הנמצאת בתחום הסמכות של הנשיאות הפלשתינית.

המבנה הארגוני החדש של גדודי אל-קסאם מחקה צבא סדיר. יחידת ה"מוראביטון" היא הגדולה ביותר מבין היחידות הצבאיות של החמאס והיא מחולקת לחמש חטיבות ברצועת עזה (חטיבה צפונית, חטיבה מרכזית, חטיבת עזה, חטיבת ח'אן יונס). כל חטיבה מחולקת, לגדודים, פלוגות ומחלקות. כל מחלקה כוללת 11 לוחמים והיא נחלקת לשתי חוליות ובכל אחת 5 לוחמים ומפקד. בכל מחלקה לוחמים ייעודיים: שניים נושאים מטולי נ"ט (נגד טנקים), שניים צלפים, שניים מתפקדים כלוחמי הנדסה קרבית (קרי - אחראים על הטמנת מטעני חבלה והפעלתם), ארבעה לוחמי חי"ר ומפקד.

לצבא החמאס מערך לוגיסטי מתפתח, יחידה לייצור צבאי הכוללת מספר מחלקות (מחלקת הטילים, מחלקת הפצצות והמטענים, מחלקת השריון, מחלקת חומרי הנפץ), ואגף פיתוח וניסוי. בנוסף קיימת יחידת תצפיות המופקדת על איסוף מודיעין חזותי, יחידת מתאבדים ויחידה מבצעית מיוחדת. אגף התקשורת וההסברה של צבא החמאס כפוף למנגנון הצבאי וכולל מחלקת הודעות, סטטיסטיקה, גראפיקה וסרטים, מחלקת תרגום ושפות, הוצאה לאור, פרסום והפקה.

ארסנל עשיר

בארסנל אמצעי הלחימה של החמאס 2,000 פצצות RPG, "ייבוא" מחו"ל, עשרות אלפי פצצות "יאסין" (דגם מקומי של RPG) מייצור מקומי, אלפי רקטות "קסאם" המספיקות "לפתוח בחזית עם האויב" (כהגדרת בכירים בחמאס) עשרות אלפי רובי סער מסוגים שונים.

תהליך ההתבססות של צבא החמאס, המתבצע ללא הפרעה בזכות העורק האסטרטגי של "ציר פילדלפי" המשמש להעברת אמל"ח, שוחק בשיטתיות את גורם ההרתעה הישראלית, שנפגעה קשה לאחר הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה ומלחמת לבנון השנייה. צבא זה יוצק תוכן לחתירתה של תנועת החמאס להקים "מדינה בתוך מדינה" והוא מהווה משענת לשם השלמת ה"הפיכה הלבנה" וסלילת הדרך לבחירתו של ח'אלד משעל כנשיא פלשתין בבחירות הבאות לנשיאות. בנסיבות הקיימות צבא החמאס ישמש בלם בפני כל אפשרות לקידום יוזמה מדינית בין ישראל לנשיאות הפלשתינית בראשות אבו מאזן או עם הליגה הערבית תוך ניסיון (בלתי אפשרי מלכתחילה) לעקוף את הפלשתינים.