בשנת 2006 נרשמה הסלמה חדה בגילויי האנטישמיות הפיזיים, המילוליים והחזותיים, וזוהי נקודת שיא מאז התחלת הגל הנוכחי באוקטובר 2000. כך עולה מפרסום דוח מצב האנטישמיות בעולם, מטעם המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט באוניברסיטת תל אביב (בשיתוף עם הקונגרס היהודי העולמי).
בסך-הכל נרשמו ברחבי העולם כ-590 מקרי אלימות וונדליזם נגד יהודים, רכושם ומוסדותיהם. הממצא המדאיג ביותר הוא הכפלת מספר הפגיעות הפיזיות ביהודים, ובכלל זה ילדים ובני נוער, בהשוואה לשנת 2005. אלה הן תקיפות המבוצעות באקראי, וקשה מאוד לזהות את התוקפים ולהביאם לדין. בכל זאת מנתונים בשטח עולה שרבים מן התוקפים הם מהגרים מוסלמים, ונמנים עמם גם צעירים מן הימין הקיצוני ותומכיו. גם בתי ספר ומרכזים קהילתיים הותקפו כפליים מאשר בשנה החולפת, ומספר בתי הכנסת שחוללו עלה בשליש.
העלייה הגדולה ביותר
הארצות שבהן נרשמה העלייה הגדולה ביותר הן בריטניה, אוסטרליה, צרפת וקנדה: בבריטניה היתה זו שנת שיא בעשרים השנים האחרונות, עם עלייה של 60% בכלל, ושל 37% באירועים האלימים, שהיו כולם (למעלה מ-100 מקרים) התקפות על אנשים. באוסטרליה היו 47% אירועים בכלל מעל הממוצע השנתי, ובהם 50 תקיפות אלימות.
בצרפת היתה עלייה של 24% בכלל, ו-45% באירועים האלימים. בקנדה, שם גדל מספר המקרים בהתמדה בשנים האחרונות, בייחוד באזורים דוברי הצרפתית, כמעט הוכפל מספר המקרים האלימים. גם בבלגיה הוכפל מספר זה, נורווגיה הפכה למוקד של דאגה עקב אלימות בפועל ותוכניות לפיגועים, ובגרמניה נותר המספר יציב אך גבוה, ונרשם בה המספר הרב ביותר של חילול בתי עלמין ואנדרטאות לזכר השואה. גם בדרום אפריקה נרשם מספר האירועים הגבוה ביותר בעשרים שנה, פי שניים מאשר ב-2004, ומקרי האלימות – פי חמישה.
המספר הגבוה ביותר-מערב אירופה
במערב אירופה נרשמו 324 אירועים אלימים בסך-הכל, וזהו המספר הגבוה ביותר מבין אלה שנרשמו באזורים האחרים.
במדינות חבר העמים בכלל נרשמה עלייה מתונה, פרט לרוסיה שבה עלו האירועים בלמעלה משליש. במדינות מזרח אירופה שהצטרפו לאיחוד האירופי, במיוחד בהונגריה, פולין ורומניה, ניכרת ראשיתה של מגמת עלייה.
בארצות הברית מגמת הירידה נמשכת - ב-12% - אך היו בה מספר תקיפות חמורות, כמו מעשה רצח מכוון. ניסיונות נוספים לרצח היו גם בספרד, נורווגיה, רוסיה וקורסיקה, והם סוכלו או שהקורבן שרד את התקיפה. ביצוע אירועים מתוכננים נעשה קשה יותר עקב מעקב משטרתי, תקנות גבול וחשש מפני טרור. במהלך מלחמת לבנון השנייה ומייד לאחריה התרחש תוך זמן קצר המקבץ הגדול ביותר של אירועים אנטישמיים שנמנה ב-2006, ואין ספק שאירועי המלחמה והאווירה העוינת שנוצרה סביבם בעולם הביאו מוסלמים קיצוניים ואנשי ימין קיצוני להקצין פעילות אלימה נגד יהודים בעולם.
עם זאת יש לציין שמחצית התקיפות האלימות נגד יהודים, בעיקר בארצות שבהן ניכרה עלייה גדולה במקרים האלימים, כמו אנגליה או צרפת, לא התרחשו דווקא במהלך מלחמת לבנון או לאחריה, אלא במחצית השנה שלפניה.
מקרי האלימות הם חלק מן התמונה, שנכללים בה גם ביטויים מילוליים, וחזותיים המופיעים בתקשורת, בהפגנות, באיומים למיניהם ובגרפיטי. אלה אינם ניתנים לכימות, אך ברור הוא שגם בהם חלה הסלמה ב-2006, וקודם כל בשל שני אירועים מרכזיים: מלחמת לבנון השנייה, שנזכרה לעיל, ומאמציהם של מנהיגי אירן, ונשיאה אחמדיניג'ד בראש ובראשונה, להכחיש את השואה, וכך לערער על מה שנתפס בעיניו כגורם העיקרי להקמתה של מדינת ישראל. טענותיו משפיעות ישירות על הנשיא צ'אבס בוונצואלה; הן משקפות השקפה המתפשטת באירופה לפיה הפלשתינים הם קורבנות השואה מזה; והן תואמות מגמה המתחזקת בחוגים אינטלקטואליים פוסט-קולוניאליים, אנטי-אמריקניים ומתנגדי גלובליזציה, הרואים מטעמים שלהם את הקמת המדינה כטעות היסטורית.
מלחמת לבנון הולידה שלל של ביטויים וקריקטורות שהחריפו ביטויים אנטישמיים קודמים. הישראלי-היהודי מתואר ונראה בהם כיצור צמא דם, רוצח ילדים, הנוהג כפי שנהגו הנאצים - השוואה שנעשתה ב-2006 נפוצה עוד יותר בשיח האנטי-ישראלי.
לסיום נציין שמאמציהם של ארגונים בינלאומיים ושל ממשלים במדינות שונות להגדיר אנטישמיות, להגביל אותה על-ידי חקיקה ולאכוף חקיקה זו, נמשכו גם ב-2006, אלא שעדיין לא נשאו פרי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה