אולמרט: נעקור אפליה וגזענות

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו הערב (א', 15.4.07) בשעה 20:00, בעצרת הממלכתית ברחבת "גטו ורשה" במוזיאון יד ושם.

יו"ר מועצת יד ושם, יוסף טומי לפיד, ניצול הגטו בבודפשט, נשא את דבר הניצולים בעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם ואמר כי כל אדם הינו פליט השואה גם אם טרם נולד. הוא מנה מקרי רצח עם בעולם וקרא שלא לעמוד מנגד. "גם אחרי השואה היינו עדים לרצח עם במקומות שונים בעולם, עלינו להקים קול צעקה נגד רצח העם המתרחש כעת בדארפור שבסודן, העולם לא עושה דבר ושולח שקי קמח לא כדי להאכיל את הרעבים אלא כדי להשקיט את מצפונו", אמר לפיד.

לפיד הוסיף כי לנשיאה של אירן לא מספיקים שישה מיליון יהודים שנספו בשואה, "הוא חושב ומאמין שבישראל ישנם שישה מיליון יהודים מיותרים, לדעתו, תאי הגזים של אושוויץ הם רק המקדמה. ששת המיליון שניספו אומרים לנו: חשבנו שזה לא יכול לקרות, סמכנו על טוב ליבם של האחרים, כשהתעוררנו מהאשליות כבר היה מאוחר מדי, אל תלכו בעקבותינו".

לפיד פנה לעולם ואמר "אם אתם רוצים להבין אותנו ורוצים לדעת מה המניעים שלנו תחשבו על השואה כי אנחנו חושבים עליה כל יום, אם אנו אומרים 'לא עוד' כוונתנו היא שלעולם לא ניקח עוד סיכונים ולא ניתן שלזכרנו יוקם עוד יד ושם".

ממלא-מקום נשיא המדינה, דליה איציק, אמרה במהלך הטקס כי "הממשלה חייבת להבטיח חיים מכובדים לניצולי השואה. אסור להשלים עם המציאות שאפילו אחד מהניצולים אינו מתקיים בכבוד. "כולנו צריכים לזכור שבני אדם חוללו את השואה, השואה אינה רק כתם בהיסטוריה של אירופה או של גרמניה, השואה היא אות קין על האנושות", אמרה איציק והוסיפה: "אתם היושבים כאן לא פסקתם מנתינת עדות גם כשהדברים נכתבו בדם לבכם".

ראש הממשלה אמר כי יש חלקים באוכלוסיית העולם שטרם למדו את לקחי השואה. "אל נשלה את עצמנו, כל אותם ברי לבב אשר הפנימו את תודעת השואה, את זיכרונה ולקחיה אינם אלא אפס קצהו הטוב, הנאור והערכי של המין האנושי. הם בדרך כלל גם תומכיה ושוחרי טובתה, שלומה וביטחונה של מדינת ישראל. אולם, מלבדם יש רבים מהם המסתופפים במוסדות אקדמיים מכובדים ששנאת ישראל מסמאת את עיניהם ואוטמת את ליבם. לדברי אהוד אולמרט, "הם שוללים את עצם זכותו של העם היהודי לקיום לאומי ריבוני. הם ראשונים למצוא צידוק לכל מעשה זוועה נגד אזרחי ישראל ולגנות בתוקף רב כל פעולת מגן של מדינת ישראל. אין לשכוח שרוב רובה של אוכלוסיית העולם נותרה נבערת מידע כלשהו על השואה, קהה ומנוכרת לגורל העם היהודי, חשופה לתעמולת כזב ומשטמה של מכחישי השואה, משכיחיה וממעיטיה".

הוא התייחס גם לניצולים, ואמר: "בחלוף שנה בין יום זיכרון אחד למשנהו קטן מספרם של העדים החיים. כל עֵד ששתק עד אחרון ימיו נטל עימו אליי קבר את עדותו, הותיר חלל במרקם הזיכרון ואין לכך תקנה. על כן צו השעה הוא לאתר ולדובב כל אישה ואיש שהיו שם בתופת האימה ושרדו... אנחנו, בני העם היהודי מחויבים בהנחלת הזיכרון מדור לדור ובשתי מסקנות נחרצות. הראשונה, כי לעולם לא ישוב היהודי להיות אין אונים ובן בלי בית ולא תישמט מידו חרב מגן. והשנייה, כי כאן במדינת ישראל ניבנה תרבות חיים שהיא ניגודה הגמור והמוחלט של תורת הרשע שביקשה להכחידנו. נעקור מקרבנו כל גילוי של אפליה, כל רבב של גזענות, כל שמץ של קנאות חשוכה ושנאת הזר. נזכור ונזכיר לעצמנו, לבאים אחרינו ולאנושות כולה. זו חובתנו ההיסטורית וזה צו המצפון והנדר למדינת ישראל עד דור אחרון".