"אבי תיאוריית ההתקשרות" מגיע לביקור בארץ

סר ריצ'ארד בולבי מגיע לארץ ב-10 באפריל. במסגרת ביקורו יתן הרצאה אחת ויחידה ב-12 באפריל במרכז מפנה בראש פינה.

בולבי מתמקד משנת 1999 בהמשך פיתוח המחקר והממצאים של אביו בהקשר לתהליך ההתקשרות (attachment), בתפקיד האב בגרעין המשפחתי ובמשמעות הרחבה של היחסים המוקדמים בין האב לילדיו. הוא מביא חידוש לתיאוריה של אביו (גו'ן בולבי) אשר התמקדה בעיקר בדמות האם כאובייקט להתקשרות.

גו'ן בולבי הוא אבי תיאוריית ההתקשרות (attachment) אשר הפכה לפרק משמעותי בתיאוריות העוסקות בפסיכולוגיה של התפתחות הילד.

המתודה במרכז מפנה מבוססת על תיאורית ה-attachment של בולבי, הטיפול מתייחס לכל המשפחה ומטפל בכלל המשפחה הגרעינית ולא רק בילד המאובחן, שיטה בלעדית וייחודית למפנה, כאשר האבחון יכול להיעשות כבר מגיל 5 חודשים.

תאוריית ההתקשרות (Attachment theory) מבוססת על ההנחה שבנפש הפעוט טבוע הצורך ליצור קשר עם הדמות המטפלת בו לצורך הגנה. בניגוד למה שטוענת ההשקפה הביהביוריסטית, בולבי אינו רואה את הרצון לקשר כנובע מהזיקה שעושה התינוק בין דמות המטפל לבין סיפוק צרכיו הפיזיים, אלא כתכונה פנימית אינהרנטית. הצורך בקרבה להורה כדי לקבל הגנה הוא ראשוני על-פי התיאוריה, ואינו צורך משני שתפקידו לספק צרכים פיזיים.

בולבי מושפע מתאוריית האבולוציה הדארווינסטית, ומניח שלדחף ליצור קשר ולחפש קרבה יש ערך הישרדותי רב, ועל כן הפך לחלק אינטגראלי של האישיות האנושית כבר בראשית היווצרותה. ההתנהגויות האופייניות לתינוק, בכי, חיוך וצחוק, אינן אלא ביטוי לדחף זה.

הוכח כי הצורך בהגנה ובקרבה נפרד מן הצורך הפיזי במזון, ובכך נתן אישור אמפירי לדבריו של בולבי. תיקוף אמפירי נוסף הגיע ממחקריו של בולבי בנוגע לתנאי הגידול העגומים של ילדים רכים בבתי יתומים שאינם מנוהלים כראוי, אלה שימשו להצגת הנכות הרגשית הקשה שמוליד היעדר קשר בין-אישי אוהב בין התינוק למטפל בו. נכות זו עלולה למצוא לה אפילו ביטויים פיזיים.

בולבי הוסיף, וטען כי אף שהצורך בקרבה הוא כאמור מולד, דפוסי חיפושי הקרבה מעוצבים על-פי הניסיון, ולפיכך קשר הינקות עם הדמויות המטפלות ישפיע על האדם לאורך כל חייו. ההתנסות בראשית החיים תלמד את האדם על מידת ההערכה שהזולת רוחש לו ואיכות הקשר שיש לצפות ממנו. בעצם, הקשר הראשוני גורם לתינוק לפתח ציפיות בנוגע לעצמו וציפיות בנוגע לאחר.