בית המשפט העליון דחה ערעורם של שניים מחברי קרטל המרצפות

בית המשפט העליון, בהרכב השופטים טובה שטרסברג-כהן, דליה דורנר ויצחק אנגלרד, דחו (יום ג', 1.10.02) את הערעורים שהוגשו בפרשת "קרטל המרצפות", למעט ערעור של נאשם אחד בו הקל בית המשפט העליון בשל נסיבות אישיות מיוחדות.

בין הנדחים היה ערעורו של יצחק אלוני, בעליה ומנהלה של תשלובת אלוני, אשר קיבל עונש מאסר של 9 חודשים בפועל. זה הוא עונש המאסר הגבוה ביותר שהוטל בפרשה זו ועל עבירת הגבלים עסקיים בישראל אי-פעם.

קרטל המרצפות פעל בין השנים 1983-1997 בתחום ייצור ושיווק מרצפות, וכלל הסדרים של תיאום מחירים לקביעת מחיר אחיד, מכסות וחלוקת שוק.

בית המשפט דחה את ערעורו של אלוני, וקבע כי עונש מאסר בגין עבירות כלכליות הולם את העבירות שביצע המערער. טענת היעדר המודעות לפליליות מעשיו נדחתה על רקע העובדה כי במהלך שנות הקרטל נחקר מר אלוני פעמיים במשרדי הרשות בחשד להסדר כובל וממילא היה מודע לכך שפעילותו נוגדת את חוק ההגבלים העסקיים. מאידך, דחה בית המשפט העליון גם את ערעור הרשות על קולת העונש בסוברו כי העונש חמור דיו.

חברת שדות ים, אשר הורשעה בגין היותה צד לקרטל והוטל עליה קנס בסך 400,000 ש"ח, עירערה על חומרת העונש. ערעורה נדחה על-ידי ההרכב.

דורון שמי, מנהל חברת נמליט, הורשע בגין היותו צד להסדר כובל והוטלו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, (שלא יומרו בעבודות שירות). בית המשפט קיבל את ערעורו של שמי באופן חלקי, ואיפשר לו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות. בית המשפט קבע כי העונש אינו חמור לכשעצמו, אך החליט לקבל באופן חלקי את ערעורו של מר שמי על חומרת העונש על רקע נסיבות אישיות מיוחדות.

בית המשפט טרם קיבל החלטה בעניינו של אהוד סבירסקי, מי שהיה היועץ הכלכלי של הקרטל ואחראי על אכיפת הסדרי הקרטל. התביעה ערערה על הרשעתו בסיוע בלבד וביקשה להרשיעו בביצוע עיקרי של עברת ההסדר הכובל.

עו"ד מיכל הלפרין, היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד שרון קיסר ועו"ד איריס אכמון ייצגו את התביעה בהליך.