מחצית מהמשפחות האתיופיות - עניות

מצבם החברתי-כלכלי של יוצאי אתיופיה בישראל קשה, ומתבטא בין השאר בשיעורי-תעסוקה ושכר נמוכים, ובתחולת עוני גבוהה מאוד. כך עולה מדוח בנק ישראל לשנת 2006, שיפורסם במלואו בשבוע הבא (11.4.07).

מן הדוח עולה כי השגיהם הלימודיים של תלמידים אתיופים נופלים בהרבה מאלו של התלמידים הוותיקים. עם זאת, במהלך השנים היתה התקדמות ניכרת בהשתלבות עולי אתיופיה בדיור, בתעסוקה ובחינוך.

בשנת הלימודים תשס"ד (2004-2003) למדו במערכת החינוך כ-15 אלף תלמידים עולים מאתיופיה, רובם בחינוך הממלכתי-דתי. ייצוג גבוה שלהם ניתן למצוא בנתיב הטכנולוגי, בפנימיות ואף בחינוך המיוחד - עדות אפשרית לתופעה של הסללה (הפניה למסלול לימודים מוגדר מראש במוסד חינוכי, ע.י.).

ההשגים הלימודיים של תלמידים עולים מאתיופיה נמוכים יחסית, תופעה המתגלה כבר בכיתות הנמוכות ונותרת בכיתות הגבוהות. שיעורי הנשירה הגלויה והסמויה שלהם גבוהים. שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתלמידי י"ב הגיע לכ-44 אחוזים בלבד, לעומת כ-57 אחוזים אצל הוותיקים, ורק כ-34 אחוזים מהם עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת כ-83 אחוזים מילידי ישראל. על כן הייצוג של סטודנטים יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה נמוך ביותר.

במרוצת השנים חל שיפור ניכר במדדי ההצלחה של התלמידים מאתיופיה במערכת החינוך. נוסף על כך ניתן להצביע על מעורבות גבוהה יחסית של בני נוער אתיופים במצבי סיכון.

שיעור תעסוקה נמוך ושכר ירוד

כפועל יוצא מיחס תלות גבוה, שיעור תעסוקה נמוך ושכר ירוד, רמת החיים של משפחות יוצאי אתיופיה נמוכה ביותר, והם נמצאים מתחת לקו העוני: הכנסתן לנפש תקנית עמדה בשנת 2005 על כ-2,000 ש"ח לחודש לעומת כ-4,000 ש"ח לחודש בכלל משקי הבית היהודים. כ-52 אחוזים ממשקי הבית האתיופיים היו עניים, לעומת כ-16 אחוזים בלבד מכלל היהודים.

כמה מאפיינים של יוצאי אתיופיה מקשים על יכולתם להיקלט בחברה הישראלית: משפחותיהם מאופיינות בריבוי ילדים, גבוה שיעור המשפחות שבהן הורה יחיד וילדים המתגוררים עם הורים קשישים - ומכאן שיחס התלות גבוה. חלק נכבד מעולי אתיופיה התיישב במספר מצומצם של שכונות מצוקה, בעיקר בערים במרכז הארץ ובמחוז הדרום, על אף המדיניות הממשלתית המוצהרת לפיזורם; ריכוזם מכביד על הרשויות המקומיות בהענקת הסיוע הנדרש, ואף עלול להאט את קצב השתלבותם בחברה הישראלית. רמת ההשכלה של עולי אתיופיה נמוכה יחסית: כ-40 אחוזים מהעולים בגילי העבודה העיקריים בשנת 2005 סיימו לכל היותר בית ספר יסודי. כמו כן רבים מהם חסרים מיומנות מקצועית נדרשת.

שיעורי ההשתתפות של האתיופים בגילי העבודה העיקריים בשוק העבודה נמוכים מאלו של כלל היהודים, ויחד עם שיעורי אבטלה גבוהים יחסית, שיעורי התעסוקה שלהם נמוכים מאוד: כ-57 אחוזים בלבד, לעומת כ-76 אחוזים אצל כלל היהודים. בגלל רמות נמוכות של השכלה ומיומנות מקצועית, חלק נכבד מעולי אתיופיה מוצאים את פרנסתם כעובדים לא-מקצועיים, ושיעור גבוה יחסית מהם מועסקים על-ידי חברות כוח אדם, מצב המתבטא גם בשכר חודשי נמוך.

משאבים רבים לקליטה

קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מנתה בסוף שנת 2005 כ-106 אלף, מהם כ-33 אלף ילידי הארץ. חלק נכבד מעולי אתיופיה הגיעו לארץ במבצעים "משה" (1984) ו"שלמה" (1991), ומאוחר יותר הועלו לארץ גם חלק מבני הפלשמורה (אלו שהתנצרו בעבר).

משאבים רבים הושקעו בקליטת יוצאי אתיופיה בישראל. כך למשל נאמדה עלות הקליטה הממשלתית המצטברת של עולה אחד ממבצע "שלמה" עד 2003 בלמעלה מ-400 אלף ש"ח, ולכך נוספה תרומה לא מבוטלת של המגזר השלישי. במהלך השנים היתה התקדמות ניכרת בהשתלבות עולי אתיופיה בארץ בדיור, בתעסוקה ובחינוך. עם זאת עדיין קיים חוסר רציני.

בין ההמלצות - פיזור העולים

בנק ישראל אינו מסתפק בהצגת הנתונים ומציע פתרונות. בדוח נכתב כי תחולת העוני בקרב ילדים להורים יוצאי אתיופיה גבוהה מאוד, ולכך נוספים חסכים כהשכלה נמוכה של ההורים וידיעה דלה של השפה העברית, התרופפות המסורות והתפרקות המסגרות המשפחתיות. לפיכך מקצה משרד החינוך משאבים רבים לקידום תלמידים עולים מאתיופיה.

עוד נכתב כי כללית ניתן להצביע על צורך בנקיטת מדיניות לפיזור עולי אתיופיה ברחבי הארץ, בדגש על יישובים ושכונות מבוססים יותר מאלו שבהם הם מתגוררים כיום. מדיניות זו תקל על הרשויות המקומיות לתת לעולים את הסיוע הדרוש, ותגביר את ההשתלבות של התלמידים האתיופים במערכת החינוך. מכל מקום, ראוי להגדיל את הקף המשאבים העומדים לרשות בתי ספר המאכלסים שיעור גבוה של תלמידים אתיופים, ולהימנע עד כמה שניתן מתופעות של הסללה. כמו כן, רצוי להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית לעולים אלו, ואולי אף להרחיב את ההעדפה המתקנת בשילובם בתעסוקה במגזר הציבורי.

מן הדוח עולות שלוש המלצות עיקריות לשינוי מדיניות באופן שישפר את מצבה של הקהילה האתיופית: א. פיזור ברחבי הארץ, בדגש על יישובים ושכונות מבוססים יותר מאלו שבהם הם מתגוררים כיום; ב. הרחבת ההעדפה המתקנת בשילובם בתעסוקה במגזר הציבורי; ג. הגדלת הקף המשאבים העומדים לרשות בתי ספר המאכלסים שיעור גבוה של תלמידים אתיופים.

ח"כ איתן דורש כינוס פגרה מיוחד בנושא העדה האתיופית

ח"כ מיכאל איתן מבקש לקיים דיון דחוף בכינוס מיוחד שתקיים הכנסת בעת הפגרה שתדון בממצאי בנק ישראל, לפיהם האבטלה בקרב העולים מאתיופיה גבוהה פי 2 מהממוצע במשק וכי כמחצית מבני העדה האתיופית נמצאים מתחת לקו העוני. איתן ציין כי מחדלי הקליטה של העדה האתיופית בישראל, כלשונו, מבטאים פשיטת רגל מוסרית של התנועה הציונית וליקוי מאורות חברתי.

"חמורה במיוחד האבטלה בקרב האקדמאיים, בני העדה האתיופית, שבתנאים לא תנאים ועל אף מכשולים ומגבלות הצליחו להגיע לתואר אקדמאי ונשארו ללא עבודה. זוהי דוגמא שלילית לדור הצעיר שצריך להמשיך ולהתמודד עם הקשיים האישיים והקולקטיביים של בני העדה האתיופית", אמר איתן.