ויטיילו בני ישראל: חובה לעבור בתבור

כבר שנים שאנחנו מטיילים יחד. כמה משפחות שאורזות בבוקר שבת צידנית לארוחת בוקר, כריכים, חטיפים ופירות וצידנית נוספת לארוחת הצהריים, מה שהופך אותנו מיידית מחוג מיטיבי לכת לחוג מיטיבי לסת. הפעם הלכנו על שני מסלולים חביבים באזור הר תבור: שביל הפסגה ונחל תבור. כל מסלול מתאים ליום טיול ארוך וגדוש. אז צאו לדרך:

שביל הפסגה בהר תבור: מסלול מעגלי

אל ראש ההר הגענו מהכפר שיבלי במעלה כביש פתלתל שסללו ממש בשביל נהגת מהוללת שכמותי. נכון שצריך להתרכז בכביש, אבל העיניים בורחות אל הנוף שמתחיל להתגלות תוך כדי טיפוס במקטע כביש העובר בצמחייה ירוקה וטורי ברושים. בסוף המקטע נמצא חניון קטן הצמוד למנזר הכנסייה הפרנציסקאנית. את הרכב השארנו כאן. הגברים, שנשבעו שנסתפק בקפה קצר, נכנעו לכוחו של הרגל ותוך דקות פרסו מחצלות, פתחו שולחנות והזמינו אותנו להתנחל לארוחת בוקר. שבעים ומרוצים התחלנו בטיול. מבט קצר אל פנים הכנסייה (בכל זאת כבר היינו בנוטרדאם), מבט ארוך ממרפסת הגג אל תל עדשים, גבעת המורה ועפולה, ואנחנו חוזרים לחניון לתחילת המסלול המעגלי.

וגם:

אבירים, חומוס משובח ושייט בנמל עכו
שקיעה רומנטית ועופרים צעירים בגן לאומי השרון
יומיים בערבה בחברת אנטילופות
הילולת פריחה בהר מרון
בריכה סודית בגליל עליון
דיונות חול מפנקות בחוף ניצנים

כל הטיפים לנסיעה בטוחה ונעימה
ואיך תגיעו ממקום למקום? כנסו לשירות המפות שלנו

מהחניון יורדים ברגל עם הכביש עד הפיתול הראשון ובו פונים שמאלה אל שביל המסומן בשחור. ממרומי המסלול המקיף את ההר אנחנו צופים באושר בהתגלמותו: מרחבי העמק פרושים למרגלותינו. בקטע ההליכה האחרון, שביל ישראל מתמזג עם סימון שבילים ירוק ומורה את הדרך חזרה ממסלול חביב ומותאם למשפחות היישר אל האוטו והצידנית הנכספת.

נחל תבור

באמת שהתכוונו לנסוע לראות כלניות בקיבוץ בארי, אבל כשבמושב האחורי יושבות שלוש נסיכות שאינן מצטיינות בישיבה ממושכת, ויתרנו לטובת נחל תבור. אל המסלול הגענו בשיירת מכוניות דרך קיבוץ גזית. את המכוניות השארנו בחניון וירדנו ברגל אל הנחל עם סימון שבילים אדום שעובר לירוק וממשיך בכחול. שלט חביב ביקש מאתנו לא להתקרב אל החמורים, כפיצוי, עם תחילת הירידה, נגלו לעיננו פרות מדושנות. זה כשלעצמו כבר עשה לענברי בת השנתיים את הטיול. כיוון שהן היו רק מטרים ספורים מאיתנו, אנחנו מנסים לעשות קולות של עשב, אבל במקרה הזה אולי כדאי לעבור לקולות של משהו קצת פחות אכיל.

מכל מקום, תחילת האביב מביאה עמה פריחה מעלפת של תורמוסים בכחול, מטעי שקדיות בלבן, כלניות, נוריות וחרדלים במיליונים, והכל הכל טובל בירוק חי ועליז. לשתי דקות בערך אפשר אפילו לדמיין שזו ניו-זילנד, אבל פתאום עולה מולנו גל לא נגמר של מטיילים שמזכיר לנו את מידותיה של ארצנו הקטנטונת, ומזכיר לכם לבוא בימים פחות עמוסים. אנחנו יורדים אל הנחל המתגלה כקניון בזלתי (לא נועה, זה לא קניון חדש, ואין כאן "פוקס"). השביל מתפתל משני צידי הנחל מה שאומר שיש לחצות את הנחל יותר מפעם אחת, כלומר כדאי לעבוד על מיומנויות שיווי המשקל או לחילופין לבוא בקרוקס, כי זה קר ורטוב, תאמינו לי.

בבריכות השכשוך האמהות הפולניות נכנעות נוכח עדת הצאצאים שעושה דרכה למים. בת השנתיים, בחיתול בלבד, גילתה ברכת בצבוץ שגורמת לה אושר עילאי. העיקרון פשוט, היא מתכסה בבוץ, מחליקה למצב בלתי אפשרי ומזעיקה את יחידת החילוץ, להלן שפחתכם. הסיפור יכול היה להימשך לנצח אילולא הגיע זמן נעילה. לא, לא יום הכיפורים, אלא נעליים. זזים. ביציאה מהנחל חברנו לשביל ג'יפים שסחב אותנו בחזרה לחניון. אם אתם מצויידים ברכבים גבוהים תוכלו תמיד להשאיר רכב אחד למטה ולעשות הקפצות. אז נכון שלא ראינו את הכלניות בבארי, אבל תחשבו על זה - שם יש רק כלניות ופה יש המון סוגים. ואני אומרת: לנסוע עכשיו ומהר לפני שהכל יצהיב וייגמר.

מה עוד באזור?

דבורת התבור: אטרקצייה חביבה המציעה סיור מודרך אל תהליך ייצור הדבש מהאבקת הפרחים, רדיית הדבש, ייצור המשי ואריגת הבד. במקום גם סדנת יצירה. הפעילות מתקיימת בסופי שבוע בלבד במושב שדמות דבורה.

ג'ונדירלנד: אתר בילוי המצטיין פעילויות מגוונות: תצוגת טרקטורים משופצים שעל כולם מותר לטפס, קולנוע משתולל, טרקטור - סימולאטור, מגלשת כותנה באורך 6 מטר וקפיטריה חביבה. פתוח בכל ימות השבוע.

מוזיאון המרציפן וחוות היין: מי שטייל בנחל תבור שזף עיניו בעצי השקד המרובים הנטועים על מדרונות הנחל. לכן הוקם כאן מוזיאון מרציפן מתוק המופק מהשקד, ובו דמויות מגוון סדנאות יצירה בשוקולד ובמרציפן. בסמוך נמצא יקב תבור בו אפשר לסייר ולבצע רכישות.

ואיפה אוכלים? נסו את "מסעדת המטבח של ישראל" במושב ארבל