ארון קטן - כאב ראש גדול

מי היה מאמין שקניית ארון תהיה כרוכה בסבל ועצבים. למה נותני שירות במדינת ישראל 2007, עדיין "מצפצפים" על הלקוח? למה מילה זו, עדיין, לא מילה? לקרוא את הסיפור הבא ולהתפלל שלי זה לא יקרה. זה לא כל כך נעים להיות בעל דין.

טלי אריאלי מראשון לציון הזמינה, בחודש נובמבר אשתקד, מחברת מי-שי שיווק ארונות בע"מ, ארון בסכום של 5,000 שקל. אריאלי שילמה 1,000 שקל במזומן והיתרה בעשרה תשלומים שווים. ביום ההתקנה המתקינים הגיעו עם דלתות גדולות יותר וחזרו למחרת עם דלתות קטנות מדי ושתי דלתות פגומות. אריאלי, היתה צריכה לתאם מועד חדש ולהמתין למתקינים בפעם השלישית. כשהגיעו, קרה הלא יאומן, כשהתברר שהדלתות אינן תקינות. לאחר מכן נוצר נתק עם החברה ואריאלי, בצר לה, נאלצה לתבוע את החברה בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון וביקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה בתוספת עוגמת נפש וטרטורים. לדבריה, דלתות הארון לא תאמו את ההזמנה. החברה לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, שהתקיים בחודש שעבר, בפני השופטת ד"ר איריס סורוקר, למרות שקיבלה הזמנה למשפט.

אריאלי התרעמה שהמתקינים לא הגיעו לביתה לתקן את הארון, לאחר הפעם השלישית, ולא יצרו עמה קשר. "אין שום התקשרות מצידם ונאלצתי לרדוף אחריהם. הארון הותקן בבית ללא דלתות תקינות. אני מעוניינת לבטל את העסקה לאחר ששילמתי שלושה תשלומים בסך 400 שקל". בהמשך חזרה בה אריאלי, וביקשה מבית המשפט לחייב את החברה לתקן את הדלתות ולפצות אותה בגין עוגמת נפש וטרחה. "צריך להחליף ארבע דלתות", הדגישה.

בהחלטתה כתבה השופטת: "התובעת ביקשה סעד כספי ואולם במהלך עדותה התברר כי אינה מבקשת לבטל את העסקה מתוך השבה הדדית של התמורות, אלא מבקשת לאכוף על הנתבעת להחליף את הדלתות של הארון שקיבלה ולפצותה בגין טרחתה ועוגמת נפש". השופטת הורתה לחברה להחליף מיידית את דלתות הארון, באופן שיתאימו להזמנה, ויהיו לשביעות רצונה של אריאלי. כמו כן נתבקשה אריאלי להודיע לבית המשפט בתוך חודש אם באה על סיפוקה. השופטת לא פסקה פיצויים והוצאות, "ואולם סעד כספי יישקל בסוף ההליך". עוד נקבע שאם אריאלי לא תודיע דבר יראו את תביעתה כמסולקת והיא נתבקשה למסור עותק של ההחלטה במסירה אישית לנתבעת.