שירת הברבור של מיסטר בין

עונת הבלוק-באסטרים בפתח, וכמו תמיד, לכולנו יש את סרט ההמשך לו אנחנו מצפים בציפורניים אכולות. חובבי האקשן והפנטזיה, ממתינים לשובם של ספיידי, הארי וקפטן ג'ק. אוהדי הקומדיה, מצפים לחתימת הטרילוגיה הירוקה של שרק. אך בינתיים, הסתנן אל הקולנוע המשכון ללהיט קומי משנת 1997 והוא מאיים לנשל מכיסאו את האלוף "רוקי בלבואה", המחזיק בתואר "הקאמבק התמוה של השנה". לטוען לכתר קוראים מיסטר בין.

רואן אטקינסון ("איזו מאמי") שב לגלם את האסון המהלך, אחרי שחלף עשור שלם מאז עשה זאת לראשונה בקולנוע. הפעם, מיסטר בין מתכונן לצאת לחופשה חלומית בריביירה הצרפתית. מטרתו הסופית היא להגיע אל חוף הים של קאן, בדיוק בזמן שמתרחש שם פסטיבל הסרטים הנודע. כמיטב המסורת, "הוריקן בין" הורס בלי כוונה כל מה שנקרה בדרכו, ומחרב את החיים לכל מי שהוא פוגש. חלק מקורבנותיו, הם איש קולנוע מנופח בשם קרסון קליי (וויליאם דפו, "פלאטון"), שחקנית צרפתייה מתחילה ששמה סאבין (אמה דה קונס, "מדעי החלום") וילד חביב שקוראים לו סטפן (מקס בלדרי, "רומא"). הצרפתים מצידם, עושים את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב - נכנעים.

למען האמת, גם לנו הצופים אין הרבה ברירה, אלא להרים ידיים. אני מודה שהתפקעתי ממנו בשנות התשעים, אבל סרט המשך אחרי עשר שנים, מעיד על תזמון די משובש. כך שבמקום ציפיות הגעתי מלא בשאלות:

האם זו תהיה קומדיה של טעויות או טעות של קומדיה? האם פרק של מיסטר בין יכול להימשך כמעט שעה וחצי? והכי חשוב, האם הוא עדיין רלוונטי?

ראשית, כדאי להבהיר שמעריציה של התוכנית לא יתאכזבו מהסרט, זוהי קומדיה אילמת ברובה, שופעת קטעי סלפסטיק ורוויה בהומור נונסנס טיפוסי. מי שהופקד על חזרתו של בין למסך הגדול, הוא סטיב בנדלק. במאי הטלוויזיה בעל ניסיון רב בקומדיות בריטיות, כולל סאטירות כמו "Spitting image" ו-"Little Britain". ב-2005 יצא סרט הקולנוע הראשון שלו, "The League of Gentlemen's Apocalypse", כך שזהו סרטו השני באורך מלא.

בעניין האורך, נדמה כי "החופשה" אינו עומד במבחן הקולנוע. כסרט, הוא נמתח כמו גבינה על פיצה, יותר מביך ממצחיק והרגעים המוצלחים שלו הם בגדר הבלחות בלבד. השטיקים של בין מוכרים כבר, ולכן תשוקתו להגיע אל הים נקטעת שוב ושוב, מפני שהוא צריך לעצור ולתקן את הפנצ'רים שהוא גורם. הרפטטביות הזו נמצאת בעוכריו של הסרט, וכדי להימנע ממנה הוכנס אלמנט צילומי נוסף. מיסטר בין מתעד את מעלליו במצלמת הוידאו שלו, כך שבפועל יש שני סרטים. הסרט על בין, והסרט של בין. זהו גלגל הצלה יעיל, אך הוא מאפשר לסרט להחזיק את ראשו מעל המים וזהו זה.

ואם כבר בחופשה עסקינן, אני חייב להזכיר את הסרט "החופשה של מיסייה הולו". מדובר בקומדיה צרפתית כמעט אילמת משנת 1953, בבימויו של ז'ק טאטי, שגם מגלם את הדמות הראשית. אדון הולו מגיע לאתר נופש על שפת הים, ולמרות שהכוונות שלו טובות, הוא זורע הרס וחורבן בכל מקום. ההפקה של בין, יש לציין הכחישה כל קשר בין הסרטים.

בתמצות, ניתן לומר ש"החופשה של בין" היא לא ממש טעות של קומדיה, אלא סתם לוקה בהצתה מאוחרת. יש בה את כל מה שאפשר לצפות מפרק טלוויזיוני ממוצע של הייצור הזה, אבל זה לא מספיק כדי למלא 87 דקות של קולנוע. על שאלת האקטואליות, כנראה שרק הקהל יכול לענות. אטקינסון כבר הודיע שזו הפעם האחרונה בה ייכנס לדמות, מה שמוביל אותנו אל שאלת הבונוס - האם צריך להיות לנו אכפת?