"לא חויבנו לפרסם לפני פסח"

ועדת וינוגרד הגישה (א', 1.4.07) לבג"צ הודעה, באמצעות פרקליטות המדינה, כי אין בכוונתה לפרסם את עדויותיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, לפני פרסום דוח הביניים, בסוף חודש אפריל. הוועדה טוענת כי אין לה זמן לעסוק בפרסום הפרוטוקולים וכן, כי הפרסום גורם נזק לעדים. הוועדה מפנה אצבע בוחנת לביקורת שהוטחה כנגד המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, כדי לראות מה חומרת הנזק שנגרם לעדים.

לפי הודעת הוועדה, על-פי הנחיית בג"צ, הוועדה פרסמה את תמלילי החלקים המותרים לפרסום בעדויותיהם של המשנה לראש הממשלה שמעון פרס, של אלוף (מיל.) עמוס מלכא, ושל ארנון בן עמי, וכן נערכה לפרסום החלקים המותרים של תמלילי העדויות של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. כך, בהתאם לרוח פסיקת בג"צ, ולמרות שפסק הדין של בג"צ בעניין דיבר על פרסום החלקים המותרים בתמלילים רק לפני הדוח הסופי, התאמצה הוועדה להקדים את פרסום שלוש העדויות המרכזיות אף לפני הדוח החלקי.

הוועדה פרשה את החלטת בג"צ, כי עליה להגיש לפרסם את שלדעתה ניתן לפרסם בהקדם וכן להגיש הודעה משלימה לבית המשפט קודם לחג הפסח, ולא לפרסם את העדויות עד למועד זה.

בהתאם לכך, הקדימה (ה', 22.3.07) הוועדה לפרסם לציבור שלושה תמלילי פרוטוקולים ראשונים של השר פרס, של ראש אמ"ן לשעבר עמוס מלכא ושל ארנון בן עמי. במקביל, המשיכה הוועדה להיערך לפרסום תמלילי עדויותיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, מתוך כוונה לפרסם אף אותם בהקדם, ולפני פרסום הדוח החלקי.

הוועדה הודיעה, אפוא, כי בכוונתה לעצור את המשך הפרסומים ממספר סיבות. הוועדה טוענת כי הלקחים שהפיקה מהעבודה על הכנת תמלילים לפרסום, יחד עם התוצאות המיידיות של פרסום שלושת התמלילים שכבר פורסמו, גרמו לוועדה לחשוב מחדש, ולנהל דיון פנימי נוקב בסוגית פרסום תמלילים חלקיים של עדויות בעת הזאת. כתוצאה, הגיעה הוועדה להחלטה פה אחד לדחות את המשך דיוניה בשאלת פרסום תמלילי העדויות בפניה עד לאחר שתסיים את עבודתה על הדוח החלקי.

גלאון: עמדת הוועדה נגועה בשיקולים זרים

צילום: נתונים לביקורת. גלאון

ח"כ זהבה גלאון הגישה, באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, תגובה לבג"צ. גלאון מבקשת להורות לוועדה לפרסם לאלתר את הפרוטוקולים של שלושת הבכירים או לחילופין לקיים דיון דחוף בעתירה. גלאון טוענת, כי עמדת הוועדה נגועה בשיקולים זרים שמעולם לא היוו שיקול באיזון שערך בית המשפט בין זכות הציבור לדעת לבין בטחון המדינה. "שמירה על פרטיותם של אישי ציבור אינה אינטרס המצדיק פגיעה בזכות הציבור לדעת. מתוקף תפקידם, הם נתונים לביקורת ולבחינת אופן התנהלותם", הוסיפה.

הוועדה הביאה, כתמיכה לטענתה, את הנימוקים הבאים:

צילום: העדות הזיקה? פרס

לקח מפרסום פרוטוקולי עדויות של פרס ומלכא
"החשש שהושמע, בדבר נזק למי שעדותם תתפרסם באופן חלקי התממש- והפך ממשי. פרסום חלק העדות המותר בפרסום בהתאם להוראות הדין, הביא לידי כך שהפרסום היה חלקי ובלתי שלם ויצר רושם מעוות ומסולף של מכלול העדות והעמדה שהוצגה על-ידי העד. כך, לגבי המשנה לראש הממשלה שמעון פרס, נוכח העובדה כי על-פי הוראות הדין לא ניתן היה לפרסם דברים שאמר בישיבות חסויות, נוצר הרושם המוטעה כי השר פרס העדיף לא להשמיע את ספקותיו לגבי היציאה למערכה וטעמיה בזמן אמת, וכי הוא מבטא עתה את התנגדותו כחוכמה שלאחר מעשה. פרשנות זו לחומר המקוטע שפרסמה הוועדה גרמה לפגיעה קשה - ובלתי מוצדקת - בשר פרס".

הפרסום פוגע בדיון הציבורי
"לקחי הפרסום של התמלילים הראשונים, מאשרים באורח מובהק את החשש שהפרסום החלקי בעת הזאת לא רק שאינו משרת את הדיון הציבורי, אלא שהוא אף פוגע בו. חשיפה חלקית של התמלילים אינה מגבירה את המידע שבידי הציבור ומאפשרת ביקורת ציבורית הנובעת מן המידע שבידיו, אלא מעוותת את המידע, בהיותו חלקי בלבד וניתן לפרשנויות שונות שרב המרחק בינן לבין המציאות הנגלית מן התמונה בשלמותה. פרסום התמלילים החלקיים, כפי שהיה בעניינו של השר פרס, מחזק את הנטייה לקיים שפיטה על סמך תמונה חלקית ובאמצעות אמצעי התקשורת, ללא אפשרות להסתמך על ממצאים ומסקנות שבהם משתקפת תמונה שלמה, מדויקת ואמיתית, כפי שתשתקף בדוח הוועדה. הצגה חלקית של העובדות, באורח הניתן לפרשנויות שונות ובלתי מדויקות, פוגעת בסופו של יום גם בזכות הציבור לדעת".

פגיעה בפרטיות העדים
"לקחי הפרסום של התמלילים הראשונים מלמדים כי מאחר שפרסום התמלילים עלול לפגוע שלא כדין גם בפרטיותם או בשמם הטוב של אנשים, ללא שניתנת להם הזדמנות להציג עמדתם, על הוועדה לבחון דרכים שבהן יובאו בחשבון גם האינטרסים שלהם".

התבטאויות לאור הפרסומים גורמות נזק להמשך עבודת הוועדה
"התבטאויות בציבור בעקבות פרסום התמלילים הראשונים מחזקות את החשש לנזק ניכר לעבודת הוועדה ויכולתה לרדת לחקר האמת. נראה כי העותרת שוגה בכך שהיא מחילה על עבודתה של הוועדה עד כה עקרונות של פומביות הדיון בהליך משפטי, שמתקיים לאחר שהסתיים תהליך החקירה והוגש כתב אישום, בעוד הוועדה נמצאת בשלב מקדמי של חקירה ובדיקה ש"חרב" גילוי העדויות בה, במהלך העבודה, עלול לסכל את המשך עבודתה. יש להדגיש כי, עובדתית, הוועדה אומנם סיימה את חקירתה לגבי הנושאים הכלולים בדוח החלקי, אולם היא עומדת להמשיך בעבודת תחקור, לרבות זימון עדים נוספים, לגבי הנושאים והתקופות שאינם מכוסים בו. פרסום תמלילי העדויות בשלב זה עלול לאפשר לעדים שיזומנו בעתיד לתאם את עדויותיהם הם, בנוסף לחשש הכבד כי נכונותם של עדים להתייצב ולומר אמת, ואת כל האמת, בוועדה תושפע לרעה על-ידי ידיעתם שדבריהם יתפרסמו, במנותק מפרסום הדוח."

אין חובת פרסום חומר שנאסף לצורך חקירה
בג"צ הנחה את הוועדה לפרסם את המותר לפרסום על-פי כל דין. יש להזכיר כי הוראות הדין בסוגייה הנדונה מבקשות להבטיח את האינטרס הציבורי כי עדים בתחקירים יאמרו אמת ללא חשש פרסום או חשש כי ייעשה שימוש בחומר נגדם או נגד אדם אחר. הסדרים אלה באים להגן הן על העדים מוסרי המידע, והן על היכולת של גופי חקירה ובדיקה להגיע לחקר האמת ולהפיק לקחים הכרחיים מכשלי עבר. הסדרים כאלה אמורים להציל חיים גם אם מחירם הוא הגבלה מסוימת על שקיפות מלאה של הליכי תחקור. גם חוק חופש המידע מקנה חסינות גורפת מפני הוראותיו לרשות חוקרת לגבי חומר שנאסף בידיה לצורך החקירה, לרבות מבקר המדינה.

מן הפרט לכלל
הוועדה בהודעתה לבג"צ נתלתה בשני אילנות. האחד, הוועדה טוענה כי בחינת הפרוטוקולים והדיון במידע מתוכם הראוי לפרסום לוקח לה זמן רב אשר לא יאפשר לה לסיים את הגשת דוח הביניים במועדו. השני, הוועדה נתלתה בתרעומת שהביעו המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס והאלוף (במיל.) עמוס מלכא, בביקורת שנמתחה עליהם לאחר שהתפרסמו תוכן דבריהם מול הוועדה, כדי לעצור את המשך הפרסומים אשר עלול לפגוע בעדים האחרים.

הפרשנות עולה עם פסיקת בג"צ
הוועדה סבורה כי החלטתה שלא לפרסם את הפרוטוקולים של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, עולה בקנה אחד עם פסיקת בג"צ אשר קבעה כי, "הוועדה תשים לנגד עיניה את העקרונות שנדונו לעיל, ויש להניח כי תיערך לפרסום חלקי הפרוטוקולים שגילוים מותר, במועד סביר ובטרם הגשת הדוח הסופי לממשלה."