רפורמה למניעת מינויים פוליטיים

מנסים לעצור את המינויים הפוליטיים. בישיבת הממשלה אשר תערך הבוקר (א', 1.4.07) יעלה שר האוצר, אברהם הירשזון, את הרפורמה בשיטת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות ובתאגידים ציבוריים, זאת לאחר שהחליט לאמץ את עבודת המטה של מנכ"ל משרדו, ירום אריאב, ומנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי. עיקרי הרפורמה קובעים כי שרים לא יוכלו יותר למנות הדירקטורים בחברות הממשלתיות ובתאגידים ציבוריים. עם זאת, הכוח יעבור לשר האוצר אשר ימנה את חברי הוועדה.

המהלך המהפכני בא לשים קץ למינויים פוליטיים שביצעו השרים בדריקטוריונים של החברות הממשלתיות, וכן להפחית את הלחץ מצד חברי מרכז של המפלגות, על השרים, לקבלת "ג'ובים". מספר שרים כבר הסתבכו במינויים פוליטיים, ובהם: ח"כ ישראל כץ, עת כיהן כשר החקלאות; וצחי הנגבי, עת כיהן כשר לאיכות הסביבה. הנגבי עומד כיום לדין. ח"כ כץ ממתין להחלטת הפרקליטות בעניינו.

השר הירשזון ציין, כי "מטרת הרפורמה בשינוי שיטת מינוי הדירקטורים הינה לייעל ולהיטיב את הניהול והפיקוח על החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים". הוא הוסיף, כי הצעה זו מסמנת את קץ עידן המינויים הפוליטיים והסחבת במינויים בשל מחלוקות בלתי ענייניות ותבטיח כי המדינה תנהל את נכסיה במקצועיות וענייניות.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, אמר כי מדובר במהפכה אמיתית בהתנהלות החברות הממשלתיות והפיקוח עליהן.

הרפורמה המוצעת קובעת מעבר למינוי באמצעות ועדה ציבורית מקצועית, שתמנה את הדירקטורים המתאימים ביותר מתוך מאגר מועמדים רחב, הפתוח להשתתפות הציבור. בוועדה יהיו חמישה חברים. יושב-ראש הוועדה ייקבע על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.

שיטת מינוי הדירקטורים כיום, לפיה דירקטורים מתמנים על-ידי שני השרים - שר האוצר והשר האחראי על ענייני החברה), לוקה בחסר, "מטעמים שונים", כדברי השר הירשזון, והיא שימשה כר נרחב למינויים פוליטים, לעיתים אף מינויים לא ראויים של אישים ללא כל רקע מקצועי בתחום.

ועדה ציבורית תבחר המועמדים

עבודת המטה אותה אימץ שר האוצר מבוססת על ועדת בדיקה אשר מונתה בשנת 2003 בראשות יחזקאל הרמלך. ועדה זו הגישה המלצותיה באוגוסט 2004 ומאז בוצעה במשרד האוצר עבודת מטה אשר גיבשה את ההצעה החדשה. להלן עיקרי ההמלצות:

1) סמכות השרים לעניין מינוי דירקטורים מטעם המדינה תבוטל, ובמקומה תינתן סמכות המינוי לוועדה ציבורית שהממשלה תמנה, לפי הצעת שר האוצר.

2) הוועדה הציבורית תמנה 5 חברים והרכבה:

- יושב-ראש הוועדה שיהיה נציג שיקבע היועץ המשפטי לממשלה הכשיר לכהן כשופט בבית משפט מחוזי, שיבוא מקרב עובדי המדינה או מקרב עובדי השירות הציבורי, ויכול שיהיה מי שכיהן כשופט או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי.

- 3 אנשי ציבור מתוך רשימה של אנשי ציבור שתקבע הממשלה לפי הצעת שר האוצר, שמתקיימים בהם תנאי הכשירות הקבועים בחוק ליושב-ראש דירקטוריון ושאין להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה.

- נציג רשות החברות הממשלתיות.

3) רשות החברות הממשלתיות תקים מאגר מועמדים לתפקיד דירקטורים בחברות ממשלתיות, אשר יהיה מאגר ציבורי רחב של מועמדים אשר לכאורה מתקיימים בהם תנאי הכשירות לכהונה על-פי החוק.

4) הוועדה הציבורית תמנה את הדירקטורים בחברות הממשלתיות מתוך המאגר.

5) שליש מהדירקטורים בכל דירקטוריון יהיו עובדי מדינה. מחצית הדירקטורים עובדי המדינה בדירקטוריון יתמנו בידי שר האוצר ומחציתם יתמנו בידי השר האחראי על ענייני החברה הממשלתית.

6) הוועדה הציבורית תהיה אחראית גם על בדיקת כשירותם והתאמתם של דירקטורים, לרבות דירקטורים עובדי מדינה, יושבי ראש דירקטוריונים ומנכ"לים בחברות הממשלתיות, בהתאם לחוק.

7) יוחמרו דרישות הכשירות מדירקטור, למעט עובד מדינה, ובין השאר ייקבע כי לכל מועמד יידרש בנוסף לדרישת ההשכלה הקבועה כיום בחוק גם ניסיון תעסוקתי של לא פחות מ-3 שנים. תקופת הניסיון הניהולי הנדרשת בחוק מדירקטור, כחלופה להשכלה הנדרשת, תוארך מ-5 שנים ל-6 שנים.

8) תבוטל סמכות השרים לאשר את מינוי יו"ר הדירקטוריון. יו"ר ימונה על-ידי הדירקטוריון מתוך חברי הדירקטוריון, אלא אם תוך 60 יום התנגדו השרים למינוי מטעמים שינומקו.

9) הדירקטוריון של חברה ממשלתית ימנה את המנהל הכללי, בכפוף לבדיקת המינוי בידי הוועדה הציבורית ולא יידרש עוד אישור השרים למינוי. מינוי מנכ"ל ייקצב לתקופת כהונה של 5 שנים, והדירקטוריון יהיה רשאי להאריך את תקופת כהונת מנכ"ל לתקופות כהונה נוספות של 3 שנים כל אחת.

10) עם ביטול כל סמכויות השרים בנוגע למינוי דירקטורים מקרב הציבור, יושבי ראש הדירקטוריונים והמנכ"לים, מתייתרות ההוראות בחוק בדבר כישורים מיוחדים הנדרשים ממועמד בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה והן תבוטלנה.