אולמרט באזכרה: "הרצוג הוסיף כבוד ויוקרה לנשיאות"

בהר הרצל התקיימה היום (ג', 28.3.07) האזכרה הממלכתית לנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר באירוע כי "אנו מעלים את זכרו במעמד ממלכתי זה מתוך הערכה עמוקה לאישיותו והכרת-תודה על תרומתו הגדולה ופועלו הרב למען העם והמדינה במסע חייו עתירי המעש".

ראש הממשלה אמר כי "איש מיוחד היה חיים הרצוג. כבן לרב הראשי, יצחק הלוי הרצוג, והרבנית שרה הרצוג זכרם לברכה הוא התחנך עוד בבלפסט ובדבלין על מורשת ישראל-סבא והחל את דרכו בארץ כתלמיד ישיבה. אולם צורכי הזמן ומזגו הפעלתן של העלם הצעיר סחפו אותו עד מהרה אל זירות אחרות ואל חזית המאבק על קיומו של העם היהודי ועל תקומתה וביטחונה של מדינת ישראל". לדברי אולמרט, "חיים הרצוג נמנה עם הלוחמים בכוחות החירות שמיגרו את הצורר הנאצי וגאלו את שרידיה של יהדות אירופה, פליטי השואה. הוא היה ממקימי חיל המודיעין בצה"ל וכיהן כראש אמ"ן. הוא נודע כהיסטוריון צבאי מחונן ופורה וכפרשן מבריק בעיתות חרום שנסך בשידוריו ביטחון בציבור הישראלי החרד. בה בעת, היה חיים הרצוג גם משפטן, פובליציסט, פוליטיקאי, איש עסקים ויושב-ראש רשת "אורט" העולמית". אולמרט ציין כי"אולם תודעת השליחות הלאומית היא שדיברה אל ליבו יותר מכל. על כן נאות לקבל על עצמו את ייצוגה של מדינת ישראל בארגון האומות המאוחדות בתקופה הקשה ביותר. שם, בשער האומות, עמד חיים הרצוג באומץ ובגאון להגן על כבוד עמו מול עצרת עוינת ואופוזיציה לא-קדושה של שגרירי מדינות עריצות ומשטרי דיכוי שהשוותה את הציונות לגזענות. בקורעו לגזרים קבל-עולם את ההחלטה הנואלת, המחפירה, שיווה חיים הרצוג לנגד עיניו את מעשה אביו, הרב הראשי, בספר הלבן, שלושים ושש שנים קודם לכן. בנאומו ובמעשהו זה הוא זקף את קומתו של כל יהודי בעולם וקנה לב כל אדם הגון ושוחר-צדק על פני תבל".

ראש הממשלה אמר בטקס האזכרה כי "בחירתו של חיים הרצוג לנשיאה של מדינת ישראל היתה אך טבעית וראויה ביותר. את תפקידו הרם הוא מילא בהדר ממלכתי והוסיף כבוד ויוקרה למדינת ישראל ולמוסד הנשיאות. מסור היה לקירוב לבבות בין מגזרי החברה הישראלית ולאחדות האומה. סמליה, דגלה ושמה הטוב של המדינה היו יקרים ומקודשים בעיניו. נטול ספקות היה בכל הנוגע לצדקת הציונות ומדינת ישראל ועליונותן המוסרית, ובכל מקום בעולם שבו דרכו רגליו הוא הביא בכשרון את דברה ובשורתה של ישראל ואת חתירתה לשלום. הוא שקד באהבה על חיזוק קשרי ישראל והתפוצות. אולם בענייני הפנים של מדינת ישראל נשמע גם קולו הביקורתי. חיים הרצוג הגן בלהט על שלטון החוק ויצא חוצץ נגד תופעות מגונות של גזענות ופגיעה בדמוקרטיה (תנועה פוליטית שדגלה ברעיונות גזעניים ובלתי דמוקרטיים הושארה אצלו במופגן מחוץ לגדר). הוא דיבר ללא מורא בגנות רדידות עיתונאית, פגיעה חמורה ללא משפט בשמם הטוב של אזרחים וחדירה גסה לצנעת הפרט. וכאשר, במקרה מסוים מאד (בפרשת אוטובוס 300), הוא נדרש להכריע בין שני ערכים חשובים - מיצוי הדין ובטחון המדינה - לא ברח חיים הרצוג מן האחריות, ושיקולי הביטחון הם שהיטו את הכף. הוא ספג קיתונות של רותחין בתקשורת, אבל הכרעתו הוכרה כלגיטימית על-ידי הערכאה השיפוטית העליונה של המדינה, וזכתה לתמיכה ציבורית-עממית גורפת".

אולמרט אמר עוד כי "חיים הרצוג זכרונו לברכה ורעייתו-שותפתו אורה תיבדל לחיים ארוכים הקימו בית ומשפחה לתפארת, והשרשרת נמשכת גם בתחומים שבהם הטביע חיים הרצוג את חותמו. היום הזה, עשר שנים אחרי פטירתו, אנחנו נזכרים בחיים הרצוג בגעגועים ובהוקרה רבה. דמותו, רישומו ותרומתו למדינת ישראל חקוקים בדברי הימים. עלילת חייו ארוגה במאבקיה הצבאיים והמדיניים של המדינה ובעיצוב אופיה ומוסדותיה. מקומו שמור לעד בין גדולי לוחמיה, שליחיה ונשיאיה".