יובל כהני הורשע בגין הרצת מניות באמצעות רשת האינטרנט

שופטת בית משפט השלום זיוה הדסי-הרמן, הרשיעה (יום ב', 30.9.02) את יובל כהני, בעבירה של הרצת מניות תוך שימוש ברשת האינטרנט.

בכתב האישום שהוגש על-ידי הפרקליטות מיוחסות לנאשם עבירה על הוראות סעיף 54 (א) (1) ו- 54 (א) (2), לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968, עבירות שעניינן תרמית בניירות ערך על-ידי פעולות של "הנעה" ו"השפעה" על ניירות הערך.

כהני גלש באתר אינטרנט שנקרא: אנליסט ONLINE (היום נקרא: AONLINE, ושייך לעיתון: THEMARKER), ונרשם כמשתמש באתר על- ידי מסירת פרטי זיהוי בדויים.

האתר סיפק לציבור הגולשים באינטרנט שירותי מידע בנושאי כלכלה, מימון ושוק ההון בארץ ובחו"ל.

ב-3.2.02 רכש בבורסה, תחת שמו הבדוי, מניות של חברת גילאון השקעות. ביום המסחר הבא (6.2.02), שלח כהני הודעה ללוח המודעות באתר האינטרנט, בה כפי שניסח זאת בית המשפט: "מסר ביודעין מידע מטעה וכוזב לגבי גילאון, כדי להשפיע על שערי המניות של גילאון בבורסה".

כהני לא הזדהה ככותב ההודעה, והשתמש בשם בדוי נוסף. בעזרת ההודעה ביקש כנראה ליצור מצב בו קוראיה יאמינו כי המקור לידיעה הוא עובד בחברת גילאון. מטרתו של כהני היתה להניע אנשים נוספים לרכוש מניות גילאון ולהשפיע על שערי המניות של החברה בבורסה.

עוד באותו היום עלה שער המניה של גילאון מ-460 נקודות ל-728 נקודות, במחזור כספי של כ-80,000 ש"ח. ב-7.2.02 מכר כהני את כל אחזקותיו במניית גילאון, והרוויח כ-10,000 ש"ח.

באותו יום המשיך לעלות שער המניה ל-1380 נקודות, כאשר עסקת המכירה של המניות שבוצעה על-ידי כהני, השתתפה בקביעת שער הנעילה של מנייה זו לאותו יום.

ב-8.2.02 המשיך לעלות שער המניה ל-2510 נקודות. המחזור הכספי, בנקודה זו הגיע ל-1,050,000 ש"ח.

בית המשפט פסק, כי ההודעה שפרסם כהני באתר האינטרנט גרמה לגידול בביקושים ובמחזורי המסחר של המניה שהיתה מנייה דלת סחירות עד אז. בית המשפט קבע, כי כהני השפיע בדרכי תרמית, על תנודות השער של מניית גילאון אשר עלתה במאות אחוזים.

ב-7.2.02, לאחר שמכר את אחזקותיו במניות, פרסם כהני הודעה נוספת באתר, גם בה השתמש בפרטים בדויים והודיע: "מצטער... לא ידעתי שזה נקרא הרצת מניות ושאסור לי להשתמש או לפרסם מידע פנים... אני מתנצל בפני אלו שנכנסו למניה על-סמך ההודעה שלי, ומקווה שלא תפגעו מכך".

התביעה טענה, כי כהני פעל במודעות מלאה ובתכנון, ועשה שימוש בשיטת הרצף בניירות ערך דלות סחירות, אשר קל להשפיע על שעריהן. בנוסף, עשה כהני רווח של כ-10,000 ש"ח, תוך זמן קצר. התביעה ביקשה מאסר בפועל של חמש שנים כפי שנקבע בעבירות דומות.

התביעה: "העובדה כי הנאשם עשה שימוש באינטרנט, מהווה נסיבה מחמירה, בין היתר בשל הקלות היחסית שבה ניתן לבצע את העבירה, ומנגד בשל התוצאה הקשה שיש לה על שוק ההון".

ההגנה טענה כי המודעה שפרסם כהני, לא שימשה מצג עליו הסתמכו אותם רוכשים של המניה, אלא המירוץ אחר המניה החל עוד לפני הפרסום של כהני, אשר רק הצטרף למרוץ.

ההגנה טוענת כי במעשיו של כהני אין תחכום ותכנון מוקדם, אלא רק "מדובר במעשה שהוא פרץ של שטות".

בית המשפט קבע: "עבירת תרמית בניירות ערך פוגעת בעקרונות המסחר ההוגן בשוק זה ומביאה לתימחור המניה בערך לא ריאלי אשר אינו מבוסס על תחזית כלכלית. בפועל, בעבירה מסוג זו, יש בפגיעה באמון הציבור אשר יכול ויירתע מפני השקעה בשוק המניות בשל חשש כי מחירה של מנייה נקבע באופן מלאכותי, חסר יסוד ובסיס".

בית המשפט הוסיף עוד, כי אין מדובר בפרץ של שטות, כפי שנטען על-ידי ההגנה, מפני שהנאשם רכש את המניות, המתין, ואז יצא באותה הודעה אשר נוסחה מעיד על מחשבה ותכנון, מילות ההודעה נבחרו בקפידה, והן מכוונות לרמות את ציבור המשקיעים, ולאפשר לעצמו לעשות רווחים קלים בן לילה.

תופעות מסוג זה מבקש המחוקק למנוע, וגם הפסיקה מחזקת זאת: "... מחירו של נייר ערך בשוק, ייקבע על-ידי כוחות ההיצע והביקוש, ללא השפעות בדרכי תרמית על תנודות השער..." (רע"פ 2184 חרובי ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד נד (2), 122).

בית המשפט פסק לנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך 18 חודשים, מתוכם 6 חודשי מאסר בפועל, אותם יוכל לרצות בעבודות שירות. היתרה, 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, והתנאי הוא אי עבירה על הוראות הסעיף 54 לחוק. בנוסף, קנס של 40,000 ש"ח או 9 חודשי מאסר תמורתם.