ברית פיקוח: בג"צ מפלה את הבדואים והערבים לעומת הקיבוצים והמושבים

החלטת בג"צ לבטל את החלטות מינהל מקרקעי ישראל בנוגע לקרקעות החקלאיות יצרה מצב אבסורדי שבו מדינת ישראל מפלה את התושבים הבדואים והערבים לעומת חברי הקיבוצים והמושבים, כך אמר מנכ"ל ברית פיקוח, ירון רייכמן, בכנס בנושא הקרקעות החקלאיות שנערך בכפר המכביה.

לדברי רייכמן, בעוד שהחלטות 717, 727 ו-737 שנגעו למגזר החקלאי בוטלו לחלוטין, בג"צ לא עסק כלל בהחלטות 864, 873 ו-874המעניקות הטבות מפליגות לתושבים בדואים וערבים, המגיעות עד לקבלת מלוא שווי הקרקע ללא כל תמורה, הרבה מעבר לפיצוי שניתן לחקלאים.

רייכמן אמר, שהמצב הנוכחי הוא בלתי נסבל מבחינת מימוש היעדים הלאומיים של מדינת ישראל, וכי על הממשלה ומינהל מקרקעי ישראל לקבוע כללים אחירים בנושא הקרקעות לכל תושבי המדינה.

עוד אמר רייכמן, כי הפרסומים בכלי התקשורת על רווחי החקלאים מהקרקעות היו מוגזמים ומופרכים. הוא הביא כדוגמה שלוש עסקות גדולות שערכו לאחרונה שלושה ישובים חקלאיים. התמורה למדינה כתוצאה מהתשלומים והמיסים שקיבלה הגיעה ל-450 מיליון שקל, אולם הישובים לא קיבלו עד כה אגורה אחת בשל ההשקעות הכבדות בקרקע.

רייכמן הציג בפני משתתפי הכנס דוח שערך מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, עזרא סדן, וממנו עולה ש-939 אלף דונם, קרוב לרבע מכלל הקרקע החקלאית המעובדת במדינת ישראל, נרכשו בעזרת כספי חברי הקיבוצים והמושבים. מדובר בקרקעות שנרכשו בין השנים 1920-1945 על-ידי המוסדות הלאומיים היהודים. על-פי הנוהג השתתפו המתישבים באותה עת בכ-40% מעלות הקרקע. הסכום המצטבר של השקעות החקלאים ברכישת הקרקעות מגיע למאות מיליוני שקלים.

עם הקמת המדינה, העבירו הישובים ללא תמורה את הקרקעות למינהל מקרקעי ישראל. לדברי רייכמן, זהו נתון חשוב שיש לקחת אותו בחשבון בקביעת המדיניות העתידית ביחס לקרקעות.