חבל הטבור - לא למהר לחתוך

דחייה של חיתוך חבל הטבור - מקור החיים עד ללידה - במקום חיתוך מיידי שלו, תביא לספירת דם ורמות ברזל טובות יותר לתינוק, כך עולה מניתוח נתונים של מחקרים שנעשו בתחום.

עדיין, מומחים שלא היו מעורבים בניתוח הנתונים חלוקים בדעותיהם לגבי הכדאיות בדחיית חיתוך חבל הטבור, אך למרות זאת מסכימים כי נדרש מחקר נוסף לפני שיפורסמו המלצות לגבי שינויים רפואיים של ההליך.

עורכי המחקר עצמם הדגישו כי נדרשים מחקרים נוספים, במיוחד לאור העובדה כי המחקרים אכן מרמזים על כך שהתינוק יכול ליהנות ממאגרי ברזל טובים יותר ולסבול פחות מאנמיה.

הורדת הסיכון לאנמיה

חיתוך מאוחר של חבל הטבור שיפר את ספירת הדם ומצב הברזל של התינוקות וכן הוריד את הסיכון לאנמיה. ההליך גורם לעיתים לריבוי כדוריות אדומות אך המצב הוא זמני, כתבו עורכי המחקר.

עבור חלק מהמומחים בתחום, המסקנות אינו מוחלטות.

למרות שהם רואים בניתוח הנתונים פרויקט חשוב, השורה התחתונה, לטענתם, היא כי אין כל נזק, אך אין גם תועלת ממשית מחיתוך מוקדם או מאוחר של חבל הטבור.

שוני בתזמון

חבל הטבור, המחבר בין העובר לאם במהלך ההריון, כמעט תמיד נחתך בזמן הלידה במדינות מפותחות. אך התזמון המדוייק לחיתוך הוא נושא לדיון.

ללא קווים מנחים פורמליים, רוב אנשי הרפואה בעולם המפותח חותכים את חבל הטבור מיד לאחר הלידה, הן כדי למנוע בעיות נשימה והן כדי לקדם את הקשר בין האם לתינוק. בעולם המתפתח, התזמון הרבה יותר משתנה כשהנטייה היא יותר לכיוון חיתוך מאוחר כדי למנוע סיכון גבוה לאנמיה באזורים אלו.

כיום, ישנן גם שאלות הנוגעות לבנק של דם חבל הטבור מאחר שהוא עשוי לספק תאי גזע שיוכלו להתאים לתינוק. יותר ויותר הורים עושים זאת כיום, אך רק במחצית מהמקרים כשנאסף דם מחבל הטבור ישנה כמות מספקת כדי לשמור זאת.

סקר שנעשה לאחרונה הראה כי דחייה בזמן החיתוך הביאה לירידה בצורך בעירוי דם וכן הורידה את הסיכון לדימומים. מחקרים אחרים לא מצאו כי גישה מסויימת היתה עדיפה על אחרת. מספר מחקרים גילו כי דחייה של החיתוך יעילה לתינוקות פגים.

המחקר החדש מתבסס, כאמור, על ניתוח נתונים של ניסויים קודמים ומשווה חיתוך מוקדם לחיתוך מאוחר בתינוקות שנולדו לאחר הריון מלא. חיתוך מאוחר נעשה לפחות שתי דקות לאחר הלידה, בעוד מוקדם, ברוב הניסויים נעשה מיד לאחר הלידה.