רק 132 מתוך 549 קרנות שפעלו באופן מלא במהלך כל החודש, השיגו תשואה ריאלית חיובית, דהיינו תשואה העולה על -0.2%, שהיא תחזית המדד (הזמנית) לחודש ספטמבר. כך עולה מסיכום שערכה חברת הייעוץ מיטב, לגבי הישגי קרנות הנאמנות בחודש ספטמבר.
הקרן הטובה ביותר הייתה "דולר בריבוע - גמול סהר", קרן החשופה בצורה אגרסיבית לדולר, שנהנתה החודש מהפיחות, עם תשואה של 8.6%. הקרן הגרועה ביותר הייתה "נאסד"ק כפליים", של החברה המרכזית לניירות ערך, עם ירידה של 24%.
אחרי חודשיים של רגיעה יחסית בשוק ההון הישראלי, הוא חזר לסורו בחודש ספטמבר והזכיר במידה רבה את התנהגותו במאי-יוני: ירידות חדות בשוק המניות ובאיגרות החוב השקליות מזה, ופיחות מואץ ועלייה חדה בצמודי הדולר מזה.
ירידה בשיעור של 4.9% נרשה בספטמבר במדד המניות הכללי, כאשר המדדים המובילים יורדים בשיעור חד בהרבה: מדד ת"א 25 ב- 7.9% ומדד ת"א 100 ב - 7.4%. גם בשאר המדדים נרשמו ירידות חדות: מדד ת"א 75 ירד ב - 7.8%, התל-טק 15 נחת ב- 12.9% ואילו מדדי היתר ירדו בשיעור מתון יחסית: -2.5% במדד היתר ו- -2.9% במדד יתר 150. הירידה המתונה נבעה מחוסר סחירות בהרבה מניות ולא מהווה השתקפות של מגמה מסויימת.
ברמה הענפית, בלטו לטובה מניות ענף הנפט עם 4.9% (חידוש הקידוחים). לעומת זאת, ירדו בחדות מניות חברות ההשקעה ב- 10.3% וחברות הביטוח ירדו ב- 8.9%. אפיק ההשקעה הבולט בחודש ספטמבר היה המט"ח. הפיחות של השקל, שנבע מסיבות רבות שהוזכרו לעיל, הסתכם ב- 4.5% כלפי הדולר, וב- 4.6% כלפי האירו. התוצאה: צמודי הדולר עלו בספטמבר ב- 5.0%.
העצבנות סביב הפיחות המואץ של השקל והחשש מהורדת דירוג ישראל, אי הוודאות בנושא אישור הקיצוץ בתקציב 2003 בכנסת, ירידה בהכנסות המדינה ממסים באוגוסט, כל אלה יצרו לחץ על איגרות החוב השקליות. המדד הכללי שלהן ירד ב- 4.4%, כאשר עיקר הירידה מתרכזת בשחרים שמדדן ירד ב- 6.1%, הגילונים ירדו ב- 2.3% ורק המק"מים השיגו תשואה חיובית של 0.5%.
צמודי המדד הושפעו מכמה מגמות סותרות. מחד, מדד אוגוסט השלילי (-0.4%) והערכות למדד שלילי בספטמבר הקטינו את האטרקטיביות המיידית שלהם, ומאידך - הפיחות המואץ והתייקרויות במוצרי יסוד, כמו לחם וחלב, הגבירו את החששות משובם של מדדים גבוהים יותר החל מאוקטובר. התוצאה: המדד הכללי שלהם שמר על יציבות עם תשואה של 0.0%, כאשר צמודי המדד הקצרים לטווח פדיון של עד שנתיים עולים ב- 1.1% בממוצע, בעוד איגרות החוב לטווח ארוך יורדים בשיעור ממוצע של 1.1%.
קרנות המתמחות במניות ובהיי-טק
קרנות אלה השיגו תשואה שלילית משוקללת של 7.3%. זאת, לעומת ירידת מדד המניות הכללי ב- 4.9%. מדד זה מייצג את ירידת מדד ת"א 25 (המעו"ף) ב- 7.9% ,ירידת מדד ת"א 100 ב- 7.4%, ירידת מדד התל-טק ב- 11.3%, וכן את ירידת מדד מניות היתר ב- 2.5%. קבוצה כוללת זו מושפעת גם מירידת מדד המניות הישראליות בניו-יורק - מדד מיטב שירד ב- 16.0%, כמו גם מירידת הנאסד"ק בכללו ב- 10.9%. בקבוצה גדולה זו - שבע תת קטגוריות שלכל אחת מאפיינים משלה.
בתת הקבוצה הראשונה של קרנות המתמחות במניות בכלל (בכל שוק המניות), מובילה "אפיקים מניות": 0.3%. את התשואה הגרועה ביותר השיגה: "מג'יק מוריץ מניות": -10.7%. תת הקבוצה השנייה היא זו של קרנות המתמחות במניות, שהמאפיין שלהן הוא השקעה במניות עפ"י מדדים. מבין הקרנות המתמחות במניות ת"א 25 (המעו"ף), מניות שירדו בממוצע בשיעור של 7.9%, מובילה: "להק מעו"ף דפנסיבית": 0.3%. מפגרת: "אילנות מעו"ף בריבוע": -20.7%. שתי הקרנות משקפות, הראשונה - גישה דפנסיבית מאוד, השנייה - אופנסיבית מאוד. תשואת תת קבוצה זו הייתה -7.4%, טובה במעט לעומת מדד ת"א 25.
המתמחות בת"א 100
הקרנות המתמחות במניות במדד ת"א 100 ירדו בשיעור ממוצע של 7.8%, תשואה נחותה במעט ממדד ת"א 100 שירד ב- 7.4%. מובילות: "נשואה זנקס ת"א 100" ו"קונטיננטל ת"א 100" עם -5.0% כל אחת. מפגרת: "פיא בדולח ת"א 100": -8.7%.
בקרב הקרנות המתמחות במניות מדד ת"א 75 הטובה ביותר הייתה "ירושלים 75": -6.8%. הגרועה ביותר הייתה "דיקלה ממון 75": -8.8%. מדד ת"א 75 ירד ב- 7.8%. מדד הקבוצה ירד ב-8.3%- . מבין הקרנות המתמחות במניות היתר הקרן הטובה ביותר הייתה "פיא-זינוק מניות יתר": 0.5%. מפגרת: "אומגה" (מוריץ טוכלר): מינוס 9.9%. הפרשי תשואות ניכרים אלה בין המובילה לבין המפגרת, מצביעים על השונות הרבה שבהתנהגות מניות היתר, שירדו בשיעור ממוצע של 2.5%. מדד הקרנות המתמחות במניות היתר השיג תשואה שלילית של 3.8%, גרועה מן המדד הרלוונטי. בתת הקבוצה השלישית של הקרנות המתמחות באופציות, מובילה, "פסגות על": -8.0%. מפגרת: "עמדה שלהבת": מינוס 13.2%. בתת הקבוצה הרביעית של קרנות המתמחות בענף מסויים בשוק המניות בת"א, מובילה: "אחריות נפט ומחצבים" עם 6.7%. קרן זו נהנתה מעליית מדד מניות הנפט ב- 4.9%. מפגרת בתת קבוצה זו "פק"ן תקשורת ואינטרנט": מינוס 11.7%.
בתת הקבוצה החמישית של קרנות המתמחות במניות ישראליות בחו"ל, הטובה ביותר: "להק-ת"א וול-סטריט": 9.1%. אחרונה: "פק"ן אטלס": מינוס 12.8%. בתת הקבוצה השישית המתמחה במניות היי-טק, הדומה לתת הקבוצה החמישית, מובילה "א.ד. רוטשילד צמיחה": מינוס 6.9%. מפגרת: "איפקס טכנולוגיות": מינוס 15.0%. בתת הקבוצה השביעית של קרנות תל-טק הטובה ביותר הייתה "להק תל-טק": מינוס 3.0%. הגרועה ביותר הייתה "הראל תל-טק 15" עם מינוס 13.0%. מדד התל-טק ירד בספטמבר ב- 11.3%.
קבוצת הקרנות הגמישות
זו השיגה תשואה שלילית משוקללת של 5.7%. קבוצה זו מחזיקה בממוצע כ-75% עד 85% מנכסיה במניות והיתרה - באמצעים שקליים (בעיקר). בקבוצה זו ניתן למצוא באופן טבעי הבדלים ניכרים בתשואות. ראשונה: "למשקיע" (סימודן): 3.2%. מפגרת מאוד מרחוק: "אילנות תדהר": 15.2%- . קבוצת הקרנות המעורבות השיגה תשואה שלילית משוקללת של 3.6%. מובילה בקבוצה זו "להק מעורבת": -2.1%. מפגרת: "פיא מעורבת": 5.3%-. קבוצת הקרנות המתמחות במט"ח בישראל, או במט"ח ובמניות בחו"ל, מורכבת מ- 6 תת קבוצות. בתת הקבוצה הראשונה של קרנות מט"ח מקומיות, עם תשואה משוקללת של 4.7%, מובילה: "דולר בריבוע גמול סהר" עם 8.6%, קרן כפי שמלמד שמה עם חשיפה גבוהה לדולר. מפגרת: "תמיר פישמן אג"ח חשיפה למט"ח" עם 1.7%.
התשואה המשוקללת של תת קבוצה זו הייתה, כאמור, 4.7%, תשואה נחותה במעט מתשואת צמודי הדולר: 5.0%. בתת הקבוצה השנייה של קרנות חו"ל המשקיעות במניות, שלא על בסיס ענפי או גיאוגרפי, מובילה: "פסגות חו"ל" עם 1.2%-. מפגרת: "מוריץ גלובלית": 18.2%-.
בתת הקבוצה השלישית של קרנות חו"ל המשקיעות על בסיס גיאוגרפי, הטובה ביותר, היא "גמול סהר אמריקן ביוטי": 3.2%-. הגרועה ביותר: "מרכזית UBP אירופה": 15.8%-.
בתת הקבוצה הרביעית של קרנות חו"ל המשקיעות על בסיס ענפי, הטובה ביותר היא "סיגמא טכנולוגיות": 3.9%-. הגרועה ביותר: "נאסד"ק כפליים" (מרכזית): 24.0%-. בתת הקבוצה החמישית של קרנות חו"ל המשקיעות את רוב נכסיהן באגרות-חוב הנסחרות בחו"ל ו/או קרנות מעורבות אג"ח/מניות. מובילה: "אילנות קומודיטיס": 6.7%. מפגרת: "עמדה תבל": -9.5%, קרן שבפועל מחזיקה רכיב גבוה במניות.
בתת הקבוצה השישית של קרנות חו"ל לתושבי חוץ בלבד, הטובה ביותר היא "אילנות דולר בונדס": 1.2%. הגרועה ביותר "פק"ן מוריה": 15.5%-. התשואה של קרנות אלה הינה דולרית.
הקבוצה המתמחה באג"ח מדינה השיגה תשואה שלילית משוקללת של 0.9%, תשואה הטובה מתשואת המדד הכללי של איגרות החוב הממשלתיות, אחד המדדים המרכזיים הרלוונטיים לגביהן, שירד ב- 1.5%. צמודי המדד שמרו על יציבות, צמודי הדולר עלו חדות ב- 5.0% והאג"ח הממשלתיות השקליות ירדו חדות ב- 4.4%. לקרנות אלה רכיב שקלי גבוה ורכיב צמודי מדד גבוה. מובילה בקבוצה זו: "פק"ן כפיר": 1.2%. (הכפירים עלו ב- 1.5%) מפגרות: "נשואה זנקס אג"ח מדינה": 5.8%- ו"אילנות תפוז": 5.7%-, שתי קרנות שמחזיקות רכיב גבוה באג"ח שקלים לטווח ארוך.
מתמחות באג"ח ושקליות
הקרנות המתמחות באג"ח השיגו תשואה שלילית משוקללת של 1.9%. זוהי קבוצה גדולה מאוד, המושפעת ממדדים שונים. המדד הכללי של איגרות החוב (לא כולל אג"ח להמרה) ירד בספטמבר ב- 1.4%, איגרות החוב להמרה ירדו בשיעור של 1.1%. האפיק השקלי הלא צמוד ירד בממוצע בשיעור חד של 4.4%. בקבוצה גדולה זו ישנן שלוש קטגוריות משנה עיקריות: בתת הקבוצה הראשונה, המתמחה באג"ח כללי, מובילה: "קפיטל-ברגר אג"ח": 4.0%. מפגרת בתת קבוצה זו: "אילנות אורן": 7.1%-. התשואה המשוקללת של תת קבוצת קרנות זו הייתה 1.9%-.
בתת הקבוצה השנייה של קרנות אג"ח חברות, מובילה "אפסילון אג"ח חברות": 3.5%, קרן שנהנתה מפיחות השקל. הגרועה ביותר "אילנות אתרוג": 4.6%-, קרן שסבלה מרכיב מנייתי גבוה יחסית. התשואה המשוקללת של תת קבוצת קרנות זו הייתה 0.9%-. בתת הקבוצה השלישית, של קרנות אג"ח, שבמוצהר, ע"פ תשקיפיהן, משקיעות ברכיב גבוה של אג"ח להמרה, מובילה "פיא אג"ח להמרה 50": 1.9%-. אחרונה: "ספנות המירים": 8.1%-, קרן עם רכיב מנייתי גבוה. מדד איגרות החוב להמרה ירד בספטמבר בשיעור של 1.1%. תשואת תת קבוצה זו הייתה גרועה יותר: 2.8%-.
קבוצת קרנות הכספים והשקליות סבלה החודש מהירידות החדות באג"ח השקליות, והשיגה תשואה שלילית, של 2.2%. המדד הכללי של איגרות החוב השקליות ירד החודש בשיעור חד של 4.4%. השחרים התרסקו עם 6.1%- בממוצע, כאשר הארוכים שבהם ירדו ביותר מ- 10%. הגילונים ירדו בממוצע בשיעור של 2.3% ורק המק"מים הצליחו להשיג תשואה חיובית של 0.5% בממוצע.
בתת הקבוצה הראשונה של קרנות שקליות "טהורות", מובילות מספר קרנות עם תשואה זהה של 0.7%: "מנורה גאון כספים קצרים", "מרכזית כספים נזילים", "אי.בי.אי ג'מבו שקל", "יהב כספים", "אפסילון שקלים נזילים", "אגוד כספים", "מסד שקלית קצרה" ו"פק"ן ריבית פלוס". המכנה המשותף לכולן: השקעה באפיקים שקליים בעלי טווח קצר מאוד לפדיון. מפגרות: "אילנות שקלית ארוכה": -11.9%, "פיא-שחר שקלים ארוכים": -10.8% ו"מרכזית כספים": -10.3%. קרנות שסבלו מהירידות החדות שנרשמו בשחרים בכלל ובשחרים הארוכים בפרט.
בתת הקבוצה השנייה של קרנות שקליות-אחרות (שאינן "טהורות"), מובילה: "אילנות הגנה": 0.9%. מפגרת: "אקסלנס שחרים אקטיבית": 10.5%-. בתת הקבוצה השלישית והקטנה של קרנות שקליות עם מחויבות להגנה ו/או חשיפה מט"חית/מנייתית, ראשונה: "עמדה חשיפה ליורו": 4.8%. אחרונה "פסגות חסכון נזיל": 7.0%-.
מסיכום שערכה חברת מיטב לגבי תשואות קרנות הנאמנות מאז תחילת השנה (ינואר-ספטמבר), עולה, כי רק כ-10% מן הקרנות: 52 מתוך 496 קרנות, שפעלו באופן מלא מתחילת השנה, השיגו תשואה ריאלית חיובית. דהיינו, תשואה העולה על 6.4%, שהיא עליית המדד המשוערת, בהנחה שמדד ספטמבר ירד ב- 0.2%. הקרן הטובה ביותר הייתה "עמדה חשיפה ליורו" עם 29.9%, קרן עם חשיפה גבוהה ליורו שנהנתה מפיחות השקל כלפי היורו. גם בתקופה זו הקרן הגרועה ביותר הייתה "נאסד"ק כפליים" (מרכזית ני"ע) עם תשואה שלילית של 78.8%.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה