עתירה חוזרת נגד הדחת ליצמן מוועדת הכספים

שבוע לאחר שבג"צ דחה את העתירה שהגישה התנועה להגינות שלטונית, נגד הדחתו של חבר הכנסת ליצמן מראשות ועדת הכספים, שבה התנועה והגישה עתירה דומה.

לפני כשבוע (א', 18.3.07), דחה בג"צ על הסף עתירה שביקשה להביא לידי ביטול את המהלכים להעברת ח"כ ליצמן מתפקידו כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. השופטת נאור פסקה כי העתירה מוקדמת היות שהיא באה לתקוף המלצה של ועדת הכנסת לוועדת הכספים, להדיח את יושב הראש שלה, שלא מטעמים נאותים.

עתירה אשר הוגשה היום (ה', 22.3.07) טוענת טענות דומות לאלו שנטענו בעתירה הראשונה. העתירה הוגשה בשנית מאחר והשתנו פני הדברים כעת, לאחר שוועדת הכספים קיבלה את ההמלצה והדיחה את ליצמן מראשות הוועדה. כעת, טוענת התנועה להגינות שלטונית, שהרשות המוסמכת קיבלה את ההחלטה והעתירה אינה מקדימה עוד את זמנה.

העותרים - התנועה להגינות השלטון וח"כ הלפרט ביקשו, באמצעות עו"ד בם, מבית המשפט, להורות לוועדת הכנסת לנמק מדוע לא נמנעה מהמלצה על ההדחה של ח"כ ליצמן, ומוועדת הכספים מדוע לא נמנעה מקבלת ההמלצה והדיחה את יושב-הראש ומינתה תחתיו את ח"כ סטס מיסז'ניקוב מישראל ביתנו.

התנועה להגינות שלטונית וח"כ הלפרט טוענים, באמצעות באי-כוחם עו"ד יצחק בם ומרדכי אייזנברג, כי לא ניתן להדיח אדם מתפקיד פרלמנטרי ללא עילה הנוגעת להתנהגותו או לאופן ביצוע תפקידו. את טענתם הם סומכים על תקנון הכנסת, הקובע הוראות בדבר המקרים בהם ניתן להשעות את יו"ר הוועדה או להדיחו. לגישתם, אין הכנסת רשאית, בלא שינוי התקנון, להוסיף על המקרים האלה. עוד העלו העותרים, כי בניגוד לתפקיד מיניסטריאלי, בעלי תפקידים פרלמנטריים אינם מכהנים מכוח אמון מתמשך של הכנסת ואינם אחראים בפניה כפי שהממשלה אחראית בפני הבית. על כן, בעוד שניתן לפטר שר משיקולים פוליטיים, לא ניתן להדיח אדם מתפקיד פרלמנטארי ללא עילה הנוגעת להתנהגותו או אופן ביצוע תפקידו.

לטענת התנועה וח"כ הלפרט, לבג"צ מוקנית יכולת ההתערבות בהליכי ועדות הכנסת במקרה זה, כיוון שהפעולות אותן הן מבקשות לבצע מהוות קיפוח שרירותי של המיעוט והדחתו של ליצמן, מראשות ועדה של הכנסת, בחוסר סמכות וללא עילה. הדבר, לטענתם, מהווה פגיעה קשה במרקם החיים הפרלמנטריים ובהתנהגות דורסנית של הרוב כלפי המיעוט.